השוד הגדול של יהדות אירופה
אני חוזר לנושא ידוע זה, לאחר שסיימתי לקרוא עתה את ספרו של חיים עמנואל לופטמן: "בתופת הנאצית ובגיהנום הסטליניסטי": ילד, מלודז', שעבד עם משפחתו בעבודות כפיה סמוך לגבול הרוסי בפולין, ברח לאיזור שבשליטת הרוסים ושם טעם את טעמו של הגולאג. הספר מומלץ בכל פה. בעמ' 10 לספרו הוא כותב: "עשרות רכבות עמוסות ברכוש יהודי נשלחו כמעט מדי יום לגרמניה" [בסוף שנת 1939!]. אנו כואבים את כאב היהדות שהושמדה והתרבות שהיתה ואיננה. מטבע הדברים הרכוש הוא לגבי דידנו זניח. לא כן לגבי הנאצים: בשבילם הגזל היה חלק נכבד מהשואה והוא בוצע - כדרכם - ביסודיות רבה. רכוש של דורות שלמים נגזל. וכמעט כל בית גרמני נהנה ממנו. "בכל בית גרמני יש מגירה סודית", - אמר מישהו. וניצול אושוויץ - שעסק שם במיון בגדי הקורבנות - אמר לי: "אין פלא שמפעם בפעם צץ מיליונר חדש בגרמניה". לפני כשנה קראתי במוסף לספרים ב- "הארץ" שבגרמניה יצא לאור ספר, שבו מנסה המחבר לשחזר, במספרים, את היקפו של השוד הגדול. לרכוש השדוד שנמכר בגרמניה היה כינוי, היו נקודות מכירה והכל בוצע בשיטתיות מופתית. היה ראוי שספר זה יתורגם לעברית. כך נבין יותר טוב את הפאן "הזניח" של השואה.
אני חוזר לנושא ידוע זה, לאחר שסיימתי לקרוא עתה את ספרו של חיים עמנואל לופטמן: "בתופת הנאצית ובגיהנום הסטליניסטי": ילד, מלודז', שעבד עם משפחתו בעבודות כפיה סמוך לגבול הרוסי בפולין, ברח לאיזור שבשליטת הרוסים ושם טעם את טעמו של הגולאג. הספר מומלץ בכל פה. בעמ' 10 לספרו הוא כותב: "עשרות רכבות עמוסות ברכוש יהודי נשלחו כמעט מדי יום לגרמניה" [בסוף שנת 1939!]. אנו כואבים את כאב היהדות שהושמדה והתרבות שהיתה ואיננה. מטבע הדברים הרכוש הוא לגבי דידנו זניח. לא כן לגבי הנאצים: בשבילם הגזל היה חלק נכבד מהשואה והוא בוצע - כדרכם - ביסודיות רבה. רכוש של דורות שלמים נגזל. וכמעט כל בית גרמני נהנה ממנו. "בכל בית גרמני יש מגירה סודית", - אמר מישהו. וניצול אושוויץ - שעסק שם במיון בגדי הקורבנות - אמר לי: "אין פלא שמפעם בפעם צץ מיליונר חדש בגרמניה". לפני כשנה קראתי במוסף לספרים ב- "הארץ" שבגרמניה יצא לאור ספר, שבו מנסה המחבר לשחזר, במספרים, את היקפו של השוד הגדול. לרכוש השדוד שנמכר בגרמניה היה כינוי, היו נקודות מכירה והכל בוצע בשיטתיות מופתית. היה ראוי שספר זה יתורגם לעברית. כך נבין יותר טוב את הפאן "הזניח" של השואה.