השוטרת כאן - לזכר אהובי הצעיר

shoteret

New member
השוטרת כאן - לזכר אהובי הצעיר

ראיתי אותך שוב מחייך אלי בעיניך האוהבות חובק את גופי מנשק את שפתותי לוחש באוזני את שמי. נתת לי קופסא לבנה קטנה ובה היתה טבעת זהב עם יהלום עונדת אותה אני על ידי ומביטה בה באהבה רבה השימלה הלבנה מונחת בארון שמורה היטב בתוך אריזתה. לפעמים אני יושבת על אדן החלון ומצפה לבואך חושבת שתיכף תצוץ דמותך מבעד לשער עם תיק על כתפיך ללכת יחדיו לאיזשהו מקום בטבע , העיקר לא ללמוד לבלות ולטייל מבוקר עד ערב... לנצח אזכור אותך צעיר ויפה כפי שהיית ביום שעזבת ביום שנפלת חלל ןהשארת אותי לבדי. מביטה בשעון ויודעת שהגיעה העת לבקר אותך עולה כמידי שנה לביתך - לבית השיש שלך מנקה את האפר ומניחה את הפרחים הטריים דמעה קטנה נופלת על המציבה ומחלחלת למטה בוודאי נוגעת בך לעולם לא אשכח אותך אהובי הצעיר נורית
 
:-( עצוב, נוגע, וגם מרגיז כמה

שזה קרוב, וכמה שזה נפוץ, ואיך זה עוטף אותנו מסביב. לו רק יכולנו שלא להכיר בכלל מחשבות כאלה העולות מכל עיר מכל שכונה מכל רחוב ולא רק היום
 
קבלי..

שוטרת יקרה, קבלי דמעה שמשתתפת בצערך. קבלי חיבוק חם עוטף ומנחם, כתף לבכות עליה, חיוך להאיר לך את הדרך, ואושר לחמם את לבך. קבלי נשיקה. אוהבת. רועי.
 
משתתפת בצערך

לשותרת אני משתתפת בצערך ואני יודעת איך את מרגישה. ידיד שלי הלך לצבא לקרבי ואני מתתי מפחד בגלל המצב עם הערבים. הידיד הזה היה כמו אח בשבילי ותמיד היה שם כשהייתי צריכה אותו וכשנודע לי שהוא נפל הייתי בהלם לא אכלתי ולא שתיתי יומיים ולא דיברתי עם אף אחד כי אני לא הייתי לצידו כשהוא היה צריך אותי. הוא נפל בגלל ערבי ואני בחיים לא אסלח לחיות האלה על מה שהם עושים.
 
למעלה