השומר אחי

השומר אחי

לפני כמה שנים קראתי ספר הנקרא "השומר אחי" ספר עב כרס וקשה המדבר על שני אחים תאומים הגדלו בבית עם אמא רחוקה ממושלמת ואב חורג שהתייחס אליהם רע. הסיפור מתחיל בבגרותם כשאחד מהאחים מספר את הסיפור, האח השני הוא חולה נפש שכרת את ידו (משם מתחיל הסיפור) ובמהלך כל הספר המספר מדבר על חייו עם אח תאום חולה נפש הן בילדות והן בבגרות. ההתמודדות עם המחלה והאישפוזים, הקושי לחיות חיים נורמאלים וכו'. איך אתם רואים את זה? את ההקרבה שאח אחד עושה למען אחיו רק מעצם היותו אחיו (רק לאחר שהאח החולה מת הוא מודע לכך שאהב אותו).? האם אתם הקרבת רבות למען אחיכם/ אחותכם? הייתם מוכנים לעשות אם הייתם צריכים? עד איפה הייתם הולכים למענם?
 
אני יכולה רק להגיד דבר אחד.

בזמן האחרון במיוחד אני שמה לב,אולי זה היה מתמיד ורק עכשיו אני "ערה" לזה שאחי מקריב בשבילי ה-מ-ו-ן.. ובזמן האחרון אני גם מסוגלת להקריב את עצמי בשבילו. אחים זה משהו מיוחד וצריך להבין את זה.
 
הממ... לא הגענו להקרבה כזאת קשה...

אבל בד"כ בביקורים של אחותי,גיסי והאחיין בארץ, אני מפנה את החדר שלי וישנה בסלון, וזה סוג של הקרבה כי אין פרטיות,אין חדר, אין מקום בשבילי בבית. אז מתקנת את עצמי- זאת הקרבה די גדולה מבחינתי.
 
../images/Emo6.gif

הממ..ההודעה הזאת הסבירה לי קצת עלייך
 
הממ...שפרטיות זה דבר ש-מאוד- חשוב

לך וקשה לך לוותר עליו. נכון,זה חשוב לכל אחד-זה מובן. אבל מצדי זאת לא תהיה הקרבה לוותר על הפרטיות שלי,אני עושה את זה הרבה.. אני לא מכנה את זה בכלל הקרבה,כי אני רגילה לוותר על זה, אולי כי נפגעתי כבר המון פעמים.. טוב,לא נהפוך את זה לדיון דכאוני
הממ,בקיצור,הבנתי שאת לדוגמא,לא מתכוונת לוותר על הפרטיות שלך בקלות. מי אמר שאנחנו לא שונות?
 
לא רק שמתכוונת לוותר בקלות...

עושה את זה כל פעם כבר כמה שנים ועושה זאת בכיף, למרות שזה פוגע לי בפרטיות.
 
למעלה