השוני בהתנהגות שלנו בזמני המותר והאסור.

[עדןןן בת]

השוני בהתנהגות שלנו בזמני המותר והאסור.

אני לא יודעת איך לנסח את זה בעדינות אבל אני משערת שכבר הבנתם במה מדובר...
ובכל זאת אני אנסה:

בתקופה שבה הכל אפשרי ומותר - ההרגשה והגישה תמיד היא חיובית, נעימה, אהובה...
בתקופה שבה אומרים לך הלו, תירגע! תפוס מרחק קצת - הכל משתנה..

למה??
זה לא חכמה רק לאהוב ולתת תשומת לב בימים שבהם אתה רצוי ומקבל מה שאתה רוצה. וזה לא חכמה להגיב בציניות ובחוסר רצינות על כל משפט שאני אומרת..
ההרגשה שלי היא שכשאני יכולה ואני נותנת אז וואלה הכל פתאום נחמד וטוב אלי אז גם אני יתן מצידי ויתייחס ברצינות
ובימים שאין אפשרות אז פתאום כל מה שאני מוציאה מהפה הם במאמר מוסגר ולא ראויים לתשומת לב.

האם תוכלו להסיר משני הצדדים איך כל אחד מקבל את התקופות הללו? האם זה נראה לכם הוגן אחד כלפי השני?????

 

[דה קומבינה]

עדןן בת,ברוכה השבה

שאלה קשה שאלת,ואני יענה לך תשובה כללית,ופרטנית אישית.
חיי הנישואין לא צרכים להיות מושתתים אך ורק על נגיעה,וכיוצא בה,אלא על קשר ריגשי,ופנימי.אך אין ספק שגם הגופני משפיע,כמו שכתב אחד בגמרא,שאבד השלום בית,כשהגבר לא מתפקד(במילים שלי).
אין ספק שהזמן בו האשה טהורה השלום בית יותר טוב,כי גם אפשר לרצות אחד את השני,ויותר קל לשלב גם גוף,ויותר קשה לרצות בלי.(בכל אופן זה מה שניתפס).
לאשה יותר חשוב הקירבה המילולית והיחס,והצומת לב,יותר מהמגע הגופני,וכמובן שגם לא יש מרכיב חשוב אך לא התכלית.
גבר ממוצע גשמי יותר,שכמובן הפיתיונות,והמחשבות,הם גופניות,הוא כמובן צריך את זה וכמובן שיתן גם את הרגש.(ולא מחייב שיתן רק בישביל הגוף,אלא יותר קל לו,שאין לו מיגבלות.היצר הוא גם מרכיב חשוב בנושא.)
אז ההיתי ממליץ קודם לא להפגע,ולא לקחת אישי,כי אני מאמין שזה לא אישי,ובנוסףההיתי אומר שיש גברים שגם זקוקים לחום גופני ולפעמים זה נובע מחוסר בילדות.
כדי מאוד בימים שטהורים,פשוט לקיים שיחות בונות,גם בלי מגע,ולהראות שאין הבדל בין הזמנים.ומצד שני להראות שגם לך זה קשה,אך האהבה גוברת על כל הקשיים.
ובזמנים הלא טהורים לתתחום מילולי,ולהשתדל לא להעכיר את האוירה אלא להתנהג רגיל

אצלי אישית הבעיה גם קיימת,כי אני מרגיש סוג בדידות מסויימת,ובמיוחד שזה לוקח הרבה זמן,לפעמים אחרי יום מטורף של התמודדויות בחוץ,רוצה את השלווה והתמיכה של בת הזוג,אז זה ליפעמים מקשה וגורם,ליחס מתאים.העבודה שלי ושל אשתי בנושא הוא כל פעם מחדש,וכך אנחנו מתגברים יחד,חשוב לבטא את הרגשות במילים,ובצורה בונה,ולא בתביעה אלא בצורך.
מקווה שעזרתי ומה שאת צריכה אנחנו פה

 

[עדןןן בת]

דה קומבינה,

תודה על תגובתך היא גרמה לי לחשוב כמה פעמים על מהות הקשר והיחסים שלי עם בעלי.
זה העלה בי הרבה רעיונות ולשיפור בעתיד ולגרום להווה להיות מחויך הרבה יותר.
באמת תודה.

 

[דה קומבינה]

עדןן בת

בשמחה ויהי רצון שגם אני ילמד מעצמי