השופט
מידי פעם, כשיצא לי להוביל עצור לאולם המשפטים, ראיתי את ה"שופט" ולא האמנתי, איך זה יכול להיות. בכל ההחלטות הגורליות, בכל פסקי הדין, לא הבנתי מהיכן הוא לוקח את ההחלטות ואיך הוא קובע בדיוק, אם זכאי, אשם, וכמה קנס או חודשי/שנות מאסר. לעולם לא הבנתי איך הוא מחליט. אבל, הוא השופט ורק הוא מחליט, ולעולם לא שמעתי שמישהו עירער על החלטתו. עצירים, עורכי דין ושוטרים העריכו מאד את ידענותו ואת פסיקותיו, הם גם ידעו כמונו, שלשופט יש חיים קשים בבית. אשתו של השופט, חולה במחלה אנושה, שוכבת בבית, ומטופלת בתרופות קשות, ולא יצאה מהבית כבר שנים, השופט קיבל עובדת פיליפינית שחרחורת וחמודה שהייתה בת בית כבר כמה שנים בביתו של השופט. ידענו שיש איזשהו סוד שהשופט מסתיר, אבל ייחסנו זאת למצבה הבריאותי של אשתו, ולשעות הקשות שעוברות עליו יום יום בצאתו הבייתה מלשכתו המפוארת שבבנין בית המשפט החדש שנחנך לא מכבר בעיר. כל פעם שהשופט גזר את עונשו של נאשם זה או אחר, לעולם לא יכולנו לנחש מה תהיה הפסיקה, גם ותיקי הפרקליטים, השוטרים ובאי בית המשפט (כל אלה שמתחילים את יומם בחדר המשפטים של השופט גפן (שם בדוי)... לא יכלו לנחש, כי תמיד, ברגע האחרון, כשהגיע הפסיקה, השופט היה הופך את הקערה על פיה, ומזכה, או מחייב את הנאשם, בניגוד לכל הלכי הרוח בדיונים שלפני פסיקת הדין. בשבוע שעבר, ביום שבו היה אמור השופט לגזור את דינו של נאשם כבד, שמעל בכספי בנק ידוע, לא הופיע השופט לדיון שבו היה אמור לתת את פסק הדין. נשלחתי לביתו של השופט עם עמית לעבודה. מכוניתו של השופט חנתה בחנייה, השופט לעולם לא איחר להגיע לבית המשפט. הדלת הייתה נעולה, צילצלנו בפעמון ומאחר ולא הייתה תשובה במשך 5 דקות הזעקתי את מפקדיי, את מכבי האש ואמבולנס. לאחר שנפרצה הדלת, מצאנו את השופט ללא רוח חיים במיטתו, לידו מיררה בבכי המטפלת הפילפינית שהייתה אמורה לטפל באשתו של השופט. השופט היה לא לבוש (בלשון המעטה) והמטפלת הייתה עם "בייבי דול" שקוף וישבה בפינת המיטה ובכתה, פחדה שיאשימו אותה במותו...... על השידה מצאתי כרטיסיות עם הכיתוב "אשם" "לא אשם", וכרטיסיות עם מספרים שונים: 1, 2, 3, 4, 5, וכו´ שנים, או קנסות 1000 , 2000 וכו´ שקלים. על הכרטיסיות היו שמות הנאשמים שהשופט היה שופט ובהחלטותיו על גזרי הדין, הוא היה נותן לפיליפינית להחליט על גובה העונש לפי הכרטיסיות שהוא הכין מבעוד מועד. הלוויתו התקיימה אתמול בשעה 10. בית המשפט
מידי פעם, כשיצא לי להוביל עצור לאולם המשפטים, ראיתי את ה"שופט" ולא האמנתי, איך זה יכול להיות. בכל ההחלטות הגורליות, בכל פסקי הדין, לא הבנתי מהיכן הוא לוקח את ההחלטות ואיך הוא קובע בדיוק, אם זכאי, אשם, וכמה קנס או חודשי/שנות מאסר. לעולם לא הבנתי איך הוא מחליט. אבל, הוא השופט ורק הוא מחליט, ולעולם לא שמעתי שמישהו עירער על החלטתו. עצירים, עורכי דין ושוטרים העריכו מאד את ידענותו ואת פסיקותיו, הם גם ידעו כמונו, שלשופט יש חיים קשים בבית. אשתו של השופט, חולה במחלה אנושה, שוכבת בבית, ומטופלת בתרופות קשות, ולא יצאה מהבית כבר שנים, השופט קיבל עובדת פיליפינית שחרחורת וחמודה שהייתה בת בית כבר כמה שנים בביתו של השופט. ידענו שיש איזשהו סוד שהשופט מסתיר, אבל ייחסנו זאת למצבה הבריאותי של אשתו, ולשעות הקשות שעוברות עליו יום יום בצאתו הבייתה מלשכתו המפוארת שבבנין בית המשפט החדש שנחנך לא מכבר בעיר. כל פעם שהשופט גזר את עונשו של נאשם זה או אחר, לעולם לא יכולנו לנחש מה תהיה הפסיקה, גם ותיקי הפרקליטים, השוטרים ובאי בית המשפט (כל אלה שמתחילים את יומם בחדר המשפטים של השופט גפן (שם בדוי)... לא יכלו לנחש, כי תמיד, ברגע האחרון, כשהגיע הפסיקה, השופט היה הופך את הקערה על פיה, ומזכה, או מחייב את הנאשם, בניגוד לכל הלכי הרוח בדיונים שלפני פסיקת הדין. בשבוע שעבר, ביום שבו היה אמור השופט לגזור את דינו של נאשם כבד, שמעל בכספי בנק ידוע, לא הופיע השופט לדיון שבו היה אמור לתת את פסק הדין. נשלחתי לביתו של השופט עם עמית לעבודה. מכוניתו של השופט חנתה בחנייה, השופט לעולם לא איחר להגיע לבית המשפט. הדלת הייתה נעולה, צילצלנו בפעמון ומאחר ולא הייתה תשובה במשך 5 דקות הזעקתי את מפקדיי, את מכבי האש ואמבולנס. לאחר שנפרצה הדלת, מצאנו את השופט ללא רוח חיים במיטתו, לידו מיררה בבכי המטפלת הפילפינית שהייתה אמורה לטפל באשתו של השופט. השופט היה לא לבוש (בלשון המעטה) והמטפלת הייתה עם "בייבי דול" שקוף וישבה בפינת המיטה ובכתה, פחדה שיאשימו אותה במותו...... על השידה מצאתי כרטיסיות עם הכיתוב "אשם" "לא אשם", וכרטיסיות עם מספרים שונים: 1, 2, 3, 4, 5, וכו´ שנים, או קנסות 1000 , 2000 וכו´ שקלים. על הכרטיסיות היו שמות הנאשמים שהשופט היה שופט ובהחלטותיו על גזרי הדין, הוא היה נותן לפיליפינית להחליט על גובה העונש לפי הכרטיסיות שהוא הכין מבעוד מועד. הלוויתו התקיימה אתמול בשעה 10. בית המשפט
