השוק החדש TLV Urban Zone
אוף.... שונא את השם ושונא כל מה שקשור לגינדי, אבל בלוטות הטעם משכו אותי והגעתי עם ידידה לבדוק הכצעקתה.
היינו שם בשישי בצהרים. מבחינת מספר המבקרים, היה רחוק מאוד מהמספרים של שוק אוכל עולם והרבה יותר דומה לשוק צפון או רוטשילד-אלנבי. בכל זאת, הוא נפתח לארבעה חודשים, לא ליומיים. ברוב הדוכנים היה תור של שלושה ארבעה אנשים ומטה, בחלק מהדוכנים לא היה תור כלל, בעיקר כי מפעילי הדוכנים לא השכילו לשים מנה לדוגמה או צילום של מנה שיסביר למבקרים מה בדיוק קונים שם והרתיעו את הלקוחות. בחוץ היו לא מעט שולחנות גדולים וקטנים והיה קל למצוא מקום ישיבה, עוד פלוס גדול.
מה אכלנו? באני צ'ו, מנה נהדרת כרגיל, שלאחרונה פרצה החוצה משוק הכרמל ויש לה סניף ברוטשליד-אלנבי וגם כאן. וגם ראמן-בורגר, שהוא הסיבה שהגעתי לשם מלכתחילה, והתברר כמנה חמודה עם שילוב מעניין ורענן של תיבול וירקות אסיאתיים וקציצה מוצלחת בין שתי "לחמניות" ראמן מטוגן, אבל, לא יודע, לחמניה עדיין עדיפה בעיני, בעיקר כי היא לא מתפרקת לערימת פאסטה לקראת סוף האכילה. עם הראמן בורגר הזמנתי גם ג'אזה (נדמה לי שככה קראו לזה) - לביבת ראמן וגבינה בטעם של, נו, לביבת חנוכה כזו. מנה קצת מיותרת.
לקינוח חלקנו הונג קונג פאפס, פאנקייק שעשוי בתבנית ככה שחלקו דק כקרפ וחלקו עבה כפנקייק והוא מגולגל עם מיני מתוקים ופירות ושברי עוגיות כיד דמיון הלקוח. גילטי פלז'ר סליזי למדי.
אני לחלוטין חוזר עוד פעם פעמיים לבדוק את הדוכן היווני שנראה ממש טוב והדוכן ההודי שמוכר "דוסה" (פנקייק מלוח מקופל וממולא) ואת ההונג קונג פאפס המלוחים (אפוי עם נקניק וגבינה) ואולי את הטאפאסים של פירות הים אם בעל הדוכן יצליח להסביר לי מה בדיוק הוא מוכר שם, כי מעבר לזה שהיה לו תמנון שלם מונח בתוך קערה טיבה המדויק של המנה היה ממש לא ברור.
אוף.... שונא את השם ושונא כל מה שקשור לגינדי, אבל בלוטות הטעם משכו אותי והגעתי עם ידידה לבדוק הכצעקתה.
היינו שם בשישי בצהרים. מבחינת מספר המבקרים, היה רחוק מאוד מהמספרים של שוק אוכל עולם והרבה יותר דומה לשוק צפון או רוטשילד-אלנבי. בכל זאת, הוא נפתח לארבעה חודשים, לא ליומיים. ברוב הדוכנים היה תור של שלושה ארבעה אנשים ומטה, בחלק מהדוכנים לא היה תור כלל, בעיקר כי מפעילי הדוכנים לא השכילו לשים מנה לדוגמה או צילום של מנה שיסביר למבקרים מה בדיוק קונים שם והרתיעו את הלקוחות. בחוץ היו לא מעט שולחנות גדולים וקטנים והיה קל למצוא מקום ישיבה, עוד פלוס גדול.
מה אכלנו? באני צ'ו, מנה נהדרת כרגיל, שלאחרונה פרצה החוצה משוק הכרמל ויש לה סניף ברוטשליד-אלנבי וגם כאן. וגם ראמן-בורגר, שהוא הסיבה שהגעתי לשם מלכתחילה, והתברר כמנה חמודה עם שילוב מעניין ורענן של תיבול וירקות אסיאתיים וקציצה מוצלחת בין שתי "לחמניות" ראמן מטוגן, אבל, לא יודע, לחמניה עדיין עדיפה בעיני, בעיקר כי היא לא מתפרקת לערימת פאסטה לקראת סוף האכילה. עם הראמן בורגר הזמנתי גם ג'אזה (נדמה לי שככה קראו לזה) - לביבת ראמן וגבינה בטעם של, נו, לביבת חנוכה כזו. מנה קצת מיותרת.
לקינוח חלקנו הונג קונג פאפס, פאנקייק שעשוי בתבנית ככה שחלקו דק כקרפ וחלקו עבה כפנקייק והוא מגולגל עם מיני מתוקים ופירות ושברי עוגיות כיד דמיון הלקוח. גילטי פלז'ר סליזי למדי.
אני לחלוטין חוזר עוד פעם פעמיים לבדוק את הדוכן היווני שנראה ממש טוב והדוכן ההודי שמוכר "דוסה" (פנקייק מלוח מקופל וממולא) ואת ההונג קונג פאפס המלוחים (אפוי עם נקניק וגבינה) ואולי את הטאפאסים של פירות הים אם בעל הדוכן יצליח להסביר לי מה בדיוק הוא מוכר שם, כי מעבר לזה שהיה לו תמנון שלם מונח בתוך קערה טיבה המדויק של המנה היה ממש לא ברור.
