רוני ממליץ ליגה
New member
השותפה (10)
הופתעתי מאי המענה וצלצלתי שוב קצרות בפעמון ביודעי, על פי הריח, כי שותפתי מצפה לי. דומיה כבדה שררה בחלל חדר המדרגות. שכנותי הבאות בימים כבר הגיפו זה מכבר את דלתן על סוגר ובריח ופרשו למיטותיהן המזמנות, כך נראה לאור דמדומים, הבטחה סמויה לפרישה ממכאוביהן. משבושש להשמע קול צעדיה, פשפשתי בלית ברירה בתיקי העמוס לעייפה, בתקווה לדלות מתוכו את מפתחותי היחידים. ביום שבו הוזעקתי נשאתי עמי זוג מפתחות אחד נוסף, שאבד לי במרדפי הנואש אחר הד קולה של אימא, הקורא אלי ממרחקיה: אני כאן. אל תיקח מפתח. לא צריך. לפתע נפתח אשנב הדלת ממנו ניבט מבטה המתנצל של שותפתי על השתהותה באמבט קצפה המבושם. בפותחה את הדלת, עדיין לא בלבושה, היססה קלות בטרם שאלה: "קרה משהו?". נכנסתי בלא אומר לחדרי , מאפשר לשתיקתי לבטא את אשר ארע בחשכת ההמתנה למימוש הבטחתה של אימא, הכלואה בין דלתות האמבולנס המתרחק, ואין פותח לי.
הופתעתי מאי המענה וצלצלתי שוב קצרות בפעמון ביודעי, על פי הריח, כי שותפתי מצפה לי. דומיה כבדה שררה בחלל חדר המדרגות. שכנותי הבאות בימים כבר הגיפו זה מכבר את דלתן על סוגר ובריח ופרשו למיטותיהן המזמנות, כך נראה לאור דמדומים, הבטחה סמויה לפרישה ממכאוביהן. משבושש להשמע קול צעדיה, פשפשתי בלית ברירה בתיקי העמוס לעייפה, בתקווה לדלות מתוכו את מפתחותי היחידים. ביום שבו הוזעקתי נשאתי עמי זוג מפתחות אחד נוסף, שאבד לי במרדפי הנואש אחר הד קולה של אימא, הקורא אלי ממרחקיה: אני כאן. אל תיקח מפתח. לא צריך. לפתע נפתח אשנב הדלת ממנו ניבט מבטה המתנצל של שותפתי על השתהותה באמבט קצפה המבושם. בפותחה את הדלת, עדיין לא בלבושה, היססה קלות בטרם שאלה: "קרה משהו?". נכנסתי בלא אומר לחדרי , מאפשר לשתיקתי לבטא את אשר ארע בחשכת ההמתנה למימוש הבטחתה של אימא, הכלואה בין דלתות האמבולנס המתרחק, ואין פותח לי.