רוני ממליץ ליגה
New member
השותפה (8)
סמוך למעליות בית החולים, נתפסתי לפתע לשלט הקורא לבאים במחלקותיו לשמור על השקט. דיוקנו של הילד המהסה באצבעו את השוקלים להפר את הפקודה הילך עלי קסמים, עד כי שנים רבות לאחר מכן חיפשתי נואשות לשווא את פני המלאך העומד בשער. "אימא, הילד הזה ישמור עלי?" שאלתיה בכניסתנו למעלית, דקות ספורות לפני ההרדמה. אימא אחזה בידי מחייכת, תוך שהיא מיטיבה את שמיכתי. כה רווח לי, עד כי מרצוני כמעט שביקשתי מהאחות הסמוכה להכניסני מייד לחדר הניתוח. משפקחתי את עיני, דימיתי את פני הרופא המתבונן בי ממרומי חלוקו הירקרק, כפני הילד הממתיק עמי סוד: "הכל עבר נהדר. מייד אקח אותך לטיול עד לחדר השקט שהכנו לך. היום עוד לא תוכל לשחק, אבל חכה תראה מחר כמה הפתעות יש שם. לא תרצה לעזוב אותנו, אני מבטיח לך.רוצה שאצלם אותך למזכרת, שתוכל להראות לאימא?" האור בחדרה של שותפתי טרם כבה. נראה כי מלאכי השינה הדירו את רגליהם גם הלילה ממשכנה. מה היה לה כי גנחה ומדוע איננה נרדמת? התהפכתי שוב ושוב במיטתי, מנסה לשווא להיטיב את שמיכתי. היכן אתה, ילד? תשובתו בוששה להגיע, בעוד חשכת הלילה שהלכה והעמיקה מנעה מנוח, עד כי קמתי כבד גוף ממיטתי, לגשש בין חפצי.. מאוחר יותר חלמתי כי פותח אני את דלת חדרה של שותפתי, ומשפקחה עיניה, ניגש למקום שבו נחה אלומת האור, משחרר בהדרגה את אחיזתה של כף ידי הקמוצה, חושף את תמונתה של אימא, היחידה השמורה עמי למזכרת.
סמוך למעליות בית החולים, נתפסתי לפתע לשלט הקורא לבאים במחלקותיו לשמור על השקט. דיוקנו של הילד המהסה באצבעו את השוקלים להפר את הפקודה הילך עלי קסמים, עד כי שנים רבות לאחר מכן חיפשתי נואשות לשווא את פני המלאך העומד בשער. "אימא, הילד הזה ישמור עלי?" שאלתיה בכניסתנו למעלית, דקות ספורות לפני ההרדמה. אימא אחזה בידי מחייכת, תוך שהיא מיטיבה את שמיכתי. כה רווח לי, עד כי מרצוני כמעט שביקשתי מהאחות הסמוכה להכניסני מייד לחדר הניתוח. משפקחתי את עיני, דימיתי את פני הרופא המתבונן בי ממרומי חלוקו הירקרק, כפני הילד הממתיק עמי סוד: "הכל עבר נהדר. מייד אקח אותך לטיול עד לחדר השקט שהכנו לך. היום עוד לא תוכל לשחק, אבל חכה תראה מחר כמה הפתעות יש שם. לא תרצה לעזוב אותנו, אני מבטיח לך.רוצה שאצלם אותך למזכרת, שתוכל להראות לאימא?" האור בחדרה של שותפתי טרם כבה. נראה כי מלאכי השינה הדירו את רגליהם גם הלילה ממשכנה. מה היה לה כי גנחה ומדוע איננה נרדמת? התהפכתי שוב ושוב במיטתי, מנסה לשווא להיטיב את שמיכתי. היכן אתה, ילד? תשובתו בוששה להגיע, בעוד חשכת הלילה שהלכה והעמיקה מנעה מנוח, עד כי קמתי כבד גוף ממיטתי, לגשש בין חפצי.. מאוחר יותר חלמתי כי פותח אני את דלת חדרה של שותפתי, ומשפקחה עיניה, ניגש למקום שבו נחה אלומת האור, משחרר בהדרגה את אחיזתה של כף ידי הקמוצה, חושף את תמונתה של אימא, היחידה השמורה עמי למזכרת.