השותפה (9)

[רוני ממליץ ליגה]

השותפה (9)

בימי החולין שבהם הסתגרתי במגדל השן בהר הצופים לא חשתי בחסרונה. השוטטות במסדרונותיו נתנה מנוח לנפשי הפגועה, כמו התלוותה אלי לשעות מספר בת דמותה של דודתי, אשת הפלא, אשר סייעה לאבי בשברו לפלס את דרכו בין המוני מנחמיו. אלא שבשעות בין הערביים, בדרכי חזרה מנקודת האיסוף, מועקת השיבה הביתה החלה בחלחולה. בבואתה הקודרת של בת זוגי השתקפה מחלון המושב הקדמי, מלווה אותי בתוגתה לאורך תחנות ההסעה, עד רדתי אל שביל הגישה, בטרם דלקו בו הפנסים. במעלה המדרגות המוליכות אל חדרי התנחמתי בקלילות שיחתי הצפויה עם שותפתי, שערוכה הייתה לקראתי וכבר הפיצה בחלל הדירה כולה את בשמיה.

 

[קוקי500]

מרגש ו..

מסקרן מצפה מאוד להמשך

 

[MissEden]

קצר מאד... עמוס מאד.

מעלה בי את הצורך לשאול, מה היה לנו? אמא - שחסרונה ממשי ביותר, דודה, אשת הפלא. האב, שמלמד על כך שהחסרון הוא של האם. בת הזוג, זו שבמכונית, השותפה, זו שלא במכונית ואתה. עמוס ביותר, רוני. כדאי לרווח משפטים מעט, או להוסיף עוד 'חומר' על כל אחת מהדמויות. עדיין, הפרק רווי אוירה ורגש, כאשר ידעת.