אני אתחיל מהסוף:
דעתי האישית: כן. אין שום סיבה שהתנועה שלי לא תחתום על הסכם העסקה הוגן עם גוף שאכן מייצג עובדים. אני לא יודעת איפה הארגון שלכם היום, כמה הוא מקיף ומייצג באמת ומה הכוח שלכם אבל תיאורטית כן. אני מניחה שאם דבר כזה ירקום עוד וגידים זה יעלה במוסדות החניכים ואין סיבה שלא להצביע בעד. עכשיו, אני מסכימה איתכם שלהוציא את פועלי ישראל לרחובות זה בעייתי. נכון, זה בעייתי מוסרית (ורק היום דיברנו על האם זה מוסרי להשבית בית חולים למשל), זה בעייתי טכנית (להגיע לכולם) וזה בעייתי חוקית (כל החוקים שדיברת עליהם). אבל אני ממשיכה להחזיק בדעה שזה הכי נכון וזה אפשרי. תראה, כל שנה ב1 במאי התנועה שלי יוצאת להפגין ועושה המון רעש והמולה ברחובות ת"א. סיקור תקשורתי, קצת כתבות, רקע, שבוע של מודעות וראיונות עם מסכני העם והכל חוזר לשגרה. לדעתי, הסולידריות לא שווה את כל ההמולה אם אין כלפי מי להיות סולידרי. אפשר לעזור רק למי שעוזר לעצמו גם במחיר של סיכון מקום העבודה (מי שישמע, בייחוד כלפי הצעירים, מה כבר הם מפסידים...). אם רגע נתעלם מהבעיה של הפקרת המדינה לידי המחבלים (ונזכור שתמיד היה פה ניצול אבל לא תמיד הייתה אינתיפדה) המטרה היא להגיע לכולם, וברגע נכון גם להוציא את כולם לרחובות. אז נכון, זה מורכב ומסובך אבל לדעתי זה שווה את זה מאוד. זה שווה את זה כדי ששוק העבודה יהיה שוק עובדים ולא שוק העבדים. כדי שהעבודה תהפך למקום שמכבד את העובד והשכר יהיה שכר הוגן. נכון, אם 1000 מאבטחים ופועלות יצאו ימצאו 1000 אחרים, אבל אם 10000000000 יצאו זה כבר ישנה את התמונה... זה מאוד קל לראות את זה כהורמונים של גיל ההתבגרות אבל את כל המהפכות הגדולות עשו בני נוער וסטודנטים צעירים לכל היותר. וכמובן, יחד איתם, גם האנשים שהבינו מה יש להם להפסיד.
