השימוש המכוער במילה שׁוֹאָה.
אני קוראת על התנהלות חברי הכנסת היום, ערב יום השואה. התבטאויות מלאות טינה ושימוש במושג הזה כאילו זה היה עוד סתם אמירה כגון, שלום או מה נשמע. בכל פעם שהפלשתינאים מתרגזים על הרג זה או אחר שלא בצדק, ולא שאני בעדו חלילה, אז נציגים שלהם אומרים שאנחנו מתנהגים אליהם כמו בשואה. הרי השׁוֹאָה התחילה בגלל שנאת האחר. אנחנו, כלל העולם, כל הגלובליזציה הזו מסובכת וכשתיגמר השטות הזו בלריב על שטח זה או אחר, אולי יפסיקו הסיסמאות העצומות והשימוש הלגלגני בעבר שכבר אף אחד כמעט ולא זוכר. היום הזה גורם לי לעגמומיות. בעיקר בגלל שהוא הופך משנה לשנה ליום רחוק וחסר משמעות. דור השואה הולך ונעלם, ומה שנשאר הם זיכרונות. תמונות. ילדים שמצחקקים בצפירה שכופים עליהם לעמוד דום לזכר משהו שהיה קורבן לגזענות מרושעת. ואני מתאמצת להיזכר בסיפורים של סבתי ז"ל שברחה משם. על האהבות והשנאות שעטפו את אותו דור ולא מצליחה להבין באיזו קלות האמירה, אתה נאצי, או, אתם יותר גרועים מהנאצים יכול להתלבש על בדל שפתיים כמו משב רוח קלילה.
אני קוראת על התנהלות חברי הכנסת היום, ערב יום השואה. התבטאויות מלאות טינה ושימוש במושג הזה כאילו זה היה עוד סתם אמירה כגון, שלום או מה נשמע. בכל פעם שהפלשתינאים מתרגזים על הרג זה או אחר שלא בצדק, ולא שאני בעדו חלילה, אז נציגים שלהם אומרים שאנחנו מתנהגים אליהם כמו בשואה. הרי השׁוֹאָה התחילה בגלל שנאת האחר. אנחנו, כלל העולם, כל הגלובליזציה הזו מסובכת וכשתיגמר השטות הזו בלריב על שטח זה או אחר, אולי יפסיקו הסיסמאות העצומות והשימוש הלגלגני בעבר שכבר אף אחד כמעט ולא זוכר. היום הזה גורם לי לעגמומיות. בעיקר בגלל שהוא הופך משנה לשנה ליום רחוק וחסר משמעות. דור השואה הולך ונעלם, ומה שנשאר הם זיכרונות. תמונות. ילדים שמצחקקים בצפירה שכופים עליהם לעמוד דום לזכר משהו שהיה קורבן לגזענות מרושעת. ואני מתאמצת להיזכר בסיפורים של סבתי ז"ל שברחה משם. על האהבות והשנאות שעטפו את אותו דור ולא מצליחה להבין באיזו קלות האמירה, אתה נאצי, או, אתם יותר גרועים מהנאצים יכול להתלבש על בדל שפתיים כמו משב רוח קלילה.