השינויים הקטנים לניפוץ הגדול

השינויים הקטנים לניפוץ הגדול

דיברנו כאן על הקשיים,הצרכים וההבדלים בסביבת הי-טק אז מה היתן עושות על מנת לשפר את סביבת העבודה? השינוי הקטן שיכול להוביל למהלך משמעותי. אז הצעתי(שכתבתי אותה).. לפעול עם הגברים הקרובים אלינו: לעשות את השינוי בשניים. לחשוב על הקטנת נפח השעות למען החיים הפרטיים.
 
השינויים הקטנים שלי

אני מתחילה בלנסות להרגיל את הבוסים שלי לשעות עבודה נורמליות (שלי). אני משתדלת להמעיט בשעות נוספות, ויש לי חיים מלאים מחוץ לשעות העבודה. הבוסים שלי מודעים לכך, ואני דואגת שיהיו מודעים לכך. למזלי, התפוקה שלי גבוהה יותר מהממוצע, כך שאני מצליחה לעמוד במשימות שלי גם בלי שעות נוספות, אבל אני גם דואגת להשוות את התפוקה שלי לזו של אנשים סביבי, ולא לתת לבוסים לנצל את התפוקה הגבוהה שלי נגדי (וכבר היו לי בוסים שציפו ממני ליותר "כי את יכולה", מה שאומר שלמרות התפוקה הגבוהה שלי עדיין נדרשתי לעבוד שעות נוספות - כלומר עשיתי עבודה של שני אנשים וקיבלתי משכורת אחת
). בנוסף, אני משוחחת עם קולגות וחברים על הנושא, ומעודדת אותם להכיר בחיים שיש להם מחוץ לשעות העבודה, ומעודדת אותם לנהוג כמוני. אני מגלה שרבים מהם אינם מרוצים משעות העבודה הרבות, אך אינם מעיזים לפעול "לבד". כאשר הם נוכחים לדעת שהם לא לבד, גובר הבטחון שלהם בזכות שיש להם לחיים מחוץ לשעות העבודה.
 
גם אני שמתי לב

שמגלים שהתחושות הן ש"לא לבד" ודי נורמליות לסביבה, אז יש יותר לגיטמציה להעיז בנושא ולא להישפך שעות על גבי שעות בעבודה. שלא נאמר שהיעילות נעלמת (זה אחד הדברים שאני מציינת בראיון עבודה).
 
הגבר הקרוב אלי חוזר פעמיים בשבוע

ממש מוקדם כדי לקחת את הילד מהצהרון. אמנם הישג הזה הושג לאחר ובעקבות הגירושין, אבל הישג זה הישג... אני משתדלת פשוט להיות מספיק טובה כדי שלא ירדו עלי בעניין השעות. באופן אישי, אני מאמינה שהבזבוז הגדול בזמן נגרם בשל טעויות אנוש שהסבירות לעשותם גדלה ככל שהשעות מטורפות יותר. יצירתיות מהצד השני יכולה אפילו לקצר זמנים אבל שוב את לא יכולה להיות יצירתית עם את עובדת 11 שעות ביום על בסיס קבוע. אפילו 9 שעות כל יום זה ממש הרבה בהתחשב בזה שכשאת מגיעה הביתה את לא תמיד יכולה לנוח...
 
למעלה