פ ח י ש ו א ו
New member
השינויים שלי
היי, אז כמו שכתבתי בשרשור ההכרות אני בן 21 ואני בעקרון חייל למרות שבתקופה האחרונה אני לא בגלל מחלה כלשהי שלא מגבילה אותי בשום דבר אבל בגללה אני פשוט לא בצבא. למה אני מספר את זה? כי בשבועיים האלה שבהם נאלצתי להיות בבית בעצם חשפו בפני בעיות בעצמי שלמרות שהייתי מודע אליהן קודם הן הרבה פחות הפריעו לי בגלל שהייתי נורא עסוק רוב שעות היממה. הבעיות שלי הן בעיות שתלויות 100 אחוז בי, וזאת בעצם הבעיה שאין ממש את מי להאשים ולכן כל יום שעובר אני מרגיש שמצב הרוח שלי מתדרדר. אני מקווה שהבעיות שלי לא ישמעו מפגרות פשוט בגלל שאלו דברים שבאמת מפריעים לי. יכול להיות שחלק מהבעיות נובעות אחת מהשניה, קשה לי לקבוע את זה. 1. נמאס לי להיות לבד, לא מבחינת חברים או משפחה אלה מבחינת קשר זוגי. 2. הסיבה שבגללה אני לבד היא שפשוט אני לא יוזם שום דבר כדי לא להיות לבד, אני פשוט לא מעיז להתחיל עם אף אחת שמוצאת חן בעיני. ואני יודע שזה לא אמור להיות בעיה ושום דבר לא יקרה לי אם אני אקבל לא, אבל בכל זאת אני לא מצליח להוביל את עצמי לזה. 3. אני רוצה לאהוב את עצמי יותר, אני יודע שאני נראה בסדר ולפעמים אני מקבל פידבקים חיוביים מבחורות אבל בכל זאת אני עדיין אותו ילד שמן מפעם, תמיד אני מרגיש שמסתכלים עלי(לא בצורה חיובית), אף פעם אני לא מרגיש באמת שלם עם עצמי. 4. האופי שלי, יכול להיות שזה בגלל הבעיות הראשונות אבל אני לפעמים נורא עצבני בלי סיבה באמת טובה להתעצבן, אני יכול לראות איזה משהו קטן או שמישהו יגיד לי איזה משהו הכי פעוט ופתאום אני מתחיל לצעוק כמו איזה אדיוט. לפעמים אפילו על דברים שלא קשורים אלי. אני שונא את זה במיוחד בגלל שזה פוגע באחרים ולא רק בי. 5. שוב האופי שלי, יותר מדי דברים שלא אמורים להפריע לי מפריעים לי. סתם לדוגמא, אתמול הייתי באיזה מסעדה וחבורה של בחורות יצאו אחרי הארוחה שלהן החוצה, בדרך החוצה איזה ערס מסריח(סלחו לי על הביטוי) תפס את אחת מהן ביד ופשוט הציק לה יחד עם חברים שלו עד שהיא נתנה לו את הטלפון שלה. וזה פשוט נורא נורא הפריע לי, מפריע לי שאני יודע שהוא בן אדם חרא אבל בכל זאת אני יודע שהכל הולך לו הרבה יותר בקלות מלי, אני יודע שאני את הטלפון שלה לא הייתי מקבל. יש עוד מליון דוגמאות של דברים שאיכפת לי מהם בלי צורך לפעמים הם בכלל לא קשורים אלי... אני חושב שזהו להיום, אני נורא רוצה להשתנות, אבל לא יודע איך... אני ממש מתוסכל וכל יום שעובר אני רק נהיה יותר ויותר מדוכדך. תודה על ההקשבה שתהיה שנה טובה
היי, אז כמו שכתבתי בשרשור ההכרות אני בן 21 ואני בעקרון חייל למרות שבתקופה האחרונה אני לא בגלל מחלה כלשהי שלא מגבילה אותי בשום דבר אבל בגללה אני פשוט לא בצבא. למה אני מספר את זה? כי בשבועיים האלה שבהם נאלצתי להיות בבית בעצם חשפו בפני בעיות בעצמי שלמרות שהייתי מודע אליהן קודם הן הרבה פחות הפריעו לי בגלל שהייתי נורא עסוק רוב שעות היממה. הבעיות שלי הן בעיות שתלויות 100 אחוז בי, וזאת בעצם הבעיה שאין ממש את מי להאשים ולכן כל יום שעובר אני מרגיש שמצב הרוח שלי מתדרדר. אני מקווה שהבעיות שלי לא ישמעו מפגרות פשוט בגלל שאלו דברים שבאמת מפריעים לי. יכול להיות שחלק מהבעיות נובעות אחת מהשניה, קשה לי לקבוע את זה. 1. נמאס לי להיות לבד, לא מבחינת חברים או משפחה אלה מבחינת קשר זוגי. 2. הסיבה שבגללה אני לבד היא שפשוט אני לא יוזם שום דבר כדי לא להיות לבד, אני פשוט לא מעיז להתחיל עם אף אחת שמוצאת חן בעיני. ואני יודע שזה לא אמור להיות בעיה ושום דבר לא יקרה לי אם אני אקבל לא, אבל בכל זאת אני לא מצליח להוביל את עצמי לזה. 3. אני רוצה לאהוב את עצמי יותר, אני יודע שאני נראה בסדר ולפעמים אני מקבל פידבקים חיוביים מבחורות אבל בכל זאת אני עדיין אותו ילד שמן מפעם, תמיד אני מרגיש שמסתכלים עלי(לא בצורה חיובית), אף פעם אני לא מרגיש באמת שלם עם עצמי. 4. האופי שלי, יכול להיות שזה בגלל הבעיות הראשונות אבל אני לפעמים נורא עצבני בלי סיבה באמת טובה להתעצבן, אני יכול לראות איזה משהו קטן או שמישהו יגיד לי איזה משהו הכי פעוט ופתאום אני מתחיל לצעוק כמו איזה אדיוט. לפעמים אפילו על דברים שלא קשורים אלי. אני שונא את זה במיוחד בגלל שזה פוגע באחרים ולא רק בי. 5. שוב האופי שלי, יותר מדי דברים שלא אמורים להפריע לי מפריעים לי. סתם לדוגמא, אתמול הייתי באיזה מסעדה וחבורה של בחורות יצאו אחרי הארוחה שלהן החוצה, בדרך החוצה איזה ערס מסריח(סלחו לי על הביטוי) תפס את אחת מהן ביד ופשוט הציק לה יחד עם חברים שלו עד שהיא נתנה לו את הטלפון שלה. וזה פשוט נורא נורא הפריע לי, מפריע לי שאני יודע שהוא בן אדם חרא אבל בכל זאת אני יודע שהכל הולך לו הרבה יותר בקלות מלי, אני יודע שאני את הטלפון שלה לא הייתי מקבל. יש עוד מליון דוגמאות של דברים שאיכפת לי מהם בלי צורך לפעמים הם בכלל לא קשורים אלי... אני חושב שזהו להיום, אני נורא רוצה להשתנות, אבל לא יודע איך... אני ממש מתוסכל וכל יום שעובר אני רק נהיה יותר ויותר מדוכדך. תודה על ההקשבה שתהיה שנה טובה
). אבל בערב שוב "נפלתי", כרגיל מכל מיני דברים קטנים של ההורים שלי, דברים שבכלל לא אמורים לעצבן בן אדם נורמלי. זהו.. מחר יום חדש , אני צריך למצוא איזה שיטה להיות יותר רגוע... אם יש למישהי(פשוט יש כאן רוב נשי) רעיון אני אשמח לשמוע. תודה רבה