בדרך כלל....
בדרך כלל אני לא אוהב לענות על שאלות כאלו... אבל וואלה אחד על הדרך בוב מארלי - concrete jungle השיר שפתח את האלבום הבינלאומי הראשון של בוב ונשמע מדהים, מרגש ועכשווי עד כאב אפילו היום. פיטר טוש - downpressor man אני מת על פיטר טוש. כל מה שהוא עשה אהבתי. היה לו קול מדהים והגשה הכי מקורית זמר עצום. בכל מקרה זה השיר שלו שאני הכי אוהב המתקופה הישנה והטובה... מילים כרגיל אצל טוש -גאוניות. בלאק אוהורו - i love king sellasie ירקיד אותי תמיד. פתיחה מצוינת לשיר. חוצמיזה שיר פשוט יפה וסוחף. איזראל ויברישן - same song שיר הנושא מתוך אלבום הבכורה של הלהקה עם מסר חד לאחדות ואחווה. ברנינג ספיר - spear burning מתוך אלבום באותו השם. רציתי לבחור את jah no dead אבל בגלל שאני מקווה שאנשים יקחו את הרשימה הזו גם בתור המלצות בחרתי טיון אחר (רק בגלל שהנ"ל כבר נאמר ע"י חבריי המכובדים), בכל מקרה, באותו אלבום מדובר יש גירסא מדהימה ל-jah no dead וזה בכלל אלבום די משובח גלאדיאטורז - naturality. פשוט השיר שאני הכי הכי אוהב מאלברט גריפית והגלדיאטורים. שיר שמדבר על חיים פשוטים ויפים כמו שהייתי רוצה לחיות. יאללה קונשנס: ג'ה קיור - every song i sing השיר שפתח לי את הלב כבר בפעם הראשונה ששמעתי אותו. ג'ה קיור פשוט זמר ענק וזה השיר שבגללו התחלתי להקשיב לו. שיר הללויה מהיפים ששמעתי. קפלטון- mashing up the world. קפלטון זמר שכל הזמן מחדש את עצמו, בשיר הזה הוא יחסית רגוע - ככה אני הכי אוהב אותו. אנטוני בי - fire pon rome. אולי זה לא השיר הכי גדול שלו אבל הייתי חייב על האומץ שלו לשיר את זה. כשאנטוני בי קרא "לשרוף" את רומא הוא היה מזמרי הבובו הראשונים שיצאו בשיר מחאה אמיתי ובלי ספק הוא זה שבאותה תקופה לקח את זה הכי רחוק שיש. כבוד! זמר עם אומץ! טורבלנס - i shall not be moved. טורבלנס זמר טוב מאד אבל הוא עדיין לא הצליח להרשים אותי עם סטייל מאד יחודי. בשיר הנ"ל הוא מביא משהו אישי משלו ולא חיקוי של אחרים ולכן בחרתי אותו. שלא תבינו אותי לא נכון, אני עדיין מעדיף אותו על הרבה אחרים ואני ממש אוהב אותו (פשוט יש לי כמה לפניו ברשימה) גם בלהיט natorious הוא בא עם סטייל מקורי מאד. סחתיין. ג'נטלמן - runaway. השיר הראשון שלו ששמעתי וחשבתי שבובו מהשכונה. מפתיע לטובה ונראה כאילו הוא רק השתפר מאז (אבל בכל זאת בחרתי את השיר הזה) ריצ'י ספייס - אני חייב להסכים blood again זה עד היום היציאה הכי טובה שלו....זמר מעולה עם סטייל יחודי ומעניין שיש הרגשה שהוא מתבגר ומשתפר מטיון לטיון. על ה-blood again יהיה לו קשה להתעלות - פשוט אחד הטיונים החזקים של הקונצ'ס מורגן הריטג' - you dont haffi dread בגלל המסר ופחות בגלל שזה שיר טוב. תזכרו שראסטה זה לא בחיצוניות זה באיך שמתנהגים (ורק בשביל האפרופו, ככה זה גם ביהדות - בין אדם לחברו, לדוגמא, חשוב הרבה יותר מכיפה, זקן או פיאות) שמרתי את ג'וניור קלי לסוף כי יש לי פינה חמה ומיוחדת בלב בשבילו. אני אוהב את כל השירים שלו וגם את כל השירים שהוא הולך להוציא. rasta should be deeper זה אחד משירי הרוטס הכי יפים ששמעתי אבל הפעם בחרתי את exile כי ששמעתי את זה בפעם הראשנה עשיתי אולי 20 פול-אפס.... רק שכחת את דניס בראון, ג'ייקוב מילר, סיזלה, ווריאור קינג, ג'וני אוזבורן, ג'ון הולט, באני ווילר, צ'אק פנדר, ג'ה מייסון, המייטי דימונדז, טוני רבל, לוטאן פאיה ו... וגם... טוב בפעם הבאה... אהבה אחת, ראס ארבל