השיר Empty של רונה קינן

[assafl]

השיר Empty של רונה קינן

הנה פוסט עליו (בו גם אפשר לשמוע את השיר): http://cafe.themarker.com/view.php?t=858325

 

[רעוּת]

זה ניתוח יפה,

רק שיש שם הרבה מדי מונחים בפסיכולוגיה

זה דווקא אחד השירים של רונה שאני יותר מתחברת למילים שלו |חותך| |אימו| אבל פחות ללחן ולצורה שלו באופן כללי, לא יודעת, משום מה לא "נוח" לי איתו, או שסתם לא נתתי לי מספיק צ'אנס.

 

[misheani]

תודה, tres מעניין

הגבתי לך בפוסט.

 

[תמרוש5]

נצל"ש (לא יודעת אם כבר שמו פה או לא)

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/846/964.html מה דעתכם על המילים?

 

[רעוּת]

שמו תמונה יפה שלה ../images/Emo7.gif

אני חושבת שזה שיר שמאלני, ואסביר: "הוּא חָשַׁב שֶׁהוּא נִלְחָם בַּצַּד שֶׁל הַטּוֹבִים. הוּא חָשַׁב - עַד שֶׁהִתְחִיל הַקְּרָב." זה בעצם על חייל שנשלח לקרב והתפכח- או לפחות עבר עליו תהליך כלשהו- הוא חשב, אולי כמו כולם בהתחלה- שתמיד מלווה במוטיבציה קבועה וב-rally around the flag- שהמערכה היא מוצדקת ומוסרית, אבל בשטח, כשהוא ראה מה נעשה, עלו בו תהיות, כלומר, "משהו נורא קרה ליואל", אולי הוא רצה לסרב פקודה, והדילמה מוצגת כאן: "יוֹאֵל, מָה תַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו? אֵיךְ תַּחֲזֹר שְׁנָתְךָ לְעֵינֶיךָ הַיָּפוֹת?" כיצד יתמודד יואל עם הדיסוננס?! האם יסרב פקודה על מנת להגן על ערכיו המוסריים-ויפי הנפש, ואז יצטרך להתמודד עם היחס של החברה כלפיו כבוגד-עוכר-ישראל, או שלחילופין ימשיך להילחם כי הוא בכל זאת אוהב את ארצו גם אם לא מאמין במה שהיא עושה כרגע, או סתם מפחד לסרב פקודה וללכת לכלא 6? "יוֹאֵל, מָה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו? אֵיךְ תַּחֲזֹר שְׁנָתֵנוּ לְעֵינֵינוּ הַכְּבֵדוֹת?" זאת כבר הכללה לכל החברה- שיואל הוא רק מייצג שלה- בתור חברה מוסרית לכאורה, או לפחות אחת שאמורה להיות כזאת, מה נעשה עכשיו- האם זה יפריע את שנתנו? האם נעשה דה-הומניזציה של הצד השני כדי להיתפס בעינינו כמוסריים יותר? מוצדקים? או שעד כמה שזה לא נעים, נודה שטעינו ושלא היינו בסדר ב-100%? ניקח אחריות כלפי הצד השני? אולי זאת גם אחריות של החברה כלפי חייליה, חברה ששולחת אותם למות בקרב במקרה הרע או לעשות בו, בשם המדינה, דברים שנוגדים את הערכים שחינכו אותם עליהם במקרה הטוב. "מַשֶּׁהוּ נוֹרָא קָרָה לוֹ לְיוֹאֵל וְזֶה יָעִיר אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, בְּכָל לַיְלָה, מֵעַכְשָׁו וְעַד עוֹלָם". (הלם קרב, בין היתר

). ואל תסקלו אותי בבקשה, אבל זאת הפרשנות שקפצה לי לראש

כאילו, אני יודעת שזה דברים שלא נעים לשמוע וגם אני לא אוהבת להגיד אותם כ"כ, אבל לצערי אני באמת מאמינה בזה עכשיו. ואני באמת לא חושבת שהשיר הזה הוא בהקשר של המלחמה בעזה או משהו כזה, אלא בהקשר רחב יותר, ולאו דווקא לחברה שלנו. ושכן מותר להעביר ביקורת כזאת בשירה, ואפילו צריך. ואולי גם יש דברים שקשורים ישירות לביוגרפיה של אבא שלה, אבל אני לא ממש בקיאה בזה, אז אשתוק

.

 

[misheani]

מה יש לנו לסקול אותך?

זאת לא פרשנות, זאת ה-פרשנות המתבקשת. ובודאי שזה לא על הלחימה בעזה, השיר נכתב הרבה קודם. לדעתך זה שיר שמאלני? רונה היא שמאלנית. זה אפילו לא קשור לדעותייך האישיות. ואסיים בציטוט של דוד שלי שציטט איזה פרופסור ש(כנראה) ציטט מישהו: "שמאלי יותר קיצוני זה 'שמאלני' לאומי קיצוני יותר זה 'לאומני' אבל 'ימני' זה כבר קיצוני..."

 

[רעוּת]

חח חשבתי שזה קפץ לי לראש רק כי אני שמאלנית../images/Emo4.gif

וג'אסט פור דה רקורד, אני לא בעד סרבנות באופן כללי או אנטי-ישראלית או וואטאבר. ממש לא

. וגם ה"שיר שמאלני" היה די בציניות, אני לא חושבת שהשיר כ"כ קשור לעמדות פוליטיות ספציפיות (למרות שאני לא חושבת שהוא היה יכול להיכתב ע"י אריאל זילבר או משהו כזה). סתם לאור הדיוינם שהיו פה לאחרונה

למטה בתגובות מישהו כתב שם שזה קשור לאבא שלה ולמעלליו באצ"ל. ותארתי לעצמי שזה נכתב הרבה לפני עזה, וגם בפרשנות שלי לא התכוונתי לזה כאיזה אירוע ספציפי שקרה דווקא אלא כסיטואציה אפשרית או אפילו משהו שקורה לאורך זמן ולאו דווקא אירוע חד פעמי. פשוט זה התחבר לי עכשיו עם כל מה שקרה בעזה וכו'.

 

[רעוּת]

ואם כבר,

יש עכשיו בערוץ 2 על "מותם של שירי המחאה" ועל זה שאף אחד לא שר על פוליטיקה יותר

 

[misheani]

וואלה

 

[misheani]

אוקיי, אוקיי.

 

[חלום עכור]

../images/Emo6.gif

ובקשר לשיר - מעבר לתוכן, הוא מן... פשוט מדי. זה קצת מוזר לי.

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

אני מסכימה

הוא ממש לא ברמה של הטקסטים הרגילים שלה.

 

[bזוהר]

יש בזה משהו..

אבל עם זאת יש הרבה בשיר הזה.. גם הדימוי וגם הצבעים שיש בו, אבל בעיקר העצב מתבטא בו וזה שמשהו קרה ואין דרך חזרה והבית האחרון.. גם בטח הלחן שלו מוסיף הרבה, תמיד זה ככה בשירים שלה

 

[רעוּת]

לא יודעת,

אני חושבת שהבנאליות (?) שיש שם קצת דווקא מוסיפה למסר. כי אפשר להגיד את זה במילים גבוהות ודימויים וכאלה, ואפשר להגיד דוגרי. לא יודעת, אני לא אוהבת שמתפלצנים יותר מדי

.

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

כלם רוצים שירים פשוטים,שירים בשני אקורדים../images/Emo79.gif

פשטות היא לאו דווקא בנאליות. אני מסכימה שאמירה "דוגרי" היא בהרבה פעמים יותר אפקטיבית ומתאימה מתיאור מלא דימויים, אבל כאן באמת יש בנאליות ולא פשטות. אני לא חושבת שרונה מתפלצנת באף אחד מהשירים שלה, ובכל זאת היא כותבת שירים כנים ויפהפיים שלא גולשים לקלישאות. הרעיון בשיר מעניין וכואב ודורש התייחסות (במיוחד אחרי המלחמה האחרונה). אבל אני לא אוהבת את איך שהיא כתבה עליו. זה מרגיש כאילו היא בכלל לא שם. וגם אני מאד אהבתי את הבית האחרון.

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

כלם רוצים שירים פשוטים,שירים בשני אקורדים../images/Emo79.gif

פשטות היא לאו דווקא בנאליות. אני מסכימה שאמירה "דוגרי" היא בהרבה פעמים יותר אפקטיבית ומתאימה מתיאור מלא דימויים, אבל כאן באמת יש בנאליות ולא פשטות. אני לא חושבת שרונה מתפלצנת באף אחד מהשירים שלה, ובכל זאת היא כותבת שירים כנים ויפהפיים שלא גולשים לקלישאות. הרעיון בשיר מעניין וכואב ודורש התייחסות (במיוחד אחרי המלחמה האחרונה). אבל אני לא אוהבת את איך שהיא כתבה עליו. זה מרגיש כאילו היא בכלל לא שם. וגם אני מאד אהבתי את הבית האחרון.

 

[רעוּת]

אני מסכימה עם זה שעומק לא חייב להיות פלצנות,

אבל דווקא בנושאים כאלה שהם כ"כ כבדים, לפי דעתי זה יכול דווקא להוסיף, סוג של הפוך על הפוך כזה. אני הרגשתי שהבנאליות פה היא יותר צינית מאשר קיטשית/ קלישאתית, כמו שקורה בהרבה שירי אהבה וכו'. לא יודעת להסביר

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

אולי עם לחן זה יהיה אחרת.

 

[חיפאית36]

תודה

תמיד יותר בלטה לי תחושת הזרות וחוסר השייכות בעיר הגדולה מאשר השבירה ו"הצעקה" שאתה רואה. מעניין להקשיב לדברים מזווית טיפה שונה. ודרך הנצל"ש של תמרוש הגעתי ל: http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/778/269.html מסקרן.