השיר Take Me Over של Cut/Copy שהושמע היום
בקופסת הלהיטים ב-88FM מדגים בצורה מצויינת, את הבעייתיות שיש לאומנים היום בבואם לנסות לייצר מוזיקה מושפעת אך שעדיין תעמוד בכבוד במבחן ההשוואה מול ההשפעה, במקרה הזה, שנות השמונים. http://www.youtube.com/watch?v=maktgZjQwHo לדוגמא, נושא העיבוד - אפשר ממש לעשות הפרדה בנקודת האמצע של השיר, עד לאמצע יש שילוב יפה של מספר מלודיות שמנוגנות ע"י סאונדים מסונתזים שונים, ומהאמצע והלאה הולך ומתחזק הסאונד של האקורדים ובולע את כל השאר, כפי שנוהגים לעשות בפופ האלקטרוני כיום. דוגמא נוספת, השירה - לסולן דן ויטפורד, לטעמי יש קול יחסית חלש, לא יציב ומאנפף, והוא נשמע כאן כאילו הוא שר קרוב למיקרופון כפיצוי. ולבסוף - ההפקה כולה נשמעת יבשה ודחוסה. אבל מה - זה צעד בכיוון הנכון. במהלך השיר אני מוצא הרבה נקודות שמראות על מחשבה שהוקדשה להלחנה ולעיבוד, ואם זה ימשיך ככה, אולי לאט לאט אני אתחיל למצוא שירים חדשים שאני יכול להאזין להם.
בקופסת הלהיטים ב-88FM מדגים בצורה מצויינת, את הבעייתיות שיש לאומנים היום בבואם לנסות לייצר מוזיקה מושפעת אך שעדיין תעמוד בכבוד במבחן ההשוואה מול ההשפעה, במקרה הזה, שנות השמונים. http://www.youtube.com/watch?v=maktgZjQwHo לדוגמא, נושא העיבוד - אפשר ממש לעשות הפרדה בנקודת האמצע של השיר, עד לאמצע יש שילוב יפה של מספר מלודיות שמנוגנות ע"י סאונדים מסונתזים שונים, ומהאמצע והלאה הולך ומתחזק הסאונד של האקורדים ובולע את כל השאר, כפי שנוהגים לעשות בפופ האלקטרוני כיום. דוגמא נוספת, השירה - לסולן דן ויטפורד, לטעמי יש קול יחסית חלש, לא יציב ומאנפף, והוא נשמע כאן כאילו הוא שר קרוב למיקרופון כפיצוי. ולבסוף - ההפקה כולה נשמעת יבשה ודחוסה. אבל מה - זה צעד בכיוון הנכון. במהלך השיר אני מוצא הרבה נקודות שמראות על מחשבה שהוקדשה להלחנה ולעיבוד, ואם זה ימשיך ככה, אולי לאט לאט אני אתחיל למצוא שירים חדשים שאני יכול להאזין להם.
דוגמא לעיבוד מודרני עם סאונדים של שנות ה-80 ממש כמו השיר TAKE ME OVER: Hazell Dean - Let The Night Take The Blame (original vocal version) [6-34] הורס את השיר אבל עדיין ביצוע טוב.