השכבת לישון ילדה בת שנה וחודשיים

השכבת לישון ילדה בת שנה וחודשיים

יש לי ילדה (ילדה שניה, יש לי ראשון בן) לאחרונה כל ערב לוקח לה שעה וחצי להרדם. למדתי מהטעויות שלי עם הילד הגדול וגם מהתוכניות שלך שהכי חשוב לא לנהל מו"מ כשאני נגשת אליה ולא להוציא אתה מהחדר. הבעיה שבמשך שעה וחצי היא זורקת מוצץ ועלי לגשת להרים אותו. אני באמת לא מדברת איתה ומתעלמת מהמשחקים שלה , אך אני לא רואה שיפור שאותו אני אמורה לראות. האם אני פועלת נכון? האם יש דרך אחר? אשמח לקבל תגובתך אורית
 
שאלות הבהרה

שלום רב אורית, את כותבת "לאחרונה". נסי לחשוב, מתי התחילו קשיי ההשכבה? האם קרה משהו חדש/חריג בתקופה זו? כגון: אב בנסיעת עבודה, אם מוטרדת מהרגיל, כניסה לגן חדש, ניסיון גמילה וכו'... נסי לברר גם בגן? איך בתך נרדמה עד לאחרונה? האם חל שינוי בסדר היום שלה? שעות השינה ביום? שעת החזרה שלך מהעבודה? תשובות לשאלות אלה יוכלו אולי לעזור לנו לפענח את הצורך שבתך מבטאת בהתנהגותה. להשתמע, עינת גבע, מכון אדלר.
 
השכבת ילדה לישון

סדר היום שלה לא השתנה, הדבר היחיד שהשתנה שלאחרונה היא לא הרגישה טוב , והתחילה טיפול במשאפים בתרופת בודיקורט, אבל זה משהו שרגיל אצלה, יש לה חשש לאסטמת תינוקות. וימים לפני שקרה שינוי ההתנגהות, היו ערבים של שיעול חזק שבעקבותו היה לה קשה לישון
 
השכבת ילדה לישון

שלום רב אורית, תשובה "קטנה", שנשמעת לכאורה שולית. אלא שהיא זורקת אור ומבהירה את ה"סיפור". בתך פעוטה בת שנה וחודשיים חוותה כנראה חוויות קשות של תחושת חנק טרום שינה. החשיבה של תינוקות היא מוחשית. יכולת השיתוף המילולי שלה מוגבל מאוד. מבחינתה פרידה מן היום והירדמות כרוכים עם האפשרות שהיא עלולה לחוות שוב תחושה של חוסר נשימה. מצב כזה מהווה איום על החיים ומפעיל את האינסטינקט ההישרדותי. היא מתנהגת כממאנת להיפרד מהיום כדי להימנע מהתחושות הללו. כאשר אני מספרת לך שחשש התגנב ללב הילדה איך את מרגישה? איך תוכלי לפעול בערב כדי להקל עליה? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 
למעלה