השכנת שלום

[מ נ ג ו 1]

השכנת שלום

שלום לכולם, הבעיה קצת מורכבת. אחי בן ה-30 (נשוי עם ילדה), כבר במשך שנים אוגר בתוכו כעס על אמא, שלא תפקדה כמו אם מעולם. כעס זה הולך ומתעצם עם הזמן שעובר. הוא שונא אותה ואשתו רק מתסיסה יותר את השנאה. יש צדק בטיעוניו כלפי אמא אבל אני חושבת שכעס ושנאה לא יובילו לשום דבר טוב. מידי פעם הם נפגשים בעיקר כשאחי רוצה לפגוש את אבא. היחס של אחי לאמא הוא קריר אך מאופק. הבת הקטנה של אחי מורחקת מהסבתא (אמא שלי) בשיטתיות. אמא מרגישה את רגשותיו של אחי אבל לא מתארת לעצמה עד כמה הוא כועס ושונא אותה. בשיחות עם אחי אני לא מצליחה בשום אופן למתן את רגשותיו הגועים. ניסיתי לומר לו שאולי הציפיות שלו מאמא היו גבוהות מידיי, ועוד טיעונים דומים. הוא נעשה יותר ויותר אטום, לא מוכן להקשיב בכלל. בנוסף, בזמן האחרון, אבא חולה וחייו נתונים בסכנה, ברור לי שבשלב מסוים היחסים בין אחי ואמא יתפוצצו ואחי לא יסכים להיות בקשר איתה יותר. ויש לי הרגשה שזה יקרה אם אבא ימות. וכמובן שאחי יאשים את אמא במותו של אבא. אשמח לכל עצה ועזרה. בעצם הייתי רוצה שאחי לא יכעס כל כך ויקבל את אמא כמו שהיא, על אף שהיא היתה אמא גרועה ומזניחה.

 

[isaacm]

למנגו שלום

לצערנו ישנם דברים שרק אנחנו יכולים לפתור לעצמינו. את הבעיות של אחיך מול האמא, לדעתי, הוא צריך לפתור. אולי אני טועה, אבל לדעתי - היחס שלו לאימא מתבטא גם ביחס שלו לילדים שלו וגם לאשתו. אם יש בו תחושות כל כך קשות - סביר לי מאד להניח שיהיה להן ביטוי גם בקשריו עם אחרים ו/או אחרות. חבל לו. אולי הוא יוכל להבין שכבר אין לו על מי לכעוס. אולי הוא יוכל להבין שהאשה שעשתה לו את כל הדברים שעליהם הוא כועס - כבר מזמן איננה. אולי אפילו יוכל להבין אם יחשוב שגם הוא, עם כל האהבה שלו, יעשה טעויות, כי זה אופיה של העשיה - מי שאינו עושה אינו טועה. והכי חשוב מכל, שלא יחשוב אף אחד שהאב אינו רואה את הקורה ואינו כואב. הוא רואה הכל, מרגיש הכל וחסר אונים לפעול. מאחל לך הצלחה בהעברת המסרים - אולי הוא יספיק, לפני מות האב, לתת לליבו מרגוע. איציק