השלום והברכה....

השלום והברכה....

מעט יותר מחודש עבר מאז שאחותי נהרגה בפיגוע הרצחני במסעדת סברו בירושלים. אתמול הייתי בפתיחה המחודשת של המסעדה בנוכחות נשיא המדינה מר משה קצב. ניצלתי זאת על מנת להעביר לו העתק של מכתב שכתבתי לו לפני שנה וכמובן הוספתי מכתב אקטואלי. לפני שתקראו את שני המכתבים ברצוני לציין דבר אחד: את המכתב כתבתי ביום שלישי כשעה וחצי לפני האסון בארה"ב אשמח לשמוע את דעתכם. אור וטוב אוריאל מעוז
 
חבל על הזמן שלך

קודם כל, בפעם הבאה, אם תרצה לשמוע את דעתו של עזרא למשל - עדיף שתשאל אותו לפני שאתה מעביר את החומר ולא אחרי שאתה שולח אותו - כי אחרי שכבר שלחת - מה יועילו חכמים ו/או כסילים בתקנתם. דבר שני, לא ברור לעזרא, איך אחרי שקיבלת מאותו נשיא הודעה לאקונית-פורמלית, שאפילו אתה מבין שאיש לא הניח את מכתבך על שולחנו - אלא לכל היותר הוא תוייק בקלסר הנודניקים והתמהוניים למיניהם - לא ברור איך אתה עדיין פונה אליו בתואר התמוה "כבודו", כי איזה כבוד מפוקפק אתה מעניק לו במעשהו זה. דבר שלישי, יתכן ומרוב כל-כך הרבה אור שאתה מקפיד לרשום בכל קצוות הודעותיך השונות - ייתכן ואתה עצמך כבר מסונוור לראות את המציאות בעיניים מפוכחות. גם המצלמה המשוכללת ביותר לא תוכל לתת לך תמונה אמיתית ושקולה, אם האובייקט שהיא מצלמת יהיה אפוף ביותר מדי אור, הנה, עיניך הרואות, שאפילו אותו יום שלישי אחרון, לא בהכרח ענה על ציפיותיך להיות "פעמיים כי טוב", אלא להיפך: לא רק שנפל שם מגדל אחד - אלא שתאומו נפל מייד אחריו, ואותו יום שלישי הפך להיות פעמיים כי רע, אם לא כפול מזה. העולה מכך הוא שאתה כנראה פונה לכתובת הלא נכונה. האיש שמסרת לו את מכתביך יתפנה להשיב לך רק אם מצלמות הטלוויזיה יצלמו אותו - לא עם יותר מדי אור - רק עם כמה אור שצריך - ורק אם הוא ירוויח מכך הון פוליטי קטן, שאנשי היחצ"נות שלו יוכלו לתרגם אותם למספרים של ממש. נכון, למשל הפתיחה החדשה של סבארו אתמול. למשל, תרומת הדם שלו אתמול. פעמיים אדון קצב בערב אחד בחדשות בכל רשתות הרדיו והטלוויזיה - הו - לזה אפשר לקרוא יום רביעי פעמיים כי טוב! המכתב שלך, לרוע צערך, עדיין לא מכיל את החומרים השווים שידור. ועד שלא תבין זאת - חבל לתת לך עצה אחרת, כי אין אחרת - בלתי זו. כי אתה עדיין מאמין שאתה כותב לדמות של נשיא המדינה - אבל מי שמקבל את המכתב - זו בעצם מערכת פוליטית משופשפת ואכזרית, שאותו קצב הוא מורה בכיר בה, היכול לתת בה כמה שיעורי יסוד חשובים מתוך נסיונו. ובמשפט אחד - כמו שעזרא כתב לך בכותרת: פשוט חבל על הזמן שלך. ותאמין לעזרא שהוא אומר לך את זה בדיוק עם כמות האור הנכונה. שתהא לך ולמשפחתך שנה טובה - ומועדים לשימחה!
 
שלום לך עזרא היקר

1. הווי דן כל אדם לכף זכות (פרקי אבות) 2. הזכר נא בשיר חנוכה ידוע:"באנו חושך לגרש בידינו אור ואש כל אחד הוא אור קטן וכלנו אור איתן סורה חושך הלאה שחור סורה מפני האור" מעט אור דוחה המון חושך. 3. הווי זהיר בכבודם של חכמים אפילו אם טועים הם ועל זה מצווה התורה "הוכח תוכיח את עמיתך" ועל כך אומרת הגמרא עד מתי? עד שיגיד לך אינני רוצה לשמוע. את מכתבי הראשון שלחתי לנשיא דרך הדואר ולכן יכול להיות שלא הגיע אליו. הפעם הוא קיבל אותו ליד. אין לי בעיה שיפרסם אותו דרך התקשורת ואם הוא לא יעשה זאת אני כבר עושה זאת בימים אלו. אם אצליח לשכנע ולו בן אדם אחד לשנות את אורח חייו לכיוון חיובי - דייני, כדברי המאמר "כל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם ומלואו". ביום שלישי היינו עדים כולנו להרס של אלפי עולמות ומלואם אך מחובתינו לנסות להציל אחרים ולא על ידי יאוש המשתמע מהודעתך נצליח אלא על ידי שינוי הסביבה הקרובה עד ליום שבו הנבואה תתגשם "ויגור זאב עם כבש וארי כגדי יאכל תבן" בברכת אור וטוב תכלה שנה ומכותיה ותחל שנה וברכותיה. אוריאל מעוז מנהל פורום רייקי
 
ועוד רציתי לתת לך חומר למחשבה

דברים שניתנים לשינוי: הפרדוקס של זמננו הוא שיש לנו בנינים יותר גבוהים, אך אופי קצר רוח. כבישים מהירים יותר ורחבים, אך נקודות מבט צרות יותר. אנו מבזבזים יותר אך יש לנו פחות, קונים יותר אך נהנים פחות. יש לנו בתים גדולים יותר, אך משפחות קטנות, יותר מחויבויות ופחות זמן. יש לנו יותר תארים אך פחות שכל ישר, יותר ידע ופחות שיקולי דעת, יותר מומחים אך יותר בעיות, יותר תרופות ופחות בריאות. הכפלנו אך רכושינו, אך צמצמנו את ערכינו. אנחנו מדברים הרבה, אוהבים פחות ושונאים יותר מדי. למדנו לבנות חיים לעצמנו אך איננו חיים אותם במלואם. הגענו לירח, חזרנו ממנו ואיננו סובלניים כלפי הזולת. הקפנו את החלל החיצון אך לא את הפנימי. ניקינו את האוויר אך זיהמנו את הנפש שלנו. אנחנו בעלי הכנסות גבוהות אך ללא מוסר. הגברנו את הכמות וצמצמנו באיכות. אלו זמנים של אנשים יותר גבוהים עם אופי יותר חלש. עם יותר דרוך אך פחות מאושרים. עם יותר אוכל ופחות תזונה. אלה ימים ששתי משכורות נכנסות הביתה. אך יש יותר גירושין. אלו זמנים של בתים יותר יפים עם משפחות מופרדות. זהו זמן שמבלים מול חלון ראוה ופחות מאחורי דלת. וזו העת שבה הטכנולוגיה יכולה לקרב אליך מסר זה ובאותו זמן הנך יכול להחליט לשנות. " אל תשמור שום דבר לאירוע מיוחד. כל יום שאתה חי הינו אירוע מיוחד ולכן…" קרא יותר ונקה פחות – שב במרפסת, תהנה מהנוף מבלי להסתכל אך ורק בעשבים השוטים. בלה יותר זמן עם משפחתך וחבריך ופחות זמן בעבודה. החיים הם רצף של חוויות – ליהנות מהן ולא רק על מנת לשרוד. השתמש בכלים חדשים, לבש את בגדיך החדשים בשביל ללכת לסופרמרקט. אל תשמור את הבושם היקר למסיבה מיוחדת, השתמש בו בכל פעם שמתחשק לך. המשפט: יום אחד… אי פעם… סלק אותו משפתך. אם יש דבר ששווה לעשותו, להקשיב אליו, להתבונן בו – הזמן הוא עכשיו. אם היינו יודעים כמה זמן חיים נותר לנו, בטוח היינו רוצים לבלות עם האהובים עלינו. מבלים במסעדות ומבקרים במקומות היפים לנו כל כך. מעט דברים היו מכעיסים אותנו לו ידענו כמה החיים קצרים. היינו מחדשים קשרים עם חברים שמזמן לא פגשנו. היינו כותבים אותם מכתבים שתמיד רצינו. היינו חוזרים ואומרים להורינו, לילדינו, למשפחה ולחברים כמה, ובאמת אנו אוהבים אותם. לכן אל תנסה לעצור, או לשמור שום דבר שיכול להוסיף חיוך ואושר לחייך כל יום, שעה, דקה ושבוע, זה משהו מיוחד… … ואם נייר זה מגיע אליך זה מפני שמישהו אוהב אותך מאוד!!!. ושוב אור וטוב אוריאל מעוז
 
ועוד רציתי לתת לך חומר למחשבה

דברים שניתנים לשינוי: הפרדוקס של זמננו הוא שיש לנו בנינים יותר גבוהים, אך אופי קצר רוח. כבישים מהירים יותר ורחבים, אך נקודות מבט צרות יותר. אנו מבזבזים יותר אך יש לנו פחות, קונים יותר אך נהנים פחות. יש לנו בתים גדולים יותר, אך משפחות קטנות, יותר מחויבויות ופחות זמן. יש לנו יותר תארים אך פחות שכל ישר, יותר ידע ופחות שיקולי דעת, יותר מומחים אך יותר בעיות, יותר תרופות ופחות בריאות. הכפלנו אך רכושינו, אך צמצמנו את ערכינו. אנחנו מדברים הרבה, אוהבים פחות ושונאים יותר מדי. למדנו לבנות חיים לעצמנו אך איננו חיים אותם במלואם. הגענו לירח, חזרנו ממנו ואיננו סובלניים כלפי הזולת. הקפנו את החלל החיצון אך לא את הפנימי. ניקינו את האוויר אך זיהמנו את הנפש שלנו. אנחנו בעלי הכנסות גבוהות אך ללא מוסר. הגברנו את הכמות וצמצמנו באיכות. אלו זמנים של אנשים יותר גבוהים עם אופי יותר חלש. עם יותר דרוך אך פחות מאושרים. עם יותר אוכל ופחות תזונה. אלה ימים ששתי משכורות נכנסות הביתה. אך יש יותר גירושין. אלו זמנים של בתים יותר יפים עם משפחות מופרדות. זהו זמן שמבלים מול חלון ראוה ופחות מאחורי דלת. וזו העת שבה הטכנולוגיה יכולה לקרב אליך מסר זה ובאותו זמן הנך יכול להחליט לשנות. " אל תשמור שום דבר לאירוע מיוחד. כל יום שאתה חי הינו אירוע מיוחד ולכן…" קרא יותר ונקה פחות – שב במרפסת, תהנה מהנוף מבלי להסתכל אך ורק בעשבים השוטים. בלה יותר זמן עם משפחתך וחבריך ופחות זמן בעבודה. החיים הם רצף של חוויות – ליהנות מהן ולא רק על מנת לשרוד. השתמש בכלים חדשים, לבש את בגדיך החדשים בשביל ללכת לסופרמרקט. אל תשמור את הבושם היקר למסיבה מיוחדת, השתמש בו בכל פעם שמתחשק לך. המשפט: יום אחד… אי פעם… סלק אותו משפתך. אם יש דבר ששווה לעשותו, להקשיב אליו, להתבונן בו – הזמן הוא עכשיו. אם היינו יודעים כמה זמן חיים נותר לנו, בטוח היינו רוצים לבלות עם האהובים עלינו. מבלים במסעדות ומבקרים במקומות היפים לנו כל כך. מעט דברים היו מכעיסים אותנו לו ידענו כמה החיים קצרים. היינו מחדשים קשרים עם חברים שמזמן לא פגשנו. היינו כותבים אותם מכתבים שתמיד רצינו. היינו חוזרים ואומרים להורינו, לילדינו, למשפחה ולחברים כמה, ובאמת אנו אוהבים אותם. לכן אל תנסה לעצור, או לשמור שום דבר שיכול להוסיף חיוך ואושר לחייך כל יום, שעה, דקה ושבוע, זה משהו מיוחד… … ואם נייר זה מגיע אליך זה מפני שמישהו אוהב אותך מאוד!!!. ושוב אור וטוב אוריאל מעוז
 
אשיב לך ראשון ראשון ואחרון אחרון

1. נכון מה שהבאת מהכתוב בפירקי אבות - אבל אתה בוודאי הרי מכיר את מה שעוד נאמר שם, למשל, אל תהי נוח לכעוס, אז למה לעזרא לכעוס עליך אם אתה מסרב להכיר בעובדות ומעדיף לדבוק דווקא בסיסמאות הנוחות יותר, בפרט שנאמר שם עוד ´ודע מה שתשיב לאפיקורוס´, ומה שהשבת עד כה אין בו מאומה כדי לסתור את העובדות שעזרא הביא בפניך, אתה עדיין רחמן לחלוטין ומאמין באור ובטוב - אולי משום המשך הפסוק ההוא, ש´מתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא´ - ומי עזרא שיגיד לך להפסיק להאמין בכך, וסביר שגם אתה תסכים, שכל אדם רשאי להחליט עבור עצמו ברוח ´הכל לפי רוב המעשה´, ואידך זיל וגו´. 2. לעניין החנוכה שהזכרת דווקא בערב ראש השנה - גם זה בסדר, תסכים בוודאי עם עזרא, שמלכתחילה עצם שמך מזכיר לכל ילד את החג הזה על שום ה´מעוז צור´ שלו, אם כי סביר שאתה בקיא היטב גם ביותר מכך, ויודע היטב על מי נאמר שהוא מעוז לישראל, אבל עדיין גם אתה לא תצליח לשכנע איש, איזה מעוז זה ומה בכלל שווה המעוז הזה - אם אלה ואלה הן הצרות שהוא מפיל על ראש בניו, הו, כמה אירוני, שאפילו במלחמת יום הכיפורים, נפלו המעוזים האלה ראשונים, אולי לזה התכוון הכתוב כשדיבר על מעוז פרעה ועל מעוז מצריים, בקיצור, למה לסטות מהנושא - העמדה שלך הרי ברורה מראש: תמיד תוכל לטעון שעלינו להגיד תודה לקדוש-ברוך-הוא על שלא היכה בנו חזק יותר, על זה לבד צריכים להשתחוות לו אפיים ארצה - וגם על זה יגיד לך עזרא: ת´פדאל: מי שמתאים לו - שישתחווה. איש באמונתו יחיה. 3. לא ברור לעזרא למי התכוונת כשאמרת "הווי זהיר בכבודם של חכמים". למשה קצב החכם? לעניין הערתך, שצריך לשאוף לכך שיגור זאב עם כבש - אין אלא להסכים, אם כי כנראה מזמן כבר לא יצא לך להחליף כמה מילים עם מנהל הספארי, או עם מרצה כלשהו לזואולוגיה. קיים חשש גדול שאתה עושה שעטנ"ז של תחומים: אתה מערבב בין אידיאה אוטופית - לבין מציאות חיים. זהירות: זה מסוכן. ********* לעניין החלק השני, אותם פסוקים והיפוכם - הנה עזרא נותן לך עצה פרקטית מדוייקת ביותר: קח את כל מה שכתבת לעזרא - ושלח את זה לשימון פרס. הוא אוהב את מישחקי ההיפוך האלה בין מצבים, ועושה בכך שימוש נרחב בהופעותיו לפני מצלמה, כל אימת שאין לו תשובה של ממש להשיב למקטרגיו. נכון שגם הוא עלול לשלוח לך איגרת מנומסת כמו קצב, שמכתבך נהייה מונח על שולחנו - אבל סביר שהוא יצרף לאותה איגרת משפט נוסף באותה טכניקה, וכך לפחות יגדל אוצר המשפטים שלך עצמך. לפחות תצמח לך תועלת כלשהי. עקרונית, אין ספק: כל מה שרשמת נכון, ויפה וחכם. הלוואי על כל אחד. חבל רק שהחיים המעשיים זורמים בדרך קצת שונה מהדרך בה הפסוקים מתקיימים, ולמה להרחיב - אתה בוודאי גם יודע היטב מה נאמר בפירקי אבות על מי שחוכמתו מרובה ממעשיו, ל-מה הוא דומה, ומה עושה לו הרוח, אם כי נכון שהעשיר האמיתי הוא זה השמח בחלקו, ואכן אתה נראה לעזרא מבסוט לחלוטין - ומכאן והלאה קיים חשש שהדברים יהפכו לדיון בעלמא, כך שמוטב לעצור כאן ולאחל לך שוב חג שמח ומועדים לשימחה, ואושר ועושר ובריאות ושנה טובה עד מאוד.
 
למעלה