השלכות השליטה המצרית בגבול עם עזה
המהלך החד צדדי של התנתקות מעזה, בצד ההשלכות הידועות של מתן עצמאות בחלק זה לפלשתינים והתרחבות איום הקסאמים לדרום מישור החוף בישראל מחזיר לחיינו שוב את מצרים, שכנתנו מדרום, אשר קיבלה את השליטה הבלעדית על מעברי הגבול בין סיני לרצועת עזה. שינוי זה במערכת היחסים עם מצרים אמור לתרום לקירוב ביחסי שתי המדינות טוענים המצדדים, אך ישנן מספר דוגמאות (לא מוצלחות במיוחד) מן העבר לכך שישראל הפקידה חלק מסוים מתפיסת ההגנה שלה בידיים זרות - הניסיון הכושל לכרות ברית עם הנוצרים המרונים בלבנון בכדי להביא להפסקת ירי הקטיושות, הבאת הכוח הרב לאומי (על בסיס חיילים אמריקנים) להוות חיץ בסיני בינינו ובין המצרים כחלק מהסכמי השלום (ניסיון נוסף אירע לאחר מלחמת סיני ב-56, אך כוחות האו"ם נסו בשל מלחמת ששת הימים), ההסתמכות על הרשות הפלשתינית שתמגר את הטרור מקרבה במסגרת הסכמי אוסלו ולכך ניתן אף להוסיף את הסיוע הביטחוני בנשק מצד ארה"ב לאורך השנים. בניגוד להסכמי העבר בהם היוו הכוחות הזרים תוספת של שכבת הגנה או סיוע, כאשר הדוקטרינה עדיין מסתמכת על כוחו של צה"ל ואילו כיום גובה הלהבות בסכסוך עם הפלשתינים תלוי בטוב ליבה של מצרים. ההסכם החדש פוגע בהישג הביטחוני הגדול של הסכמי השלום עם מצרים שהביא לפירוזו של חצי האי סיני. עובדה זו הביאה לכך שבמצב של ביטול ההסכם, יידרש שבוע ימים לשריון המצרי בכדי להגיע לעמדת איום על גבולה הדרומי של ישראל, פרק זמן ארוך במושגים ישראליים בכדי לגייס את הכוח הנדרש להדוף אותו ובוודאי בכדי להפעיל את חיל האוויר הישראלי הנהנה מעליונות טכנולוגית ברורה. בהחלט מסתמן כי השיטה אותה אמצו מנהיגנו לבעוט את האחריות על גבולות המדינה לשכנינו תפגע בנו קשה בטווחים הבינוניים והארוכים לכתבה המלאה
המהלך החד צדדי של התנתקות מעזה, בצד ההשלכות הידועות של מתן עצמאות בחלק זה לפלשתינים והתרחבות איום הקסאמים לדרום מישור החוף בישראל מחזיר לחיינו שוב את מצרים, שכנתנו מדרום, אשר קיבלה את השליטה הבלעדית על מעברי הגבול בין סיני לרצועת עזה. שינוי זה במערכת היחסים עם מצרים אמור לתרום לקירוב ביחסי שתי המדינות טוענים המצדדים, אך ישנן מספר דוגמאות (לא מוצלחות במיוחד) מן העבר לכך שישראל הפקידה חלק מסוים מתפיסת ההגנה שלה בידיים זרות - הניסיון הכושל לכרות ברית עם הנוצרים המרונים בלבנון בכדי להביא להפסקת ירי הקטיושות, הבאת הכוח הרב לאומי (על בסיס חיילים אמריקנים) להוות חיץ בסיני בינינו ובין המצרים כחלק מהסכמי השלום (ניסיון נוסף אירע לאחר מלחמת סיני ב-56, אך כוחות האו"ם נסו בשל מלחמת ששת הימים), ההסתמכות על הרשות הפלשתינית שתמגר את הטרור מקרבה במסגרת הסכמי אוסלו ולכך ניתן אף להוסיף את הסיוע הביטחוני בנשק מצד ארה"ב לאורך השנים. בניגוד להסכמי העבר בהם היוו הכוחות הזרים תוספת של שכבת הגנה או סיוע, כאשר הדוקטרינה עדיין מסתמכת על כוחו של צה"ל ואילו כיום גובה הלהבות בסכסוך עם הפלשתינים תלוי בטוב ליבה של מצרים. ההסכם החדש פוגע בהישג הביטחוני הגדול של הסכמי השלום עם מצרים שהביא לפירוזו של חצי האי סיני. עובדה זו הביאה לכך שבמצב של ביטול ההסכם, יידרש שבוע ימים לשריון המצרי בכדי להגיע לעמדת איום על גבולה הדרומי של ישראל, פרק זמן ארוך במושגים ישראליים בכדי לגייס את הכוח הנדרש להדוף אותו ובוודאי בכדי להפעיל את חיל האוויר הישראלי הנהנה מעליונות טכנולוגית ברורה. בהחלט מסתמן כי השיטה אותה אמצו מנהיגנו לבעוט את האחריות על גבולות המדינה לשכנינו תפגע בנו קשה בטווחים הבינוניים והארוכים לכתבה המלאה