השלכות
תודה כשנוגעים וכואב - מוצאים שם קיו או גי´צו על פסי המרידיאנים ברפואה הסינית מוצאים נקודות שיש בהם "נוקשות" = גודש אנרגיה / "בור" = חוסר אנרגיה. כמובן עד כאן ברמה מאד ראשונית. בשני המיקרים מספרים על מקום לתשומת לב בזרימת האנרגיה ול - טיפול. שמח שעברנו ממצב של ישות אור למצב של בן אדם רגיל. כמו שאומרים חכמים: "כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא" אני מתכוון לשים לב שכל חיי אהיה לא מושלם. בכי או להבדיל שוקולד או ג´וינט או להבדיל לגמרי סרטן איננה מביעה כישלון, התנהגות אסורה, גוואלד, נו נו נו או כיוצא באלה רבי מאיר התנא הענק היה מפורסם בחוכמתו והיה מוצא עשרות הוכחות להתיר את שאסור ולאסור את שמותר. חכמים לא הכניסו אותו לספרות בכביש הראשי מכיוון שקשה מאוד לרדת לעומק חוכמתו. ד.א. זה החכם שכתב את המאמר על צמחונות ומשיחות: ר, מאיר טוען שלעתיד לבוא לימות המשיח כולם יהיו צמחונים. ולמשל הפסקתי לאכול בשר בקר ועוף לא משום סיבה אידיאולוגית של חסך בעלי החיים וכדו´ פשוט זה קרה וקיבלתי. מכיר היטב את התיאוריות השונות. ההשפעה של תזונה וריפוי מסרטן נחשבת בעיני ובמחקרים שלמדתי כמגיעה למקסימום מקסימום 50%. כשנגענו בשוק של הלד לא התייחסנו למוצר השוייצרי, אוסטרי, הולנדי... אלא לאיפיון המתייחס ליחס אליו. ומה אצלי עוד צריך לתקן. אוהה כל כך הרבה. כמו למשל שאני מתעצל נוראית מלכתוב, להקליט.... זה עושה לי נזקים גדולים ממש. סיפרתי לאיילת שאולי נמצא דרך לדבר באינטרנט טלפונית ואופס תפסתי את עצמי מתחמק שוב מכתיבה. הסיגנון שבו אני מאמין הוא למידה משותפת. לא גורו או אלוהים-אדם אחר שנמצא עם כל התשובות ואני שם עושה את שהוא היא אומרים. אחרת אין צורך בי בעולם ואני חולה. להזכיר הגישה היהודית שעוסקת ברפואה מתייחסת למשמעויות של התנהגויות. אלו היוצרים בריאות, מחלה, התפתחות, פתרונות כלכליים, חברתיים, חינוכיים... הרפואה הסינית מתבססת על הבנת משמעויות המהות הנקראת תנועה. האינדיאנים מתייחסים לעולם החי כמדריכי ריפוי (לא רק) אינני מעונין להיכנס לפרדיגמות של הרפואה המערבית כרגע. התפישות האריסטוטליות מתייחסות אל תפישות הנקראת אמת כמוחלטות ויש רק אמת אחת ויש לדחות את הקודמות כשיקריות לעומת תפישות של סוקרטס (בפגישה הקודמת דיברנו על אפלטון מהמקורות שהוא הבין את סוקרטס) המתיחס לאמת שלעולם אינה סופית. יש תהליך בירור הנעשה בין הדעות השונות שלעיתים מנוגדות. (למשל פרדס הנפש - פרופ´ רוטנברג) מאמין שאנחנו אני וכל אחד לומדים יחד את האמת הנכונה לאותו הרגע. נכון שבתהליך ריפוי במיוחד במצבים קריטיים, יש התייחסות לפרספקטיבה רחבה ועמוקה יותר בתהליך הדיאלוגי. בבסיס ולאורך כל העומק - האדם מרפא. אפשר להשתמש בכלי עזר שנמצאים לבחירה. תמיד ממליץ לבדוק התאמה ואפקטיביות עבורי. (מזמין לזכור משפט אחרון זה מאוד) אז מה הם התנהגויות? מה אני נוהג בחיי? מי הנהג? מה הרכב? מהו נון קונפורמיזים? פסיכולוגיה של הגנה או הבעת מהות של הישות הנושאת את חיי? איפה לומדים תשובות? איפה מבינים לשאול שאלות? בשבוע בעבר פגשנו את טו בשבט - ראש השנה לאילנות. אחד מראשי שנה = התחדשויות = ראשים לשינוי. כי האדם עץ השדה והיה כעץ שתול על פלגי מים - למשל היכן אני שם את עצמי בחיי. ממליצים להיות במקומות המזינים אותי ומחיים יותר ויותר. העץ הלא משתמש בגרמים בודדים מאדמה, הרבה מים אויר אור.. והעץ מגדל חומר מ - רוח - ויש עצים עם הרבה חומר לשים את עצמי על פלגים, לא על נהרות או אחר שיציפו ולא על זרזיפים ומקורות לא איתן. על פלגים בכמות ובאיכות - מים זורמים....... הלא המים היו כאן לפני בריאת העולם. ואנחנו כ - 74% מים וכך גם כדור הארץ ויש עוד הרבה במים כמרפא. אצל מרים ועוד ועוד מה זה אנוכיות בעולם הרוחני? כשמטפל בשיאצו, הילינג, יעוץ רוחני... רוצה לדעת מה לעשות עם ´מטופלו´ הוא מתבקש להתאיין. להתפשט מדיעותיו, מחשבותיו, רגשותיו ולהיות שם נטו. דרגות הטיפול נמדדות בכך. זוהי אנוכיות - להיות ריק וכאן ובעוד מקומות אני מחפש ללמוד זאת. להיות עם האחר לא לפי עברי, ידיעותי, תוארי, הסמכותי ושאר מעטפות ונימלצות אלא נקי בתגובות ותשובות ולכן האנוכיות שלי כאן יכולה כל כך לבוא לידי ביטוי. יש כל כך הרבה מושגים השונים כל כך מהמשמעויות שלהם מהעולמות הנורמטיביים ומעניין איך איבדנו את המשמעויות הבסיסיות, טיבעיות. תודה על האהבה הנלמדת
תודה כשנוגעים וכואב - מוצאים שם קיו או גי´צו על פסי המרידיאנים ברפואה הסינית מוצאים נקודות שיש בהם "נוקשות" = גודש אנרגיה / "בור" = חוסר אנרגיה. כמובן עד כאן ברמה מאד ראשונית. בשני המיקרים מספרים על מקום לתשומת לב בזרימת האנרגיה ול - טיפול. שמח שעברנו ממצב של ישות אור למצב של בן אדם רגיל. כמו שאומרים חכמים: "כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא" אני מתכוון לשים לב שכל חיי אהיה לא מושלם. בכי או להבדיל שוקולד או ג´וינט או להבדיל לגמרי סרטן איננה מביעה כישלון, התנהגות אסורה, גוואלד, נו נו נו או כיוצא באלה רבי מאיר התנא הענק היה מפורסם בחוכמתו והיה מוצא עשרות הוכחות להתיר את שאסור ולאסור את שמותר. חכמים לא הכניסו אותו לספרות בכביש הראשי מכיוון שקשה מאוד לרדת לעומק חוכמתו. ד.א. זה החכם שכתב את המאמר על צמחונות ומשיחות: ר, מאיר טוען שלעתיד לבוא לימות המשיח כולם יהיו צמחונים. ולמשל הפסקתי לאכול בשר בקר ועוף לא משום סיבה אידיאולוגית של חסך בעלי החיים וכדו´ פשוט זה קרה וקיבלתי. מכיר היטב את התיאוריות השונות. ההשפעה של תזונה וריפוי מסרטן נחשבת בעיני ובמחקרים שלמדתי כמגיעה למקסימום מקסימום 50%. כשנגענו בשוק של הלד לא התייחסנו למוצר השוייצרי, אוסטרי, הולנדי... אלא לאיפיון המתייחס ליחס אליו. ומה אצלי עוד צריך לתקן. אוהה כל כך הרבה. כמו למשל שאני מתעצל נוראית מלכתוב, להקליט.... זה עושה לי נזקים גדולים ממש. סיפרתי לאיילת שאולי נמצא דרך לדבר באינטרנט טלפונית ואופס תפסתי את עצמי מתחמק שוב מכתיבה. הסיגנון שבו אני מאמין הוא למידה משותפת. לא גורו או אלוהים-אדם אחר שנמצא עם כל התשובות ואני שם עושה את שהוא היא אומרים. אחרת אין צורך בי בעולם ואני חולה. להזכיר הגישה היהודית שעוסקת ברפואה מתייחסת למשמעויות של התנהגויות. אלו היוצרים בריאות, מחלה, התפתחות, פתרונות כלכליים, חברתיים, חינוכיים... הרפואה הסינית מתבססת על הבנת משמעויות המהות הנקראת תנועה. האינדיאנים מתייחסים לעולם החי כמדריכי ריפוי (לא רק) אינני מעונין להיכנס לפרדיגמות של הרפואה המערבית כרגע. התפישות האריסטוטליות מתייחסות אל תפישות הנקראת אמת כמוחלטות ויש רק אמת אחת ויש לדחות את הקודמות כשיקריות לעומת תפישות של סוקרטס (בפגישה הקודמת דיברנו על אפלטון מהמקורות שהוא הבין את סוקרטס) המתיחס לאמת שלעולם אינה סופית. יש תהליך בירור הנעשה בין הדעות השונות שלעיתים מנוגדות. (למשל פרדס הנפש - פרופ´ רוטנברג) מאמין שאנחנו אני וכל אחד לומדים יחד את האמת הנכונה לאותו הרגע. נכון שבתהליך ריפוי במיוחד במצבים קריטיים, יש התייחסות לפרספקטיבה רחבה ועמוקה יותר בתהליך הדיאלוגי. בבסיס ולאורך כל העומק - האדם מרפא. אפשר להשתמש בכלי עזר שנמצאים לבחירה. תמיד ממליץ לבדוק התאמה ואפקטיביות עבורי. (מזמין לזכור משפט אחרון זה מאוד) אז מה הם התנהגויות? מה אני נוהג בחיי? מי הנהג? מה הרכב? מהו נון קונפורמיזים? פסיכולוגיה של הגנה או הבעת מהות של הישות הנושאת את חיי? איפה לומדים תשובות? איפה מבינים לשאול שאלות? בשבוע בעבר פגשנו את טו בשבט - ראש השנה לאילנות. אחד מראשי שנה = התחדשויות = ראשים לשינוי. כי האדם עץ השדה והיה כעץ שתול על פלגי מים - למשל היכן אני שם את עצמי בחיי. ממליצים להיות במקומות המזינים אותי ומחיים יותר ויותר. העץ הלא משתמש בגרמים בודדים מאדמה, הרבה מים אויר אור.. והעץ מגדל חומר מ - רוח - ויש עצים עם הרבה חומר לשים את עצמי על פלגים, לא על נהרות או אחר שיציפו ולא על זרזיפים ומקורות לא איתן. על פלגים בכמות ובאיכות - מים זורמים....... הלא המים היו כאן לפני בריאת העולם. ואנחנו כ - 74% מים וכך גם כדור הארץ ויש עוד הרבה במים כמרפא. אצל מרים ועוד ועוד מה זה אנוכיות בעולם הרוחני? כשמטפל בשיאצו, הילינג, יעוץ רוחני... רוצה לדעת מה לעשות עם ´מטופלו´ הוא מתבקש להתאיין. להתפשט מדיעותיו, מחשבותיו, רגשותיו ולהיות שם נטו. דרגות הטיפול נמדדות בכך. זוהי אנוכיות - להיות ריק וכאן ובעוד מקומות אני מחפש ללמוד זאת. להיות עם האחר לא לפי עברי, ידיעותי, תוארי, הסמכותי ושאר מעטפות ונימלצות אלא נקי בתגובות ותשובות ולכן האנוכיות שלי כאן יכולה כל כך לבוא לידי ביטוי. יש כל כך הרבה מושגים השונים כל כך מהמשמעויות שלהם מהעולמות הנורמטיביים ומעניין איך איבדנו את המשמעויות הבסיסיות, טיבעיות. תודה על האהבה הנלמדת