השמים מספרים - הרב שלמה בניזרי

[דוד1000]

השמים מספרים - הרב שלמה בניזרי

מי אינו עומד נפעם אל מול רקיע השמים בלילה בהיר, מעליו ירח ואלפי כוכבים נוצצים, בשעה של רגיעה והשקט, כאשר ניתן לחוש את העוצמה האדירה והאין סופיות של היקום, וכבר אמר הנביא: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" )ישעיהו מ, כו(. הספר "השמים מספרים" פורש בפנינו ביד אמן יריעה רחבה של נושאים הקשורים ב"צבא השמים", החל מקידוש החודש, עיבור השנה, תקופות וכלה באסטרונומיה ו... אסטרולוגיה. המחבר, הרב שלמה בניזרי, המשמש כיום כשר העבודה והרווחה התחיל את התעניינותו בנושא בעקבות שיעור שמסר הגר"ע יוסף שליט"א בשנת תשמ"ט בישיבת "אור החיים". הרב בניזרי, אז מחשובי האברכים בישיבה, התפעל והתלהב מן הדברים, והציע לרב אלבז שליט"א, ראש הישיבה, לחבר לוח שנה שיצא ע"י מוסדות "אור החיים". משקיבל את הסכמת הרב, החל לעסוק בנושא ו"נכבש" כולו ע"י שפע הידיעות שמצא ברחבי הש"ס וספרי המפרשים בנושאים אלו. וכך, מתכנית מקורית על קונטרס קטן וצנוע, התרחבו הדברים כדי ספר שלם בן למעלה מ 625 עמוד!! על הפסוק בספר דברים )ד, ו( "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים..." דורשת הגמרא, שהכונה היא לעיבור השנה וקידוש החודש, שכן כאן ניכרת חכמה אלוקית במהות הדברים, בחישובים ובידע הרב. חכמי ישראל עסקו רבות בנושאים אלו, שכן יש להם השלכה ישירה על כל חיי היום-יום של היהודי, למן זמני הקימה והתפילה בבוקר עד קביעת המועדות, אכילת מצה בפסח ואיסור החמץ, צום יום הכיפורים וכדו', ועל כן מסר הקב"ה למשה את כללי החכמה והחישובים, כמו שנאמר במדרש על הפסוק: "החדש הזה לכם ראש חדשים" )שמות יב, ב(, ולא ע"י חקירות אנשי מדע ותצפיות של חוקרים. וכך יוצקת הגמרא את התשתית לכל הנושא: "אמר ר' שמעון בן גמליאל מקובלני מבית אבא שאין חידושה של לבנה פחות מכ"ט )92( יום י"ב )21( שעות ותשצ"ג )397( חלקים. )יחידת זמן במקום השניות המוכרות לנו(. זאת ידע מהמסורת שהיתה בידיהם עד משה רבינו. והנה, רק עם התקדמות המדע וניצול כל הטכנולוגיה ע"י הצבת מכשירים על הירח עצמו, שיאפשרו מדידה מדויקת ביותר, הגיע מנהל החלל של ארה"ב N.A.S.A. לתוצאה זהה, כאשר הדיוק של חז"ל הוא עד חמשה ספרות אחרי הנקודה!! וכל זה ללא טלסקופ וחלליות - מקובלני מבית אבא. הרב המחבר השקיע עבודה רבה בלימוד ספרים המיוחדים לנושא, כגון: ספרי העיבור להרב בעל אבן עזרא, ולהראב"ח, ספר עיתים לבינה, ועוד ועוד מספרי הראשונים והאחרונים הנושאים ונותנים בעניינים אלו. מעניינים במיוחד הם דבריו של הגאון בעל החתם סופר המצוטטים בספר, וכה דבריו: "הנה באתי בדברים העומדים ברומו של עולם, הרי הם מענין חשבון עיבור השנים, אשר אין לנו מצוה בכל התורה כולה גדולה ממנה. על כן אנו צריכים לחפש אחריה בכל מאמצי כוחנו, כי בה תלוי קביעת המועדים המקודשים" וכו'. מעלה מיוחדת בספר היא בציטוט כל המקורות הנוגעים לכל נושא במלואם! כדי שיוכל המעין לראות בהרחבה את הדעות השונות ואין המחבר אומר קבלו דעתי, אלא, הריני כמגיש ספרים לשולחנם של חכמים. כאמור, עסק הרב בניזרי בזאת גם בהרצאות בפני ציבור מגוון, ואחד משומעיו אמר לו: "אתה הגדלת לי את אלוקים. לא הבנתי את המשמעות של 'יוצר אור ובורא חושך - ... ובורא את הכל'. עכשיו אני מסוגל להתחיל להבין את החסד האין סופי של "טיפול" בורא כל העולמות והגלקסיות שהוא כל יכול באדם וכל פרט מחייו! הרב בניזרי ערך תרשימים ואיורים רבים במטרה להמחיש, לפשט ולבאר את הנושא. הספר הוא מאד ידידותי לקורא שאינו מצוי בחומר, ומרחיב בלשון פשוטה נושאים מורכבים. בסופו אינדקס מפורט לכל מכלול הנושאים העולים בספר. פרקים מיוחדים מקדיש הרב בניזרי לנושאים "חמים" כמו האסטרולוגיה והאסטרונומיה, ומפרט את יחסם של חכמינו זכרונם לברכה לחכמות אלו, למן אברהם אבינו שהיה אסטרולוג מפורסם בדורו, ואשר עליו ועל צאצאיו אומר הקב"ה: "ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט השמימה )בראשית טו, ה( - "צא מאצטגננות שלך. שרי אינה יולדת. שרה יולדת בן". וכן מאמרם המפורסם של חכמים: "אין מזל לישראל", כלומר שעם ישראל הוא מעל למערכת המזלות, וא"כ לא ינזק על ידם, ואין בכוחם להשפיע על מהלך חייו. אף שיש במקום הכוכבים ובעמידתם כלפי הארץ משום כוח והשפעה על תושבי כדור הארץ, זו השפעה מוגבלת בלבד, ואין אלו דברים מוחלטים וסופיים. לדוגמא, כאשר עם ישראל יוצא ממצרים אומר פרעה, שהיה בעצמו אסטרולוג מפורסם בדורו "ראו כי רעה נגד פניכם" )שמות י, י(, ומביא המדרש כי הזהיר את משה רבינו שכוכב "רעה" עולה למול זמן יציאתם במדבר ומלמד כי עלולה להיות להם קטסטרופה שדבר זה נובע מהכוכב, ולבסוף היה סימן זה על דם ברית המילה שעשו בצאתם ממצרים, וכהנה דוגמאות נוספות. http://www.netaim.co.il/katava.asp?id=206

 

[דוד1000]

המשך השמים מספרים כבוד א-ל

במהלך ברור העניינים עלו נושאים נוספים הקשורים למועדים, כגון: שמות החדשים. כיום אנו משתמשים בשמות החדשים העבריים כמטבע לשוני מובן מאליו. אך המתבונן בתורה ובתנ"ך כולו ימצא תופעה מעניינת. בתורה ובנביאים אין אזכור של שמות לחדשים, אלא מספרים: "ובאחד לחדש הראשון", "ובחמשה עשר לחדש השביעי חג הסוכות" וכו’ - הכל למנין הראשון לצאתם מארץ מצרים. רק בספר עזרא ונחמיה ובמגילת אסתר הוזכרו שמות החדשים, כגון: אדר "מחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר" )מגילת אסתר ג, ז(, "בחדש העשירי הוא חדש טבת" )שם ב, טז(, וכן האגרות השניות נשלחו בכ"ג לחדש סיון: "ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון" )אסתר ח, ט(. הרמב"ן בפרושו לתורה מסביר זאת נפלא, שהרי כל המטרה בקביעת החדשים ליציאת מצרים היתה לזכור בכל יום ורגע את היציאה ממצרים, ובעזרתה יוכל האדם לחזק ולהפנים את אמונתו בבורא הכל יכול, המחדש בכל יום מעשה בראשית, אך מעת שגלו ישראל לבבל והובטחו כי מקץ שבעים שנה אפקוד אתכם, נאמר בנביא: "לא יאמר עוד חי ה’ אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה’ אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון" )ירמיהו טז, טו(, ולכן חזרנו לקרות חדשינו לגאולת צפון, ולא שעי"ז ישתכחו החדשים האחרים והמנין הרגיל, אלא נצרף את שמות החדשים שהורגלו בבבל, כדי לחזור ולשנן את נס עלותינו בבנין בית שני וחזרתנו לארץ ישראל. כאמור, ספר מלא תוכן, מחכים ומעשיר דעת, המשאיר בפי הקורא טעם של יין משומר ומשובח. עד כאן. אני דיברתי עם הרב בניזרי שלמה בטלפון. הוא אמר לי שיש לו הוכחות ברורות שהזמן בין מולד למולד הובא ממשה רבינו מהר סיני ולא ממקורות חיצוניים. בכבוד רב ואהבה רבה דוד

 

[G ove r n or]

"כיום אנו משתמשים בשמות החדשים

העבריים כמטבע לשוני מובן מאליו" שמות החדשים העבריים הם כולם עד אחד שמות אלילים בבליים "אני דיברתי עם הרב בניזרי שלמה בטלפון. הוא אמר לי שיש לו הוכחות ברורות שהזמן בין מולד למולד הובא ממשה רבינו מהר סיני ולא ממקורות חיצוניים" הבא את ההוכחה שלו לכאן ונרסק אותה בפרהסיא לזכוי הרבים... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[דוד1000]

המשך השמים מספרים כבוד א-ל

במהלך ברור העניינים עלו נושאים נוספים הקשורים למועדים, כגון: שמות החדשים. כיום אנו משתמשים בשמות החדשים העבריים כמטבע לשוני מובן מאליו. אך המתבונן בתורה ובתנ"ך כולו ימצא תופעה מעניינת. בתורה ובנביאים אין אזכור של שמות לחדשים, אלא מספרים: "ובאחד לחדש הראשון", "ובחמשה עשר לחדש השביעי חג הסוכות" וכו’ - הכל למנין הראשון לצאתם מארץ מצרים. רק בספר עזרא ונחמיה ובמגילת אסתר הוזכרו שמות החדשים, כגון: אדר "מחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר" )מגילת אסתר ג, ז(, "בחדש העשירי הוא חדש טבת" )שם ב, טז(, וכן האגרות השניות נשלחו בכ"ג לחדש סיון: "ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון" )אסתר ח, ט(. הרמב"ן בפרושו לתורה מסביר זאת נפלא, שהרי כל המטרה בקביעת החדשים ליציאת מצרים היתה לזכור בכל יום ורגע את היציאה ממצרים, ובעזרתה יוכל האדם לחזק ולהפנים את אמונתו בבורא הכל יכול, המחדש בכל יום מעשה בראשית, אך מעת שגלו ישראל לבבל והובטחו כי מקץ שבעים שנה אפקוד אתכם, נאמר בנביא: "לא יאמר עוד חי ה’ אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה’ אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון" )ירמיהו טז, טו(, ולכן חזרנו לקרות חדשינו לגאולת צפון, ולא שעי"ז ישתכחו החדשים האחרים והמנין הרגיל, אלא נצרף את שמות החדשים שהורגלו בבבל, כדי לחזור ולשנן את נס עלותינו בבנין בית שני וחזרתנו לארץ ישראל. כאמור, ספר מלא תוכן, מחכים ומעשיר דעת, המשאיר בפי הקורא טעם של יין משומר ומשובח. עד כאן. אני דיברתי עם הרב בניזרי שלמה בטלפון. הוא אמר לי שיש לו הוכחות ברורות שהזמן בין מולד למולד הובא ממשה רבינו מהר סיני ולא ממקורות חיצוניים. ועל כך כתוב בספר שלו. בכבוד רב ואהבה רבה דוד

 

[איגרא רמא]

תביא את בניזרי לפה

שאמרוט את כרבולתו.

 

[G ove r n or]

כבר ניתנה

תשובה, וכמו כן, מוטל עליו רק להוכיח שמעמד הר-סיני בכלל התרחש... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[דוד1000]

המולד

דוד, שלום רב! בגמרא שם, אמר להם ר"ג לחכמים: 'מקובלני מבית אבא: פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה' ובזה באמת רואים שאת אי קביעותו של המולד האסטרונומי כבר הכירו אז. המולד עליו מדובר בציטטה שהבאת הוא המולד הממוצע, שעל פיו היו בי"ד מקדשין את החודש, 29 יום, 12 שעות, ו- 793/1080 חלקי השעה. (וזה, אגב, הפרש של כשניה ממה שידוע היום. היום ידוע על מולד אמצעי של 29 יום, 12 שעות, 44 דק' ו- 2.8 שניות ולפי דברי ר"ג - 3.33 שניות. וזאת מכיוון שישנם שינויים איטיים) לתשומת לבך, הזמנים שכתבת לגבי המאה ועשרים ואחת, לגבי אורך מינימום ומקסימום של המולד, שונים רק בשניות אחדות ממה שהיה לפני כאלפיים שנה (בתקופתו של ר"ג). באם תרצה הרחבה נוספת בנושא זה אתה מוזמן להסתכל בספרו של י. שר שלום "הלוח העברי" בו הוא עוסק בזה באריכות, כל טוב! http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/sarshalom.htm צוות שו"ת ישיבת מעלות. (הערה - להרבה דעות של חוקרי הגמרא המילים "תשצ"ג חלקים" אינן מקוריות בטקסט אלא נוספו במאה התשיעית)

 

[G ove r n or]

לא ניתנה כלל תשובה להפרכותי.

(1) תשובתו של בנזרי מאשרת שמדובר ב_ממוצע_ ובכך _נופלים_ לבלי תקומה דברי ר' גמליאל "כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים". ר' מצגר'ל - אמור לשוטי הידברות למחוק את השטות שלהם. (2) חלק (אחד מ- 1080 בשעה) הוא יחידת מדה בבלית. התלמוד משתמש תמיד ב"רגע" (השעה מחולקת ל-24 עונות, כל עונה ל-24 עיתות, וכל עת ל-24 רגעים, ס"ה 13824 רגעים תלמודיים בשעה), זולת מקרה יחיד זה שלנו (לקרוא כל הקשורים בכל רמות הקנון). אילו ניתן מידע זה במעמד הר סיני - _לא_ היה ניתן ביחידות בבליות !!! (3) 'לתשומת לבך, הזמנים שכתבת לגבי המאה ועשרים ואחת, לגבי אורך מינימום ומקסימום של המולד, שונים רק בשניות אחדות ממה שהיה לפני כאלפיים שנה (בתקופתו של ר"ג)' הוכח לנו כי בימי ר' גמליאל ידעו את שעורי המינימום והמכסימום, כמצוטט כאן: http://scienceworld.wolfram.com/astronomy/Lunation.html (4) הוכחתי כי הפריזמות שהוצבו על הירח לא אישרו את המידע המופלא של ר' גמליאל, כטענת שוטי הידברות, אלא שמשו למדידות _מרחק_ הירח מן הארץ. (5) הסברתי כבר מזמן את ארבעה כללי הדחיה (שאינם של Meton). המחזור בן 235 החדשים (19 שנים, מהן 7 מעוברות) הוא של Meton.

 

[דוד1000]

המולד

דוד, שלום רב! בגמרא שם, אמר להם ר"ג לחכמים: 'מקובלני מבית אבא: פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה' ובזה באמת רואים שאת אי קביעותו של המולד האסטרונומי כבר הכירו אז. המולד עליו מדובר בציטטה שהבאת הוא המולד הממוצע, שעל פיו היו בי"ד מקדשין את החודש, 29 יום, 12 שעות, ו- 793/1080 חלקי השעה. (וזה, אגב, הפרש של כשניה ממה שידוע היום. היום ידוע על מולד אמצעי של 29 יום, 12 שעות, 44 דק' ו- 2.8 שניות ולפי דברי ר"ג - 3.33 שניות. וזאת מכיוון שישנם שינויים איטיים) לתשומת לבך, הזמנים שכתבת לגבי המאה ועשרים ואחת, לגבי אורך מינימום ומקסימום של המולד, שונים רק בשניות אחדות ממה שהיה לפני כאלפיים שנה (בתקופתו של ר"ג). באם תרצה הרחבה נוספת בנושא זה אתה מוזמן להסתכל בספרו של י. שר שלום "הלוח העברי" בו הוא עוסק בזה באריכות, כל טוב! http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/sarshalom.htm צוות שו"ת ישיבת מעלות. (הערה - להרבה דעות של חוקרי הגמרא המילים "תשצ"ג חלקים" אינן מקוריות בטקסט אלא נוספו במאה התשיעית)

 

[G ove r n or]

לא ניתנה כלל תשובה להפרכותי.

(1) תשובתו של בנזרי מאשרת שמדובר ב_ממוצע_ ובכך _נופלים_ לבלי תקומה דברי ר' גמליאל "כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים". ר' מצגר'ל - אמור לשוטי הידברות למחוק את השטות שלהם. (2) חלק (אחד מ- 1080 בשעה) הוא יחידת מדה בבלית. התלמוד משתמש תמיד ב"רגע" (השעה מחולקת ל-24 עונות, כל עונה ל-24 עיתות, וכל עת ל-24 רגעים, ס"ה 13824 רגעים תלמודיים בשעה), זולת מקרה יחיד זה שלנו (לקרוא כל הקשורים בכל רמות הקנון). אילו ניתן מידע זה במעמד הר סיני - _לא_ היה ניתן ביחידות בבליות !!! (3) 'לתשומת לבך, הזמנים שכתבת לגבי המאה ועשרים ואחת, לגבי אורך מינימום ומקסימום של המולד, שונים רק בשניות אחדות ממה שהיה לפני כאלפיים שנה (בתקופתו של ר"ג)' הוכח לנו כי בימי ר' גמליאל ידעו את שעורי המינימום והמכסימום, כמצוטט כאן: http://scienceworld.wolfram.com/astronomy/Lunation.html (4) הוכחתי כי הפריזמות שהוצבו על הירח לא אישרו את המידע המופלא של ר' גמליאל, כטענת שוטי הידברות, אלא שמשו למדידות _מרחק_ הירח מן הארץ. (5) הסברתי כבר מזמן את ארבעה כללי הדחיה (שאינם של Meton). המחזור בן 235 החדשים (19 שנים, מהן 7 מעוברות) הוא של Meton.

 

[דוד1000]

המולד

דוד, שלום רב! בגמרא שם, אמר להם ר"ג לחכמים: 'מקובלני מבית אבא: פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה' ובזה באמת רואים שאת אי קביעותו של המולד האסטרונומי כבר הכירו אז. המולד עליו מדובר בציטטה שהבאת הוא המולד הממוצע, שעל פיו היו בי"ד מקדשין את החודש, 29 יום, 12 שעות, ו- 793/1080 חלקי השעה. (וזה, אגב, הפרש של כשניה ממה שידוע היום. היום ידוע על מולד אמצעי של 29 יום, 12 שעות, 44 דק' ו- 2.8 שניות ולפי דברי ר"ג - 3.33 שניות. וזאת מכיוון שישנם שינויים איטיים) לתשומת לבך, הזמנים שכתבת לגבי המאה ועשרים ואחת, לגבי אורך מינימום ומקסימום של המולד, שונים רק בשניות אחדות ממה שהיה לפני כאלפיים שנה (בתקופתו של ר"ג). באם תרצה הרחבה נוספת בנושא זה אתה מוזמן להסתכל בספרו של י. שר שלום "הלוח העברי" בו הוא עוסק בזה באריכות, כל טוב! http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/sarshalom.htm צוות שו"ת ישיבת מעלות. (הערה - להרבה דעות של חוקרי הגמרא המילים "תשצ"ג חלקים" אינן מקוריות בטקסט אלא נוספו במאה התשיעית)

 

[G ove r n or]

לא ניתנה כלל תשובה להפרכותי.

(1) תשובתו של בנזרי מאשרת שמדובר ב_ממוצע_ ובכך _נופלים_ לבלי תקומה דברי ר' גמליאל "כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים". ר' מצגר'ל - אמור לשוטי הידברות למחוק את השטות שלהם. (2) חלק (אחד מ- 1080 בשעה) הוא יחידת מדה בבלית. התלמוד משתמש תמיד ב"רגע" (השעה מחולקת ל-24 עונות, כל עונה ל-24 עיתות, וכל עת ל-24 רגעים, ס"ה 13824 רגעים תלמודיים בשעה), זולת מקרה יחיד זה שלנו (לקרוא כל הקשורים בכל רמות הקנון). אילו ניתן מידע זה במעמד הר סיני - _לא_ היה ניתן ביחידות בבליות !!! (3) 'לתשומת לבך, הזמנים שכתבת לגבי המאה ועשרים ואחת, לגבי אורך מינימום ומקסימום של המולד, שונים רק בשניות אחדות ממה שהיה לפני כאלפיים שנה (בתקופתו של ר"ג)' הוכח לנו כי בימי ר' גמליאל ידעו את שעורי המינימום והמכסימום, כמצוטט כאן: http://scienceworld.wolfram.com/astronomy/Lunation.html (4) הוכחתי כי הפריזמות שהוצבו על הירח לא אישרו את המידע המופלא של ר' גמליאל, כטענת שוטי הידברות, אלא שמשו למדידות _מרחק_ הירח מן הארץ. (5) הסברתי כבר מזמן את ארבעה כללי הדחיה (שאינם של Meton). המחזור בן 235 החדשים (19 שנים, מהן 7 מעוברות) הוא של Meton.

 

[G ove r n or]

קשקושים וכשכושים. כבר קבענו שהערך

של 29 יום, 12 שעות, 793 חלקים הוא ערך בבלי, וסוד העבור (להוציא ארבעה הדחיות) הוא של Meton. 'רק עם התקדמות המדע וניצול כל הטכנולוגיה ע"י הצבת מכשירים על הירח עצמו, שיאפשרו מדידה מדויקת ביותר, הגיע מנהל החלל של ארה"ב N.A.S.A. לתוצאה זהה, כאשר הדיוק של חז"ל הוא עד חמשה ספרות אחרי הנקודה!!' נו, זה הזבל הסטנדרטי בו מאביסים את עגלי הישיבות. הפריזמות שהוצבו ע"י אסטרונאוטי אפולו על הירח _לא_ שמשו למדידת פרק הזמן ממולד עד מולד, שכן הירח מפנה צד אחד שלו ב_קביעות_ אל כדה"א (_גם_ כאשר הירח _אפל_ לחלוטין עדיין פונה צד זה _במלואו_ אל כדה"א). הן שמשו למדידת ה_מרחק_ בין הירח לכדה"א. מרחק זה נע בין 225000 מייל ל- 255000 מייל, והודות לפריזמות ניתן היה למדדו בדיוק של 10 ס"מ. הודות למדידות אלה גם נתברר שהירח מתרחק מכדה"א כ- 3.8 ס"מ לשנה. "הדיוק המופלג כדי חמש ספרות אחר הנקודה" אינו אלא הסבת הערך הבבלי מחלקים לשבר עשרוני. סתם הסבה מפורמט לפורמט. "אף שיש במקום הכוכבים ובעמידתם כלפי הארץ משום כוח והשפעה על תושבי כדור הארץ" נו, עכשיו מובן מנין הגיע נגע הפאגאניות ליהדות. איך ניתן להעלות על הדעת שמאסת מימן ההופכת להליום בתהליך תרמוגרעיני רציף (כוכב) או עצמים מוצקים קרים (כוכבי-לכת) יש להם השפעה עלינו? השווה גם עם מס´ שבת שם אוסר התלמוד להקיז דם ביום ג´ בשבוע משום שבו שולט כוכב מאדים; כי מזל מאדים ממונה על החרב ופורענות, או דברי הרב יצחק קארו בספרו תולדות יצחק: "שבתאי הוא כוכבם של ישראל; ביום שבת יש לשבתאי שליטה בעולם" מה ההשכלה של בנזרי? אני מבין כעת מדוע אבד בנזרי את משרד העבודה והרווחה... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[מששה]

מי מקשקש כאן?

הצחקת אותי גוברנור ושאר הכינויים שלך תאר לך אדם לא שפוי בכניסה לבית חולים לחולי נפש שיגיד לי תוכיח לי שיש אלוקים! והנה הוא לא קיבל את הוכחתי חהחהחה מזיז לי כמו שלג דאשתקד! אדם שאין לו מה לעשות בחיים משועמם עד מוות, יושב רוב שעות היום מול המחשב כדי להוכיח לאחרים כמה הוא שוטה וכדי לחשוב שהוא מוכיח לעצמו כמה הוא חכם... ממש שפוי, ממש נורמאלי ממש מראה על חיי סיפוק מהנים ומעניינים . אדם שאת סיפוק החיים שלו הוא מקבל מלכנות את הזולת בניבולי פה בסגנון ערווה, מקרותחת, אימבציל, דלעת- זה הסיפוק בחיים שלו, זה מראה לאיזה דרדור נפשי הוא הגיע. אדם שמנאץ ומקלל ומזלזל בכל הדנים איתו ובנוסף הוא כותב: הוכחתי לך בזמן שדחו אותו עשרות פעמים, רק הבעיה שהוא לא קיבל את הדחיה (כן, הוא עם ההגיון ה"מיוחד" שלו) אין מה להביא הוכחות הגיוניות לאדם שיתאבד אם יתגלה לו שהתורה אמת אחרת כל ימי חייו שבזבז מול המחשב ילכו לבטלה לפח (גם ככה הם הלכו) ובנוסף אין מה להביא הוכחות לאדם שההגיון שלו, לא פועל כמו הגיון רגיל של בני אדם נורמליים. יש בזה הגיון רב להדרדרות הנפשית של אדם שיושב רוב שעות היום מול המחשב בלי קשר רציני עם אנשים מחוץ למחשב, בנוסף לא נשוי, בלי ילדים לחלוק איתם חוויות, ובנוסף מומלץ לכל אדם שיותר יפגש עם אנשים מחוץ למחשב כך יוכל להשוות בין ההגיון שלו לבין ההגיון הנורמאלי של אדם רגיל ולראות את הפער ולצמצמו. הבעיה שיש פה משהו שלא נוהג כךולכן הדרדר נפשית לאן שהתדרדר. גוברנור, תתחיל לעשות עם עצמך משהו מועיל, הרי את הדתיים לא שכנעת ואת החילונים גם ככה הם יסיכמו איתך גם אם תכתוב את השטויות הכי גרועות ומצחיקות. אז למי הועלת? וגם אם הועלת מה שכרך? אולי אתה מדמיין שמוחאים כפיים לך כמו קוף ליצן בגן חיות? אני לא יודע, אולי... ובנוסף אתה ממש חושב שאתה חכם וגאון שיהיה לך לבריאות אם זה מוסיף לאגו שלך, רואים איזה רמה אתה במקום לעבוד להביא פרנסה אתה יושב רוב שעות היום מול המחשב ומנסה להראות כמה אתה חכם. לצערי אתה מוכיח את ההפוך אבל תמשיך לחיות באשליות, זה בריא כי אם לא היית באשליות והיית יודע את המצב האמיתי שלך היית עושה משהו שאסור על פי היהדות... לי בכל אופן לא הזזת, חוץ ממתי שגרמת לי לצחוק ולראות עד כמה אדם משועמם מדמיין את עדר הקוראים כאילו יש לו פה איזה הרצאה של מליון צופים. שיהיה לך לבריאות העיקר אל תשכח לחייך זה בריא ומוציא מדיכאון גם דכאון קשה וגם משעמום קשה אפשר לחייך (לפני ההתאבדות משעמום...) עוד נקודה שחשוב שיקלטו כאן שאי עניית תשובה לכל צד שהוא זה לא אומר כלום כיוון שיש פה אנשים שלא מוגבלים בזמן ויושבים יומת ולילה מול המחשב אז לכל תשובה הם יענו תשובה גם אם היא לא נכונה או היא מטעה העיקר שהם ידברו אחרונים כדי להשלות את הקורא התמים. רוב האנשים עסוקים בעניינים יותר חשובים מכתיבה בפורומים ולכן אין להם את הזמן הבלתי מוגבל כמו לכמה משועממים עד מוות כאן. מי מקשקש כאן

 

[G ove r n or]

האם קשקוש/כשכוש זה הוא תחליף

לתשובות להפרכותי? - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!