השנה הזאת...

[להילוש יש כנפיים]

השנה הזאת...

בשנה הזו הילוש תרפה מהכנפיים ותיאלץ לנחות אל החיים... בשנה הזו הילוש תפסיק לעשות שטויות... השנה הזאת הילוש תתחיל לקחת אחריות על החיים שלה... היא תהיה חייבת להחזיק באותה עבודה למשך תקופה של יותר מחודשיים... היא גם תתחיל לחשוב לפני שהיא עושה דברים,יותר מדי אימפולסיביות בבנאדם אחד זה לא טוב... הילוש תלמד לסתום את הפה לפעמים... אולי אפילו תתחיל לחשוב על העתיד שלה... כן,הילוש תאלץ להתמודד עם פוביית הלימודים שלה... הילוש גם תלך סופסוף לעשות איבחון... היא תצליח להפסיק לעשן... הילוש תפסיק להזניח את הבריאות שלה.... הילוש תיפטר מהנדנודי שינה,ותתחיל לישון כמו בנאדם נורמאלי... הילוש תיהיה חייבת גם להפסיק לריב עם אנשים ולפגוע בהם,מזנתרופיה זה רע! היא אולי אפילו אפילו תצליח סופסוף להיפתח בפני מישהו באמת... אולי היא תצליח לחבק מישהו ולהצליח לבכות,ולא הפעם זה לא יהיה הכלב שלה... הילוש תפסיק להרחיק ממנה אנשים שמנסים להתקרב אליה ולעזור... הילוש תיהיה חייבת להצליח להגיד את כל אותם הדברים שהיא כל כך רוצה לומר ולשתף אבל הם נעצרים עוד לפני שהיא מצליחה להגיד אותם... אולי סופסוף היא גם תוריד את המסכה שלה,די,היא כבר נהייתה לה כבדה מדי... די כבר,להילוש נמאס להיות מישהי אחת מבחוץ ומישהי אחרת לגמרי מבפנים,השנה הן יתאחדו,לפני שיישגעו אותה לגמרי... הילוש תפסיק לברוח מדברים,היא תתחיל להתמודד עם החיים שלה,תאלץ להשלים עם העבר,ולהתפייס עם העתיד... הילוש תפסיק עם הסטוצים שלה,גם ככה היא בכלל לא נהנית מהם... בשנה הזו היא תפסיק לעשות לעצמה דברים שעושים לה לא טוב,חלאס עם המזוכיזם... הילוש תלמד להגיד את שהיא רוצה באמת,היא פשוט חייבת... חבל שהילוש ורשימות זה לא דבר שהולך יחד,היא בדרך כלל פשוט עושה להם פו עם הכנפיים,ומעיפה אותם רחוק ממנה... הלוואי,הלוואי שהשנה הזו זה לא יהיה כך,הלוואי ואצליח לממש עשירית משכתבתי,הלוואי... ואולי גם אתחיל ללמוד לכתוב הודעות קצרות יותר...

 

[א ס י ת]

להילוש יש כנפיים . אני מאמינה בכל

ליבי שאכן את רוצה שינוי. תעשי רק דבר אחד, לכי לאיבחון. אני מאמינה שהרוב יסתדר לך אחרי שתקבלי טיפול. שיהיה בהצלחה

 

[רן בת]

בוקר טוב הילוש

הילוש תתחיל לחיות בדיוק בדרך שהיא רוצה כי היא תגלה סוף סוף מיהי הילוש האמיתית, ואני משוכנעת שתאהב את הילוש האמיתית, זו שמאחורי כל המסכות וההגנות שבנתה לעצמה, כנראה, עם שנים של קשיים. הילוש תלך לאיבחון שיעזור לה להבין שיש בעיה שניתנת לטיפול ושניתן לעזור לה ללמוד מה שתבחר כי היא נשמעת מאוד אינטליגנטית, רק בעיה לימודית שבטוח ניתנת לטיפול, יש לה. וברגע שהילוש תראה שהיא מסוגלת להכל, היא תבין גם כי היא מסוגלת להתמודד עם חייה ותפסיק לברוח מהם. הילוש תמצא אהבה אמיתית ותפסיק לבחור בסטוצים. רק הצלחה וטוב אני מאחלת לך חמודה, ואני באמת חושבת שהאיבחון יביא להערכה מחודשת של עצמך.

 

[רן בת]

הילוש

בקשר לאיבחון, אני מרשה לעצמי להמליץ ללכת כי גם אני נשלחתי לאיבחון רק אחרי הצבא. והאיבחון הזה פשוט נתן לי את האישור שאני לא מפגרת ,אלא, רק בעלת כמה ליקויי למידה. בזכות האיבחון יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה. פשוט הבנתי שאין לי מה לפחד ללכת ללמוד לימודים גבוהים, הבנתי שזה לא יהיה כמו בתיכון שרק נכשלתי בהכל וכולם חשבו שאני פשוט מתעצלת. זהו, רק רציתי להבהיר את עמדתי.

 

[א ס י ת]

תודה רן בת על הכנות שלך. אין לך

מושג כמה את מעצימה פה אנשים. כולנו מתביישים מ"חולשות והכשלונות" שלנו. שהם לא באמת חולשות או כשלונות, אלא פשוט בעיות שכדאי לגשת אליהם בצורה עניינית ולפתור אותם. והיום יש הרבה דרכי טיפול. אגב אם אנחנו מלבישים על בעיות כל מיני טילי טילים של תיאוריות וחיבוטי נפש, אנחנו מתרחקים מהעיקר. כמו שכבר אמרתי החיים בעיני פשוטים .אם יש בעיה צריך לפתור אותה וזהו. אני יכולה לומר את זה עם קבלות. הגישה הזאת הוליכה אותי דוקא לניצחון ולא לתבוסתנות. רן בת אני מקווה שהלימודים באוניברסיטה היו חוויה מתקנת לתקופת התיכון המזעזעת שלך. מורות בתיכון הן עם נוראי. אני יודעת כי הייתי מורה 7 שנים וברחתי משם. לא בגלל הילדים, אלא בגלל אוירת הטירור, והשיטחיות של המורות. מצאתי לתדהמתי שהמורות הן מאוד אלימות. נתחיל מזה שהן לא מדברות. הן תמיד צועקות, זה מה שהן קוראות לדבר בקול רם, למה? ככל שהן יותר צועקות כך יש יותר רעש בכיתה. ככל שיש יותר רעש בכיתה הם מגבירות את הקול..טוב זאת הכללה. אבל בגדול זה המצב. והשיחות בחדר המורים הם על מתכונים ועל בגדים. שום דבר שקצת מפרה את המחשבה. שום דבר מעל הבינוניות. וככה גם נראים הלימודים. התיכון שלי היה מדהים אליטיסטי וגם ביקורתי. קבלתי את הביקורתיות שלי משם. שבו למדתי איך ללמוד, וכל ההשכלה שלי היום מגיעה מבית הספר הזה. כולל הביקורתיות המפותחת שלי. שצריך לקבל אותה לטוב ולרע. הביקורתיות גם חלה עלי וגם כמובן גם על האחרים. האם זה טוב? או רע? אין לי מושג. התוצאות מראות שזה כנראה טוב. הגישה בארץ לבעיות היא גישה תבוסתנית לדעתי. יותר מדי פסיכולוגיסטית, יעני מבינה את המסכן בצורה שלדעתי מחלישה אותו. במקום לתת פתרונות מעשיים, מבקשים מה"קורבן" למצוא את הפתרון בעצמו. זה כמו לבקש מילד שיגדל את עצמו. זה לא קצת מוגזם? לפעמים צריך להגיד, לא להציע, לפעמים צריך לקחת ביד ולהגיד בוא איתי יש פתרון. לבחורה שכנראה סובלת מסוג של בעיית למידה שמקרינה על כל החיים שלה, צריך פשוט לקחת אותה לאיבחון. אם היא הייתה בתי זה מה שהייתי עושה איתה כשעוד הייתה קטנה, והבעיה החברתית והלימודית הייתה עדיין קטנה. בטח לא הייתי מזניחה את זה עד למימדים הקשים שהיא מתארת. ממש חבל לי עליה. רן בת, את בחורה לטעמי. פשוט עושה דברים לשיקום שלך. באמת כל הכבוד על הדרך שלך לשיקום. אני מעריכה זאת מאוד.

והעיקר אני לא חשה שום מסכנות ממך. מגחע לך עוד

 

[רן בת]

אני יודעת בדיוק מה זה מורים

יש לי שני הורים שמקצועם הוא מורים. כן כן, הורים-מורים שלא עלו על כך שביתם האמצעית בעלת לקויות למידה. אבל מאז האיבחון השתנה הכל בבית, והם עושים כל שביכולתם על מנת לקדם אותי הן מקצועית והן אינטלקטואלית. אני כבר מזמן סלחתי

 

[א ס י ת]

רן בת, אין מילים בפי כמה שאת מתוקה

 

[רן בת]

תודה תודה אסית