השנה שלי - תוכנית לשינוי

[איש השניצל]

השנה שלי - תוכנית לשינוי

שלום לכולם. כנער בן 15 אני מרגיש הרבה "כבדות" בחיים שלי. יש הרבה דברים שהייתי רוצה לפתור, אבל לאחר עיון בפורום ובאתר(myear.co.il) הגעתי למסקנה שעדיף לעבוד על דבר-דבר. אני גולש באתר הזה כמה חודשים, והשם של הפורום מוכר לי, אבל מעולם לא כתבתי בו או קראתי הרבה. היום התעמקתי בו וגם קראתי באתר. גיליתי את התוכנית לשינוי, והיא מאוד מוצאת חן בעיניי. הייתי רוצה לשנות, קודם כל, דבר שלדעתי מונע ממני הנאת חיים בסיסית - רגשות אשמה מבחינה חברתית. המון פעמים אני נזכר בכל מיני טעויות שהיו לי מזמן, ומתייסר עליהן - אם, לדוגמא, רבתי עם מישהו בלי שום סיבה מוצדקת - אני מסוגל להתייסר על זה שנה אחרי שזה קורה. רגשות האשמה מלווים אותי יום-יום. בכל יום אני מרגיש אשמה על משהו. לפעמים זה על משהו שקרה באותו היום או בימים שלפניו, ולפעמים זה על משהו ישן, שקרה מזמן. האם התוכנית מאפשרת גם הימנעות מרגשות אשמה? (שמתי לב שזה נושא מעט שונה מרצון לעשות קצת יותר כושר, לעשות דיאטה וכו'). ראיתי שהאתר מסביר היטב חלק מהדברים, אבל בכל זאת לא הבנתי את הכל. התמונה לא ברורה לי. אם יש לי רצון לשנות משהו - אז מה אני צריך לעשות? ניסיתי לחפש באתר, אבל לא בדיוק הבנתי מה התפקיד שלי, אז יש לי כמה שאלות: 1 - האם הנושא שבחרתי(רגשות אשמה) מתאים בכלל לעבודה בתוכנית? 2 - כמה זמן אני צריך לעבוד על הנושא הזה? שבוע? חודש? שלושה חודשים? שנה? 3 - מה אני צריך לעשות עכשיו, כשאני מתחיל את התוכנית? לנסח מטרה ולכתוב אותה במחברת? מהם השלבים השונים של התוכנית? 4 - מה אני צריך לעשות באופן כללי, אחרי שהחלטתי על הנושא, בחיי היומיום? הבנתי, לדוגמא, שמי שרוצה לעשות כושר צריך להתאמן עשר דקות ביום. לא ברור לי מה צריך לעשות אדם שרוצה להימנע מרגשות אשמה... ושאלה בנושא כתיבת בוקר: האם הכתיבה תורמת, לדעתכם, למשתתפי התוכנית מכל הסוגים? כמו כן, מתי בדיוק צריך לעשות אותה? האם כדאי לעשות אותה רגע אחרי ההתעוררות, או שאפשר לדחות את זה לחצי שעה אחרי ההתעוררות? תודה רבה לעונים.

 

[איש השניצל]

ושאלה נוספת לגביי כתיבת בוקר

משהו מאוד טכני: בשרשור של כתיבת הבוקר נכתב שצריך לכתוב שלושה עמודים במחברת רגילה. 1 - ההבדל בין הדף לעמוד הוא שדף הוא משני הצדדים, ועמוד מצד אחד, נכון? (כלומר - דף אחד שווה לשני עמודים) 2 - מהי מחברת רגילה? מחברת קטנה או גדולה? הכוונה היא למחברת A5(קטנה יחסית) או A4(יותר גדולה)?

 

[איש השניצל]

וכמובן - תודה לעונים.

 

[איש השניצל]

האם צריך לקרוא את שבעת קטגוריות

המאמרים שבדף התוכנית, ולעשות בכל שבוע משימה? מה קורה אם החלטתי על חזון מסוים?

 

[תמר היחידה 2]

שלום איש השניצל

גרמת לי להיכנס בעצמי ולחפש את ההסברים על תוכנית השנה שלי . מצאתי אותה בדף של הפורופ ב"ראשי" ואח"כ תרד למטה תחפש מן קישור כזה לתוכנית השנה שלי. לא משנה איזו בעיה אתה רוצה לשנות , אתה יכול להיות חבר בפורום. יש פה אנשים עם ידע וחוכמת חיים שיכולים מאוד לתרום לך. לגבי העשייה אין מתקון של כמה לעשות? ואיך לעשות? את זה אתה תחליט. אם אתה מרגיש אשמה ואתה חושב שהאשמה מוצדקת, אולי תנסה להיתתנצל בפני אותם אנשים. אם האשמה אינה מוצדקת לדעתך ובכל זאת אתה חש אותה,תנסה לחשוב חיובי ולאמר לעצמך "אין לי על מה להרגיש אשם, הייתי בסדר גמור ומי שלא מקבל זאת בעיה שלו"

 

[איש השניצל]

היי תמר (-:

אני מודה לך מאוד על תשומת הלב. לא הבנתי בדיוק לאיזה קישור הפנית אותי. האמת היא, שאני רואה לפי כתובת האתר והפורום שיש המון מידע - אבל אני פשוט לא יודע מה אני בדיוק צריך לעשות בשביל לדעת איך להתחיל. יש הרבה חומר לגביי התוכנית, וקצת קשה לי להבין לאן אני אמור להיכנס. אני אשמח להיות בפורום. הוא נראה לי מאוד תומך ובכלל באווירה מפרגנת. לגביי האשמה שאני מרגיש - אני חושב שרובה לא מוצדקת, וחלקה כן מוצדקת, אבל לא לטווח ארוך כל כך. תודה על העצה. אני מקווה לנסות את התוכנית אחרי שאבין את התמונה.

 

[תמר היחידה 2]

זה נחמד לחפש מידע, לקרוא ולהבין

אבל, בדר"כ אין הוראות לעשייה זה צריך לבוא ממך. בוא תנבה לחשוב על אופציות שנראה לך שיכולות לעזור. אני לא אסתפק בתשובה של "לא יודע" , תעלה את כל האופציות האפשריות ואפילו הכי מגוכחות שיכולות להיות. משם כבר אולי יעלה לך רעיון שיתאים למצבך הנוכחי.

 

[איש השניצל]

דרכים למנוע אשמה

1. להשתמש בהיגיון בסיסי - להבין שברוב הפעמים מי שאני מרגיש כלפיו אשמה לא זוכר את זה(לדוגמא - לא אמרתי למישהו "שלום" יפה אז אני מרגיש אשמה). לזכור שמערכות יחסים מבוססות על איזושהי תקופה ממושכת. 2. קראתי הודעה נורא יפה בפורום שנכתבה בעבר, ולפיה צריך לסלוח לילד הקטן שבתוכנו ובעצם להבין שהוא פחות ופחות יטעה עם הזמן. 3. חשיבה חיובית. פשוט "לדחות" את המחשבה על רגשות אשמה. תודה רבה על התמיכה, תמר. זה מאוד מאוד עוזר.

 

[שרית38]

../images/Emo39.gifדרכים להתמודדות

היי איש השניצל, מה שלומך היום? איך מתקדמת תוכנית ההתמודדות שלך? אני מקווה שהיא זורמת ומתקדמת לשביעות רצונך. מסקרנות אותי מספר שאלות שייתכן ותמצא אותן רלוונטיות למצב שאתה חפץ לשנות: מה הן רגשות האשמה מבחינתך? מה משמעותן? כיצד מתבטאות? איך תרגיש משוחחר מהן? בכל פעם שרגש מציק כגון זה עולה - נסה לשאול את עצמך את השאלות הבאות: מה ארוויח מרגשות אלה? מה זה ייתן לי? מה אני יכול ללמוד על עצמי מהרגשה/רגש זה? שיהיה בהצלחה ואשמח להתעדכן, יום נפלא ונטול רגשות אשמה, מכל ה-

שרית

 

[איש השניצל]

היי שרית (-:

תודה רבה על ההתעניינות. הכל זורם טוב. התרגלתי לכתיבת הבוקר ואני מוצא אותה מאוד חשובה. לאט-לאט מתגבשת לה תוכנית לטיפול ברגשות האשמה. עד מחר בערב אני מתכנן שתהיה לי תוכנית מסודרת. רגשות האשמה מבחינתי הן איזושהי התנהגות שאני לא מרוצה ממנה אחר-כך: בין אם הזקתי לאחר(אפילו בדברים קטנים, כמו לא להגיד שלום למישהו, או לא להודות למישהו על משהו שעשה) ובין אם עשיתי לעצמי פאדיחות(לדוגמא - עשיתי הרצאה לא טובה מספיק). רגשות האשמה הם צורך בשבילי, ככה אני מתחיל להרגיש. אם אני הולך לבית-הספר, רוב הסיכויים שבסוף היום ארגיש רגש אשמה על משהו שעשיתי. אם אני בחופש, סביר להניח שארגיש אשמה על משהו שעשיתי בעבר - לפני שנה/שנתיים או לפעמים יותר מזה. אני חושב שארגיש משוחרר מהם כשארגיש כשאני נותן לעצמי את היכולת לסלוח לעצמי, ו"לדלג" על פאדיחות / דברים שעשיתי. תודה רבה על השאלות שהצעת. הן שונות מהכיוון שחשבתי עליו, ונראה לי שיהיה נורא מעניין לעשות. שיהיה לך יום נפלא (-:

 

[תמר היחידה 2]

האם ניסית כבר חלק מרעיונותיך?

אני חושבת שכדאי להגיע להשלמה עם רגשות שליליים קיצוניים ולדעת איך לפעול איתם: באיזה מינון, מתי, איך.... אם תדחה את רגשותיך הם יצופו בעתיד שוב. כמו שאמרת אותו אדם שלא אמרת לו "שלום" יפה באמת אולי לא שם לב לזה. לעיתים אנו מייחסים חשיבות לדברים שחשיבותם מועטה. לכן עלינו לקחת בפרופורציה את החיים.

 

[איש השניצל]

את צודקת.

עוד לא ניסיתי את כל התוכנית, כי היא לא התגבשה. אבל באופן כללי, התחלתי לכתוב בערב, לפני שהלכתי לישון, על רגשות אשמה שליוו אותי במהלך היום. בסך הכל, זה מאוד עזר לי. את צודקת. כנראה שתמיד זה יהיה חלק מהחיים שלי - לטוב ולרע. מהדברים הקטנים והמציקים באמת כדאי להיפטר. הדברים הגדולים יותר לא יעזבו. וזה בסדר מבחינתי. בזה אטפל בצורה רגישה. תודה על תשומת הלב!