השעות הקטנות של הלילה...
נכון פה זה לא פורום היצירה.. אבל אם לכתוב את זה... אז רציתי רק כאן. מקווה שזה בסדר.. השעות הקטנות של הלילה. השעות האלה הקטנות של הלילה, אוחזות בתוכן זיכרונות ורמזים, רסיסים של תמונות או מחשבה שעולה לה, בתוך קופסאות אטומות ארוזים... ואז בהינף של שניה שחולפת, הבזק אור מהיר או חלום בלהות, ארגז אחד מתנפץ בעלטה העוטפת, ומשהו נוסף מתגלה מול עיני התוהות. והגוף מתכווץ לו ברעד מוזר, מנסה לאחוז מתמלא בכאב, שולח יד לגעת , במה שהיה וחזר, מול אימת המראות והולם הלב.. מול דברים שעולים, בתחושה מעורבת, ברגש כזה, ספק מוכר, ספק חדש כמו סצנה כזו שאותי אליה סוחבת, ואני בלית ברירה צופה בה בחשש.. מביטה, מרגישה, וחווה כמו בסרט, שבו הדמויות אל האולם מתפרצות, וקולות, וריחות, בעוצמה מסחררת, מציפים את כולי, ואני אובדת עיצות.. ובתוך העלטה שאת החדר עוטפת, מבעד לאור יחיד שהושאר מבעוד יום אני את עצמי, ברטט אוספת, מנסה לנער, ולסלק החלום... ודקות ארוכות אחר כך, והלב עוד הולם, והגוף כה רגיש, לכל צליל או תגובה.. והראש – אף שער הוא , כמו עדין חולם, ואני בתוכי רק מחפשת שלווה... השעות האלה הקטנות של הלילה, כשהגוף מבקש לו מנוחה מהיום בשבילי הם מקום לילדות שעולה לה.. ולא נותנת מנוח, וממשיכה להלום.....
נכון פה זה לא פורום היצירה.. אבל אם לכתוב את זה... אז רציתי רק כאן. מקווה שזה בסדר.. השעות הקטנות של הלילה. השעות האלה הקטנות של הלילה, אוחזות בתוכן זיכרונות ורמזים, רסיסים של תמונות או מחשבה שעולה לה, בתוך קופסאות אטומות ארוזים... ואז בהינף של שניה שחולפת, הבזק אור מהיר או חלום בלהות, ארגז אחד מתנפץ בעלטה העוטפת, ומשהו נוסף מתגלה מול עיני התוהות. והגוף מתכווץ לו ברעד מוזר, מנסה לאחוז מתמלא בכאב, שולח יד לגעת , במה שהיה וחזר, מול אימת המראות והולם הלב.. מול דברים שעולים, בתחושה מעורבת, ברגש כזה, ספק מוכר, ספק חדש כמו סצנה כזו שאותי אליה סוחבת, ואני בלית ברירה צופה בה בחשש.. מביטה, מרגישה, וחווה כמו בסרט, שבו הדמויות אל האולם מתפרצות, וקולות, וריחות, בעוצמה מסחררת, מציפים את כולי, ואני אובדת עיצות.. ובתוך העלטה שאת החדר עוטפת, מבעד לאור יחיד שהושאר מבעוד יום אני את עצמי, ברטט אוספת, מנסה לנער, ולסלק החלום... ודקות ארוכות אחר כך, והלב עוד הולם, והגוף כה רגיש, לכל צליל או תגובה.. והראש – אף שער הוא , כמו עדין חולם, ואני בתוכי רק מחפשת שלווה... השעות האלה הקטנות של הלילה, כשהגוף מבקש לו מנוחה מהיום בשבילי הם מקום לילדות שעולה לה.. ולא נותנת מנוח, וממשיכה להלום.....
