השפה העברית

[shargil]

השפה העברית

אולי זה מציק רק לי אבל אולי גם לא. האם רוב חברינו בפורום הם לא ילידי הארץ? האם העברית אינה שפת האם של רובנו? אני מוצאת שאני מתקשה לעתים להתרכז בתוכן, כשהשגיאות צפות ועולות בתדירות גבוהה. האם זו רק בעיית ההקלדה? ובהקשר זה: האם מישהו מיכם יודע אם יש פורום העוסק בשפה העברית?

 

[eliii]

לוחם=לוחם בחוסר המודעות.....

בחוסר הקשב לפנימי ולגבוה...בחוסר השקט המיותר...מה לעשות שזה לא בא בקלות יש להלחם כדי להגיע לכך....אפשר להלחם גם ב"אי עשייה" הלחימה היא נגד "אי-תודעה"...מקווה שעזרתי לזוג הנחמד

 

[מיתר נדיר]

עברית קשה שפה.

כן, זה מאד מציק, אבל די אין מה לעשות בנדון. כמעט בלתי אפשרי, אפילו לאדם משכיל שכותב בשפת אימו לכתוב ללא שגיאות. תמיד מתפלקת איזה טעות קטנה שלא שמים אליה לב. וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון עולים חדשים, דיסלקטים וילדים קטנים. נכון שזה נורא מרגיז למצוא הודעה שהיא כל כך מלאה בשגיאות שברור שהבן-אדם לא עבר עליה אפילו פעם אחת ושבקושי אפשר להבין מה הוא ניסה להביע, אבל, שוב, זה בור ללא תחתית. אי אפשר להילחם בזה. אלא אם כן את רוצה לקחת על עצמך תפקיד רשמי בפורום? אני לא מכירה פורומים לעברית כנושא, אבל יש הרבה פורומים לספרות שמתעסקים שם די הרבה בשאלות שפה (אבל אם את מוצאת משהו, תספרי לי

)

 

[דרדרית]

עברית עם שגיאים.. ../images/Emo10.gif

כן, מאד מתסכל לשמוע אדם הדובר בעברית לא רהוטה, מאד מתסכל לראות שגיאות כתיב או ניסוח- הן "קופצות" מהדף, אך יותר מתסכל לראות "צדקנים"... מי מאתנו אינו שוגה?? ומה חשוב יותר - המסר או הדרך?? כמורה (לא לעברית..) אני נתקלת לא פעם בסוגיה זו- האם לתקן את השגיאה ובכך "לסרס" רעיון נפלא ודרך הבעה של ילד? או- להניח לשגיאות ולהתמקד במסר... דילמה.. בעיקר למישהי ש"בורכה" בתפיסה חזותית תקינה.. אבל מה עם אותם אמיצים ולוחמים- שכותבים למרות השגיאות???? שוחחתי לא אחת, כאן ובצ´ט עם דיסלקטים. אני ממש "מורידה את הכובע" בפניהם. כי למרות הידיעה שהם כותבים באופן שגוי הם כותבים- וזוכים לא אחת להקנטות מ"צדקנים". אבל- כותבים!!!!!! אמר פעם חכם ש"מי שלא עושה - לא טועה".. אגב, רובנו מבחינים בשגיאה שכתבנו ש"התפלקה" לה, ואני בעד הגהה עצמית של הכתוב לפני ההקלקה לשליחת ההודעה, אבל יש כאלה שגם הגהה לא תעזור. אז אולי לפחות בפורום זה נכבד אחד את השני.... ונתייחס לאמירה בלבד?? דרדרית

 

[בן טל-שחר]

דרדרית, אני בעד! לכבד ולקבל! ../images/Emo13.gif ../images/Emo23.gif

 

[מיתר נדיר]

נו, זה מה שאמרתי

רק שיש הבדל בין מישהו שתמיד כותב בשגיאים נורעיים, לביון מידההו שסצם זורקץ הבנת את ההבדל? הראשון מציק קצת. השני גם מעליב וגם מפריע לקריאה. כל אחד צריך לקרוא את ההודעה לפחות פעם אחת לפני שהוא שולח. אם מתפלקת שגיאה למרות זאת זה לא נורא. אבל אם אין לו את ההגינות הבסיסית של לבדוק אפילו, זה מכעיס.

 

[shargil]

אולי גם נכבד את הקוראים שלנו?

אולי נכבד את הקוראים שלנו, וכל אחד יקרא את ההודעה שלו לפני שהוא שולח? כל אחד יעשה את הטוב ביותר שהוא יכול. לא יותר מזה. לדעתי, גם זה חלק מלתת כבוד.

 

[shargil]

הלוחם הלומד

דבר נוסף: האם אחת מתכונותיו היפות של הלוחם היא לא היכולת ללמוד? מדוע אנו לא גאים בשפה שלנו? מדוע אנו משקיעים מעט בלימוד השפה? בשיפור השפה שלנו? בשכלולה? בשימוש מתוחכם יותר בה? מדוע זו לא נראית שאיפה בעינינו, בדיוק כמו שאנו שואפים להיראות טוב, להיות בכושר, וכד´? שאלות קשות, לא?

 

[shargil]

כן, למה לא?

היי מיתר, ותודה על התגובה. אני אשמח לקחת על עצמי תפקיד רשמי בפורום. איך את היית רואה את התפקיד? איך היית מגדירה אותו? מה היו הציפיות שלך?

 

[מיתר נדיר]

ובכן,

קצת קשה להגדיר. אני יודעת שהיה מכתב אחד שנורא הרגיז אותי, כיוון שכל הנקודות בו הוחלפו ב"ץ", וזה חוץ מן העובדה שבכל מילה שלישית חסרה אות, וכל מילה שניה הכילה "פליטת מקלדת". מאד התחשק לי לחבוט באותו בחור, אבל א. כבר יש לי תפקיד, והוא מספיק. ב. היה ברור שהבחור מאד התרגש בזמן הכתיבה אז לא היה נעים. אז אני חושבת שאם היה מישהו שמוגדר כ"אחראי שפה" אז הוא היה מחויב להגיב, וגם היו מצפים ממנו להגיב. מצד שני זה מחייב איפוק. יש למשל מישהו שכותב בשגיאות כתיב שבעיני הן מזעזעות, אבל בסוף הסתבר שהוא דיסלקטי, אז להעיר לו זה ממש לא לעניין. וכמובן אין טעם להעיר על שגיאה מקרית פה ושם.