ערבית- תשובות
1. פשוט מאד- דיאלקט פלשתינאי. חשוב לציין שהדיאלקט שונה מעט לפלשתינאים בשטחים ולערביי ישראל. הדיאלקט של הפלשתינאים מעזה קרוב יותר לדיאלקט המצרי, ישנו גם תת דיאלקט גלילי (של ערביי הגליל) שקרוב טיפה יותר לדיאלקט הסורי או הלבנוני. הדיאלקט של ערביי ישראל, ברוב המקרים, טיפ טיפה שונה ומכיל מילים רבות מאד בעברית (כמו המילה "בסדר" שנכנסה ממש כמילה לכל דבר בערבית, ועוד מילים רבות). לבדואים בנגב, כמובן, יש דיאלקט נפרד- הוא דיאלקט בדואי. 2. הקריינים בטלווזיה בערוץ 1 בערבית, או בכל ערוץ דובר ערבית אחר, מדברים ערבית ספרותית, האחידה בכל המדינות. אם זאת, ניתן לשמוע עקבות לדיאלקט גם בדבריהם (בעיקר כאשר מדובר בקריינים בטלווזיה המצרית). 3. נאומים בכל העולם הערבי, גם בעיראק, נישאים בשפה הערבית הספרותית, עד כמה שאפשר. כמובן שגם הספרותית הזאת שונה במקצת ממקום למקום, כי היא מושפעת מהדיאלקט המקומי. זה גם תלוי במנהיג- הנשיא מבארכ ממצריים מדבר ערבית קולחת ותקנית, כמו של קריין רדיו, ואילו המלך עבדאללה מירדן מדבר ערבית ספרותית עילגת. אזרחים מבגדד שמדברים בטלוויזיה העיראקית ידברו כמובן בניב העיראקי המקומי, השונה למדי מהניב הפלשתינאי המוכר לנו כאן. 4. הבדואים מדברים, כאמור, בדיאלקט בדואי, השונה למדי מהדיאלקט הפלשתינאי. בקשר לדרוזים אני לא יודע, אבל אני משער שגם להם יש את הדיאלקט שלהם. והסיכום- הערבית הספרותית אחידה לכולם (אף שהיא שונה מעט ממקום למקום בהתאם לדיאלקט), ואילו הערבית המדוברת, או הדיאלקט, שונה ממקום למקום.
