השפן הקטן- השיר נכתב על ידי גילית
השפן הקטן שפחד להודות --------------------- אם בכד הפרחים נגעתי, והוא נפל ואותו שברתי, אז אברח לי ואתחבא, מאחורי הארון או מאחורי הוילון, ואולי מתחת למיטה, או מתחת לשמיכה, כולי רועד מפחד, וליבי מלא תקווה, שאמא אותי לא תימצא. ואמא מיד לחדר ניכנסת, ושאלות רבות אותי היא שואלת: ``מי זה את הכד שבר? מי זה עבר ולא ניזהר?`` ואני שראשי מתחת לכר, איני פוצה פה, ולא עונה דבר. ואמא מביטה מאחורי הארון, וגם מאחורי הוילון, ובסוף היא מגיעה למיטה, ואותי מוצאת, מתחת לשמיכה. ואמא מיד אותי שואלת: ``האם ראיתי מי את הכד שבר, מי זה עבר ולא ניזהר? ואני עניתי בשיניים די נוקשות, ``לא אני שברתי`` ולא הוספתי עוד. ואמא אומרת:`` אולי הכלב שנבח, ואולי החתול שמן החדר ברח, או השפן שגזר בכד חיפש, או התרנגול החרוץ, שמהלול לחדר טיפס?`` ואני את ראשי מניד לאות כן, ואמא שואלת:``מי מהם?`` הכלב? החתול? השפן או התרנגול? ואני עונה: ``מתחת לשמיכה הייתי, וכיצד לדעת אני יכול?`` ואמא אומרת שהיא חושבת, שרק מהם את הכד שבר, וזהו השפן הפחדן מכולם, הוא את דכב שבר ופוחד להודות, ואת הגזר שחיפש , לא יקבל ממנה עוד. ריחמתי על השפן הקטן, ואת ראשי הוצאתי מתחת לכר, ``אמא מה תאמרי אם אספר לך, שאני הוא השפן הקטן, הפחדן מכולם, ובגללי הכד נפל ונישבר, השפן אולי עבר בסביבה, אך בגללי הרסיסים שעל הריצפה.`` אמא ליטפה את ראשי הקט, ואמרה לי:`` ``גיבור אתה ילדי, ולא פחדן, באשמה הודית וזה העיקר, ואני כבר סולחת על הכד שנישבר`` גילית
השפן הקטן שפחד להודות --------------------- אם בכד הפרחים נגעתי, והוא נפל ואותו שברתי, אז אברח לי ואתחבא, מאחורי הארון או מאחורי הוילון, ואולי מתחת למיטה, או מתחת לשמיכה, כולי רועד מפחד, וליבי מלא תקווה, שאמא אותי לא תימצא. ואמא מיד לחדר ניכנסת, ושאלות רבות אותי היא שואלת: ``מי זה את הכד שבר? מי זה עבר ולא ניזהר?`` ואני שראשי מתחת לכר, איני פוצה פה, ולא עונה דבר. ואמא מביטה מאחורי הארון, וגם מאחורי הוילון, ובסוף היא מגיעה למיטה, ואותי מוצאת, מתחת לשמיכה. ואמא מיד אותי שואלת: ``האם ראיתי מי את הכד שבר, מי זה עבר ולא ניזהר? ואני עניתי בשיניים די נוקשות, ``לא אני שברתי`` ולא הוספתי עוד. ואמא אומרת:`` אולי הכלב שנבח, ואולי החתול שמן החדר ברח, או השפן שגזר בכד חיפש, או התרנגול החרוץ, שמהלול לחדר טיפס?`` ואני את ראשי מניד לאות כן, ואמא שואלת:``מי מהם?`` הכלב? החתול? השפן או התרנגול? ואני עונה: ``מתחת לשמיכה הייתי, וכיצד לדעת אני יכול?`` ואמא אומרת שהיא חושבת, שרק מהם את הכד שבר, וזהו השפן הפחדן מכולם, הוא את דכב שבר ופוחד להודות, ואת הגזר שחיפש , לא יקבל ממנה עוד. ריחמתי על השפן הקטן, ואת ראשי הוצאתי מתחת לכר, ``אמא מה תאמרי אם אספר לך, שאני הוא השפן הקטן, הפחדן מכולם, ובגללי הכד נפל ונישבר, השפן אולי עבר בסביבה, אך בגללי הרסיסים שעל הריצפה.`` אמא ליטפה את ראשי הקט, ואמרה לי:`` ``גיבור אתה ילדי, ולא פחדן, באשמה הודית וזה העיקר, ואני כבר סולחת על הכד שנישבר`` גילית
