השפעה של טיסה בגובה על ביצועי המטוס

צור בנר

New member
השפעה של טיסה בגובה על ביצועי המטוס

הרשו לי להתקיל אתכם במספר סוגיות הקשורות לקשר בין הגובה למהירות/יעילות טיסה, סוגיות אשר אשמח לשמוע את דעותיכם בהן, להשכיל ואולי אף לשנות את דעותי בנושא: כולנו יודעים שככל שנטפס יותר לגובה במהירות מסומנת מסוימת, כך תגדל המהירות האווירית האמיתית שלנו, דבר טוב לכשעצמו. עם העליה בגובה, התערובת הנשרפת במנוע במצב מצערת מסוים לא מספקת כבר את אותו הכוח ולכן יש לקדם את ידית המצערת/MP (לחץ סעפת) קדימה. כמו כן, קצב סל"ד מדחף מסויים נעשה פחות ופחות יעיל כי "אין לו אויר" לדחוף אחורה. לכן מתעוררות השאלות הבאות: 1. האם לדעתכם יש גובה ביניים מיטבי לטיסה, מבחינת מהירות מקסימלית, (למטוסי מחוסרי טורבו) או שמא תקרת הטיס היא הגובה המיטבי? 2. אותה שאלה לגבי יעילות המתבטאת בטיסה חסכונית בדלק.
 
לדעתי

התשובה לשתי השאלות דומה. הנתונים המופיעים בספרי המטוס נכונים לתנאים נתונים - בד"כ ISA , משקל מטוס מסויים ומצב מיטבי של המנוע/ים. לפיכך , לדעתי ומנסיוני בטיסות במטוסים חד ודו מנועיים, לגבי הגובה: כאשר אין יותר אפשרות לשמור, בגין העליה לגובה, את אחוז הכוח אשר בו רצינו לטוס אזי מתקבל הגובה המיטבי לטיסה אם מבצעים משטר דילול נכון - CHT, FF - אזי בגובה זה מתקבלת יעילות מיטבית בתצרוכת הדלק. אגב, גם במטוסים המצויידים בטורבו יש חשיבות רבה למצבם המכני (יכולת שמירת נתונים עפ"י הספר) אשר משפיע כמובן על ביצועי המטוס.
 

צחי נבו

New member
מסכים ויש להדגיש עוד דבר../images/Emo127.gif

לכאורה צור מתאר פלא - עולים בגובה וטסים מהר. יש לזכור כי IAS יורד בהתאמה (2% ל 1000 רגל) כך ש TAS לא נוסק מעלה... גם לדעתי התשובה בספר המטוס, בחלק לגבי הביצועים שלו.
 

Eyal B

New member
רום (ולא גובה...) מיטבי

ראשית - ALTITUDE = רום למיטב ידיעתי מנועי בוכנה יעילים בטיסה ברום נמוך ולא גבוה (בניגוד לאחיהם הסילוניים). תקרת רום לטיסה מוגדרת בתור הנקודה בה המטוס לא יכול לטפס יותר מ 100 רגל לדקה (ותסלחו לי אם לא דייקתי במספר) וזו הגדרה שרירותית למדי אבל לפיה היצרנים קובעים את המגבלות. נוסחא הנותנת טווח מיטבי כתלות ברום הטיסה (עבור מטוסים עם מנועי בוכנה) קיימת ואני אחפש אותה אם זה מעניין מישהו. בכלל, יש הגדרות שונות למונח "מיטבי" - למשל טווח מיטבי, זמן שהייה מיטבי ועוד כל מיני כאלה. המרכיב העיקרי בכל הנוסחאות הוא יחס עילוי/משקל, אשר משתנה כתלות ברום הטיסה. ההסבר פשוט: הצפיפות יורדת -> נדרשת טיסה בזווית התקפה יותר גבוהה -> גרר עולה (כל זה נכון עבור משקל קבוע=כוח עילוי קבוע בטיסה יו"א). בקיצור העסק די מורכב ואפשר להרחיב אם מישהו יגלה התעניינות (ואולי במפגש הבא...)
 

צור בנר

New member
תמיד עניין אותי לדעת

מה קורה מבחינת מהירות כשהצפיפות קטנה, ז. התקפה עולה וגרר מושרה עולה אך גרר טפיל יורד. התערובת פחות צפופה, אך למדחף קל יותר להסתובב , אך מצד שלישי - היעילות שלו נמוכה יותר. איך כל זה מסתדר?
 

flugzeug

New member
התלבלבת?

>>>הנוסחאות הוא יחס עילוי/משקל, אשר משתנה כתלות ברום הטיסה. אני מניח שהתכוונת יחס עילוי-גרר.
 
למעלה