השפעות של פרסית ועל פרסית + נגיעות נורוז

  • פותח הנושא THMR
  • פורסם בתאריך

THMR

New member
השפעות של פרסית ועל פרסית + נגיעות נורוז

אמנם מאז שחזרתי מחו"ל יש לי גישה יותר נוחה למילוניי האהובים, אבל גם הרבה יותר לחץ של עבודה וילדים ועמכם הסליחה. אני עדיין חייבת תשובה מקישור שכבר עבר לארכיון ההודעה שהתחילה את הקישור דיברה על המילה STAKAN ברוסית, שזה כוס, בתור השפעה של השפה הפרסית על לשונות אחרות. אז זהו שבדקתי, ואכן המילה استکان הגיעה לפרסית מרוסית ולא להיפך. זה היה ההימור הראשון שלי, אבל רציתי לבדוק קודם, ועכשיו אני יכולה גם לספר לכם, שתוכלו גם לזהות: יש א' בהתחלה. כשהשפה הפרסית שואלת מילים שמתחילות בצרור עיצורים (שני עיצורים בלי תנועה ביניהם, כמו ST) היא עושה אחד משני דברים: מוסיפה תנועה באמצע (SET) או מוסיפה א' לפני (EST). לכן אפשר לומר סֶטייק וסֶפּאגטי, ואפשר לומר אֶסְטייק ו-אֶסְפאגטי. אפרופו סטייק וספגטי, שמעתי בהרצאה של דיוויד ניסן על נורוז, שבארה"ב אם אין להם שבעה דברים שמתחילים ב-ס' לשים על שולחן ההפת-סין, הם שמים גם סטייק וספגטי. מצד אחד, הדברים על סופרה הפת סין אמורים לייצג את הדברים שאנחנו רוצים שיהיו לנו השנה, ובטח שאנחנו רוצים אוכל. מצד שני, הדברים שמניחים על הסופרה אמורים גם לייצג את שבע הישויות המקודשות בדת איראן הקדומה, הדת הזורואסטרית, שנקראות אמהרספנדים או אמשה ספנטה (תלוי באיזו שפה). סטייק מייצג את בהמן, הרוח הטובה, שמגולם בעולם הגשמי על ידי הבקר. ספגטי עשוי, כידוע מחיטה, שמייצגת את מורדאד, האלמוות (אווסטית א-מרטאט), שמגולמת בעולם הגשמי על ידי הצמחים. אז זה בסדר מכל הכיוונים... נורוז הקרוב יוצא 20.3.2009 בשעה 13:44:30. באותו יום דיוויד ניסן ואני מרצים במשותף על נורוז במסגרת סופשבוע חווייתי ומרתק באיראן, שלא צריך בשבילו ויזה. דיוויד ייקח אותנו לטיול וירטואלי באיראן, שנינו נרצה ביחד על נורוז, ואני מרצה על מגילת אסתר מנקודת מבט של חוקרת איראן הקדומה. כמובן שאתם מוזמנים להעביר את הקישור לכל מי שנראה לכם שיתעניין. אעדכן אתכם בפורום כשיהיו ראיונות בתקשורת עם אחד מאיתנו או עם שנינו לרגל הסופ"ש ו/או באמתלת 30 שנה למהפכה, בחודש הבא. בינתיים, אתם מוזמנים לשאול אותי כל שאלה בנושאי איראן הטרום אסלאמית ו/או בנושא השפה הפרסית.
 

פרויז1

New member
ברוכה השבה לחברה הכי הטבעית !!!

את מה זה "מתנה" פה? שמח לראותך שוב. כמובן קודם משפחה והבית, ואני מאשר את זה כבן מזל סרטן שביתו ומשפחתו מעל לכל - כולל הוא עצמו. שבוע טוב וברוכה השבה !!! שתי שאלות : 1. רגע! אבל סטייק וספגטי אומנם מתחילים בעיצור - S אבל מיד אחרי העיצור באה תנועה T לגבי סטיים, ו- P לספגטי. אז פה לא מוסיפים את האות א לפני שתי המילים הללו. נכון? 2. סיני "השותף של" סופרה: מה מקור המילה? ולמה למגש הגדול מאוד ששמים אותו במרכז וכולם יושבים סביבו בעיקר עדי לסעוד - (סיני) קוראים בשם הזה? סין בפרסית קרוי : צ'ין . הבילבול שלי בזה עתיק יומין ומבקש מזור. שבוע טוב ומבורך !!!
 

niya

New member
../images/Emo24.gifברוכה השבה../images/Emo140.gif

חיכינו וחיכינו...
איזה יופי של מאמר... אכן, סבתא שלי עד היום מוסיפה אֶ לפני כל מיני מילים שהיא אומרת ואנחנו מקרעים מצחוק...
כמובן יכנס אחר כבוד למאמרים
 

פרויז1

New member
חנום, בבחשיד !

נזכרתי בעקבות תגובה של נייה: שאלו פה אם בפרסית יש "שבוע טוב" ואיך אומרים . אז : שבוע טוב לכולכם/ן!
 

faridi

New member
זהו קישור שאני פתחתי. וכעת אשאל:

מנין לך שזה לקוח מרוסית ולא להיפך? הרי כפי שציינתי, פרס היתה אימפריה ועי"כ פזרה את תרבותה על ארצות חסותה. מוזר. בכל מקרה, מה שכתבתי,כתבתי בהסתמך על משהו שמישהו אמר לי.
 

gamari

New member
תמר היקרה

ראיתי אותך במקרה פעם אחת באיזו תכנית בטלויזיה (נדמה לונדון וקירשנבאום או אולי בבוקר)... והתפלאתי מאד מחד ושמחתי לגמרי מאידך, לא כי את מעורה בתרבות פרס לדורותיה אלא בגלל שמוצאך בכלל אינו באירן. ובמקרה אני רואה שאת כאן ויש לך אתר מקסים.. אני רואה בך כממשיכת הדרך של ד"ר אבשלום קור, אמנם הוא דובר ארמית שוטפת ובקיא בשפה זו והשפעותיה על העברית, אבל את יכולה בהחלט להעשיר את השפה העברית ע"י תרומת הפרסית (הקדומה והמודרנית) לכל סביבותיה המושפעות תרבותית על כל רבדיה (מוסיקה, שפה, אמנות, כיבושיפ טקטיקות וטכנולוגיות וכו').. הוקסמתי מאד
 

shlomo10

New member
תמר

לקח לי זמן לעשות אחד ועוד אחד, אבל נזכרתי שהייתי בהרצאה שהעברת באוניברסיטת בן גוריון לפני מספר שנים בנושא הנ"ל, היה מאלף ועד היום אני מספר לחברים. שיהיה שבוע טוב
 

THMR

New member
צרור תשובות

לפרויז 1. התופעה שיש S ומייד אחריה P או T (בעצם כל עיצור ומייד אחריו כל עיצור אחר, וזה יכול להגיע גם לשלושה ויותר) נקראת "צרור עיצורים". הפרסים שוברים את הצרור או מוסיפים א' פרוסתטית, כלומר א' לפני הכל. גם העברית עושה את זה: אצטדיון, אחשורוש ועוד. דרך אגב, זה רק בפרסית חדשה. בפרסית אמצעית עוד אמרו spāh (سپاه) ו- frēstādan (فرستادن). יכול להיות שזאת אחת ההשפעות של הערבית. למשל שם העיר spāhān (המקום של הכוחות הצבאיים) קיבלה א' פרוסתטית והפכה ל-اصفهان. שימו לב לאיך שסבא וסבתא שלכם מדברים. חלקם יאמרו סֶמרטוט וחלקם יאמרו אֶסְמרטוט. נסו לדבר איתם על ספגטי וסטייק ותראו איך הם מבטאים את זה... 2. כיום סין זאת פשוט האות שבה מתחילים (לפחות) שבעה מהדברים על סופרה הפת-סין. למשל: سکه (מטבע) سرکه (חומץ) سیب (תפוח) سنبل (יקינטון) سنجد (פרי שדומה לשיזף אבל הוא לא) سیر (שום) سوماق (התבלין). יש כאלה שחושבים שהמקור הוא הפת סיני, כלומר שבעה מגשים, יש שמועה מאוד מפורסמת שזה התחיל מהפת שין, שבעה דברים שהביאו למקדש בראש השנה שבמקרה התחילו ב-ש, ובגלל שהאסלאם אסר על הפת שין, הפכו את זה ל-הפת סין. האמת היא שהמנהג קיים רק באיראן המדינית. הזורואסטרים בכל העולם וגם המוסלמים האיראנים מבחינה אתנית שחיים באפגאנסתאן, בוכרה ועוד – לא מקיימים את מנהג ההפת סין. זהו אחד המנהגים המוזרים ביותר – מצד אחד אמור לייצג מסורת זורואסטרית (המספר שבע, ייצוג האלמנטים), מצד שני קיים רק בארץ הכי מוסלמית. 3. בעניין ארץ סין, ברוב השפות קוראים לה בשם עם CH, וגם בסינית שם המדינה הוא צ'וּנג-גְווֹ. בעברית השם הוא סין, כי בתקופת התנך עוד לא המציאו את ה-צ' (צדי עם גרש), והיה צריך להתאים את השם למצאי הפונמות (בעברית: לצלילים שקיימים) בעברית. לפרידי – אני זוכרת שכתבת את זה על סמך משהו שאמר איזה איש נחמד. כולם אוהבים לחשוב שהשפה שלהם הייתה ראשונה, גם אנחנו... הסיבה העיקרית שחשדתי מראש שהרוסית היא המקור, היא ה-א הפרוסתטית בפרסית. מילים בד"כ נשאלות כפי שהן, אבל עם "התאמות" לשפה השואלת. לפרסית יש נטייה להוסיף א' פרוסתטית. סיבה נוספת היא שאני לא מכירה את המילה הזאת מפרסית אמצעית או מפרסית יהודית קדומה (מאה 11), ועוד עניינים מבניים. אבל אני תמיד מתייעצת עם מקורותיי לפני שאני נותנת תשובה סופית, ושני המילונים הפרסיים שלי שגם מציינים מקורות, אומרים שהמקור הוא רוסי. ולכולם תודה על קבלת הפנים החמה המחודשת! מחמם את ליבי. אני לא מכירה שבוע טוב בפרסית. נראה לי ביטוי עברי. גם באנגלית אין ביטוי מסודר לזה. אם אין ביטוי מסוים – הייתי אומרת משהו כמו הפתה בח'יר אבל אשאל חברים שעשויים להכיר יותר טוב. הפתה בח'יר! תמר
 

gamari

New member
תמר - מספר דברים

1 - سنجد - סנג'ד - זה פרי מעץ שנקרא עץ השמן, הפרי יותר דומה לזית, עלי העץ בצבע ירוק בהיר\צהוב 2 - מנהג ההפת-סין מתקיים בכל מקום שיש בו איראנים. אמנם לא בצורה דתית אלא יותר סימבולית. התארחתי לפני 6 שנים אצל משפחה איראנית מוסלמית בצפון ברזיל, והם כן ציינו את הנורוז וסיפרו שהם לא מוותרים על המנהגים, אמנם הם לא עורכים את כל הטקס והפסטיבל שכולל פיקניקים, אלא ממש באופן סימבולי רק כדי לא לשכח (זו גם לא העונה לפיקניקים כי יורד המון גשם שם בסוף מרץ). באיראן מרגע עליית האסלאם בני הזרתוסטרא נרדפו עד כדי גירוש והרג. 3 - מקור ההפת סין - בעת העתיקה 7 היה מייצג את מספר יצירות הטבע הקדושות וע"פ האגדה את 7 בני האלמוות שהיו מוגנים ע"י היצירות (אני לא יודע עד כמה זה מדויק, צריך לשאול מקור מוסמך) ואת זה אני כותב כי שמעתי כך ממספר גורמים שונים ומהימנים שאין ביניהם כל קשר. כמו שכתבת, עם עליית האסלאם . הסממנים שעל השולחן השתנו ומסומלים ע"י אלמנטים אחרים. 4- בענייני השפה, את המומחית אבל בענייני בטויים, זה משתנה מעיר לעיר, ואת זה את בטוח יודעת. אמא שלי מגיעה מהעיר שירז ואבא מגיע מכפר ליד הים הכספי, ולשניהם בטויים שונים לאותה משמעות. גם כן תורה בפני עצמה
 
אנתום אליהוווד מין אירן

יש לכם הרבה שפות שילללכם. יעני רק אליהוווד מפינים זה. יעני אידיש שיל האירנים . זה טופ ? אה? זה טופ? בחיית אבו אבו אבוכום! יעני אינתום לא רוסים מישהו יפין מה אנתום מידוורים. יעני מוסלמים לא יפינו. כך זה בסדר?
 

niya

New member
רגע רגע רגע...../images/Emo4.gif

זה הזמן לשאול:
אבא שלי, חובב מגשי הכסף המדהימים בעלי העיטורים הפרסים, תמיד קרא להם סיני, ואם היו קטנים או יפים במיוחד קרא להם "סיניצ'י" ואני אף פעם לא הבנתי מה הקשר לסין...
(זה האייקום הכי קרוב לסיני שמצאתי
) האם נפתרה כאן התעלומה? למעשה "שבעה שין" שהפכו ל"שבעה סין" וככה בהשאלה הפך המגש ל"סיני"??? אני מקווה שמה שכתבתי ברור...
 

פרויז1

New member
עזיז ג'אן !!! חיילי תשכּור מיכונם!!!

איזו השקעה אדירה!!! תודה רבה שאת מוצאת זמן בין כל העיסוקים הרבים שלך, ועונה אחד לאחד על כל השאלות !!! אוהבים אותך ידידה !!!
 
למעלה