לדעתי זה גם משפיע לטובה
ולפחות אני מאוד מצטער שהורי לא התגרשו.
וזה מכמה סיבות השלובות זו בזו.
ספקטרומיטים נוטים לרגישות מאוד גדולה גם ללא מדובר ולכן חשים את המתח בין ההורים בצורה מאוד מועצמת וקשה,
ומלכתחילה הם אנשים שמאוד מאוד מושפעים ממתח,
בנוסף,
בגלל המתח האופייני בין זהות להזדהות והנטיה למה שמזוהה בטעות כראיית מנהרה, קשה מאוד לאוטיסט, ולא משנה באיזה תפקוד, לחיות במצב שבו הוא נצלב בין זוויות וגישות שונות בו זמנית,
ואני רואה את זה ממש גם על ביתי הקטנה,
שמצד אחד שמחה שאנחנו גם יחד לפעמים אבל מצד שני מאוד זקוקה לזמן רק עם אבא ורק עם אמא,
לפחות בינתיים ההפרדה מאפשרת לה תפישה קוהרנטית יותר כי לא נלחצת בין זוויות ראיה שונות וסותרות,
אז הכל צפוי וברור יותר,
וזה חשוב במיוחד לילד עם נטיה למבט מתמסר, ולרוב האוטיסטים יש נטיה כזאת
אוטיסטים מאוד רגישים לחלל, למרחב, מרחב שלא כולל הצטלבות מבטים וגישות יכול לאפשר להם איזון טוב יותר
