השפעת הדקפפטיל?????????????????

[eti4740]

השפעת הדקפפטיל?????????????????

השפעת הדקפפטיל?????????????????
אני לפני IVF ראשון ומקווה אחרון לפני שבועיים וחצי קבלתי דקפפטיל 3.75 ואני כל כך חלשה עייפה תשושה אמרו לי שזה חלק מתופעות הלוואי האם זריקה זו השפיעה כך על משהי? ואם כן מה אפשר לעשות? יש לי שני ילדים בבית מיותר לציין שאנו בעיצומו של החופש הגדול והשפיות שורה בביתנו מכל הכיוונים. מקווה שהשבועיים הבאים יעברו מהר מחכה כבר להתחיל עם הזריקות ולהיות כבר אחרי, כל כך מחכה. שלכם אתי.

 

[תמי של יעל ומיכל]

אצלי היו סחרחורות ,הסמקות

השפעת הדקפפטיל?????????????????
אני לפני IVF ראשון ומקווה אחרון לפני שבועיים וחצי קבלתי דקפפטיל 3.75 ואני כל כך חלשה עייפה תשושה אמרו לי שזה חלק מתופעות הלוואי האם זריקה זו השפיעה כך על משהי? ואם כן מה אפשר לעשות? יש לי שני ילדים בבית מיותר לציין שאנו בעיצומו של החופש הגדול והשפיות שורה בביתנו מכל הכיוונים. מקווה שהשבועיים הבאים יעברו מהר מחכה כבר להתחיל עם הזריקות ולהיות כבר אחרי, כל כך מחכה. שלכם אתי.

אצלי היו סחרחורות ,הסמקות
עצבנות רבה,תחושת קווטצ'יות. זו זריקה לא פשוטה , שמשתקת את המערכת ההורמונלית תוך שבועיים , ומביאה אותך למצב דומה של "גיל הבלות" אבל תוך זמן מאוד קצר. זו טראומה לא פשוטה לגוף, עד כדי כך שבשבוע השני אני כבר מייחלת לתחילת הזריקות, כדי להרגיש טוב יותר. מצטערת, לא אשת בשורות אנוכי. תחזיקי מעמד.

 

[עמית@]

כנ"ל... בעיקר עייפות וסחרחורות

אצלי היו סחרחורות ,הסמקות
עצבנות רבה,תחושת קווטצ'יות. זו זריקה לא פשוטה , שמשתקת את המערכת ההורמונלית תוך שבועיים , ומביאה אותך למצב דומה של "גיל הבלות" אבל תוך זמן מאוד קצר. זו טראומה לא פשוטה לגוף, עד כדי כך שבשבוע השני אני כבר מייחלת לתחילת הזריקות, כדי להרגיש טוב יותר. מצטערת, לא אשת בשורות אנוכי. תחזיקי מעמד.

כנ"ל... בעיקר עייפות וסחרחורות

 

[דובה קטנה]

גלי חום...../images/Emo178.gif

השפעת הדקפפטיל?????????????????
אני לפני IVF ראשון ומקווה אחרון לפני שבועיים וחצי קבלתי דקפפטיל 3.75 ואני כל כך חלשה עייפה תשושה אמרו לי שזה חלק מתופעות הלוואי האם זריקה זו השפיעה כך על משהי? ואם כן מה אפשר לעשות? יש לי שני ילדים בבית מיותר לציין שאנו בעיצומו של החופש הגדול והשפיות שורה בביתנו מכל הכיוונים. מקווה שהשבועיים הבאים יעברו מהר מחכה כבר להתחיל עם הזריקות ולהיות כבר אחרי, כל כך מחכה. שלכם אתי.

גלי חום...

 

[רב1]

כותבת בשם בת דודתי

גלי חום...

כותבת בשם בת דודתי
ליבי איתך, לאחר שקיבלתי את הזריקה הקפדתי כל יום על 20 דקות רייקי באיזור הראש. ובמשך כל היום לחשוב על דברים חיוביים , צבעים נעימים רגשות טובים שגורמים לשלווה שממלאה אותנו באנרגיה חיובית. ברוך ה', אחרי הטיפול הראשון בורכנו בבת, ובקרוב נתחיל בטיפול הבא. ר.ר.

 

[eti4740]

בנות אתן מקסימות תודה

כותבת בשם בת דודתי
ליבי איתך, לאחר שקיבלתי את הזריקה הקפדתי כל יום על 20 דקות רייקי באיזור הראש. ובמשך כל היום לחשוב על דברים חיוביים , צבעים נעימים רגשות טובים שגורמים לשלווה שממלאה אותנו באנרגיה חיובית. ברוך ה', אחרי הטיפול הראשון בורכנו בבת, ובקרוב נתחיל בטיפול הבא. ר.ר.

בנות אתן מקסימות תודה
תודה על התשובות אני המומה איזה כוחות יש לכל אחת מכן שעוברת את המסע הזה. וכאן בפורום להורים לילדים איך מתפקדים? לעתים אני אומרת טוב שיש לי ילדים יחסית גדולים מצד שני הם מבינים יותר מדיי, אבל יותר מדי! ומשאירים אותי פעורת פה. אז אני אומרת לעצמי אולי יותר קל למי שיש קטנים. טוב בנות לי זה לא עוזר בהרבה כי ההפםקה הזו נחפתה עליי מלמעלה. מקווה שהוא החליט שזהו מספיק ואנו ראויים לעוד ילד/ה/ים. מתפללת בשביל כולנו אמן אוהבת אתי

 

[ריקי בש]

לאתי

בנות אתן מקסימות תודה
תודה על התשובות אני המומה איזה כוחות יש לכל אחת מכן שעוברת את המסע הזה. וכאן בפורום להורים לילדים איך מתפקדים? לעתים אני אומרת טוב שיש לי ילדים יחסית גדולים מצד שני הם מבינים יותר מדיי, אבל יותר מדי! ומשאירים אותי פעורת פה. אז אני אומרת לעצמי אולי יותר קל למי שיש קטנים. טוב בנות לי זה לא עוזר בהרבה כי ההפםקה הזו נחפתה עליי מלמעלה. מקווה שהוא החליט שזהו מספיק ואנו ראויים לעוד ילד/ה/ים. מתפללת בשביל כולנו אמן אוהבת אתי

לאתי
האמת שלדעתי תקופת הטיפולים וההפריות קשה כפליים כשיש ילדים שצריך לטפל בהם בבית. לי יש ילד בן 7 שהוא אור חיי ואני אכן מודה לאלוהים כל יום על שיש לי אותו (בהריון בעזרת איקקלומין בלבד- לא הפרייה). צריך לנסוע לקבל זריקות בכל יום, אח"כ לבית החולים לשאיבה ואח"כ להחזרת עוברים ואח"כ לנוח במיטה ויש ילד לטפל בו ולהעניק לו תשומת לב אז זה בהחלט לא פשוט. גם כך ילדים יחידים הם בד"כ די מפונקים- ולמה לא??. הרי אין להם מתחרים בבית.. בקיצור,אני צריכה להתחיל נסיון שלישי בזמן הקרוב ואני דוחה את זה כבר יותר מ- 7 חודשים מאז הטראומה האחרונה שעברתי (ואני לא מתכוונת לבטא שלילי..) כי אין לי חשק להתחיל בזה אבל מה לעשות- הגיל עושה את שלו והבן שלי לוחץ לקבל אח/חבר בו הוא מצהיר שיטפל וישמור עליו וכו". ותאמיני לי שגם ילדים קטנים יותר כמו הבן שלי מבינים די הרבה, כמה שאנו משתדלים לא לדבר יותר מדי לידו. בקיצור, כשאין ברירה שואבים כוחות מכל מיני מקורות ואין מה לעשות. אני גם מתחננת.. לחיזוקים ושכנועים כי אני עברתי פעמיים זוועה ואני מאוד פוחדת כי אף אחד לא יכול להבטיח לי ולהרגיע אותי שזה לא יקרה לי שוב ויצאתי מזה אולי לא מחוזקת אבל די באומץ ולא ממש בכיתי או נכנסתי לדיכאון אבל יש גבול. אני לא רוצה לחשוב בפסימיות אבל אני לא יכולה שלא לחשוש נורא. אתן בוודאי מבינות על מה אני מדברת. אשמח לקבל מעט עידוד וחיזוקים. ביי לכולן, ריקי