השקט של הים...
סיפור חדש שכתבתי: השקט של הים הגלים מתנפצים לידי, החול מתחת לרגליי חם, השמש בוהקת ושורפת, יש ריח של יום שישי בערב. כל יום שישי, אבא עושה קידוש, אמא אופה חלה, ואני יושבת בצד בשקט, שותקת, לא שייכת. "ילדים זו מצווה" אבא תמיד אמר, אם יש לך הרבה ילדים זה אומר שאתה צדיק? הים מביט בי, ואני מחזירה לו מבט כואב, כואב לי להתחזות, די!!! לא עוד!!! אני מסתכלת בים, ורואה את העיניים של אמא, אותן עיניים שריחמו ובכו, אותן עיניים שאהבו וצעקו, אותן עיניים של אמא. אני מרגישה את החול, בוער מתחת לכפות רגליי, ומרגישה לפתע את היד של אבא, שצועקת ומכה, ולא מפסיקה לגעת. אבא צדיק, יש לו הרבה ילדים. ואני מעולם לא סיפרתי לאיש, ואני שתקתי, תמיד בצד, על מה שאבא עשה לי לא אוכל לספר לאף אחד. השקט של הים, הוא תמיד מרגיע אותי, תמיד יש לי לאן לחזור, אותו הים העייף והבוכה, שמנגן לי מנגינות נפלאות, ומספר סיפורים. אמא צועקת: 'בואי הביתה!!! אנחנו אוכלים!' אני לא יכולה לחזור לשם, אני לא רוצה להרוס להם הכל, כי אמא לא יודעת. אני אברח, אברח אל הים, הים המתוק ושם אגור, ביחד עם חברי, השקט של הים.
סיפור חדש שכתבתי: השקט של הים הגלים מתנפצים לידי, החול מתחת לרגליי חם, השמש בוהקת ושורפת, יש ריח של יום שישי בערב. כל יום שישי, אבא עושה קידוש, אמא אופה חלה, ואני יושבת בצד בשקט, שותקת, לא שייכת. "ילדים זו מצווה" אבא תמיד אמר, אם יש לך הרבה ילדים זה אומר שאתה צדיק? הים מביט בי, ואני מחזירה לו מבט כואב, כואב לי להתחזות, די!!! לא עוד!!! אני מסתכלת בים, ורואה את העיניים של אמא, אותן עיניים שריחמו ובכו, אותן עיניים שאהבו וצעקו, אותן עיניים של אמא. אני מרגישה את החול, בוער מתחת לכפות רגליי, ומרגישה לפתע את היד של אבא, שצועקת ומכה, ולא מפסיקה לגעת. אבא צדיק, יש לו הרבה ילדים. ואני מעולם לא סיפרתי לאיש, ואני שתקתי, תמיד בצד, על מה שאבא עשה לי לא אוכל לספר לאף אחד. השקט של הים, הוא תמיד מרגיע אותי, תמיד יש לי לאן לחזור, אותו הים העייף והבוכה, שמנגן לי מנגינות נפלאות, ומספר סיפורים. אמא צועקת: 'בואי הביתה!!! אנחנו אוכלים!' אני לא יכולה לחזור לשם, אני לא רוצה להרוס להם הכל, כי אמא לא יודעת. אני אברח, אברח אל הים, הים המתוק ושם אגור, ביחד עם חברי, השקט של הים.
