השקעות ערך - כתבה
אחת מפילוסופיות ההשקעה הנפוצות והמוערכות הינה שיטת השקעת הערך, השיטה פותחה במקור על ידי בנג'ימין גרהם ומתוארת, בין היתר בספרו המומלץ "המשקיע הנבון". במרוצת השנים יושמה השיטה על ידי משקיעים רבים וביניהם וורן באפט האגדי. וורן באפט בבסיס השיטה עומדת ההנחה שמרבית הזמן שוקי ההון יעילים כך שחברות מתומחרות לפי ערכם הכלכלי, אך לעיתים, לרוב בעיתות של פאניקה בשווקים, מתנתק מחירה הכלכלי של החברה ממחיר השוק שלה, כלומר חברה יציבה ורווחית מתומחרת בחסר. המשקיעים בשיטה זו, בניגוד למשקיעים טכנים או סוחרי יום, קונים חברה ולא מניה, במחיר נמוך ככול הניתן, בתקווה שבטווח הארוך יתקן השוק את הטעות. נציין שמשקיעי ערך נוטים לתת משקל פחות משמעותי לנושא הגיוון הסקטוריאלי או הגיאוגרפי. בשלב איתור ההשקעה יזהה משקיע הערך חברות מתאימות על ידי אנליזה מעמיקה ויסודית שיבצע לחברה, נהוג לחלק את את הניתוח לשניים- ניתוח מצבה העסקי - מתייחס לבדיקה מקיפה של מצבה העסקי של החברה, בין היתר יש לבדוק האם לחברה יתרונות תחרותיים מהותיים כגון מיתוג ומוניטין חזקים, פטנט או סוד מסחרי מוגן או חסם טכנולוגי המונע תחרות. כמו כן, יש לבחון את הנהלת החברה. מומלץ לבחור בחברות בהן יש למשקיע הבנה בסיסית המאפשרת ניתוח בסיסי של פעילות החברה בענף. ניתוח פעילות החברה - ננסה לסכם בקצרה מספר עקרונות ופרמטרים מהותיים שעומדים בבסיס השיטה: חברות הפועלות זה זמן רב לפי מודל עסקי יציב, כמו כן על החברות להציג גידול מתמיד, במשך מספר שנים לפחות, הן בהכנסות והן ברווחיות. ROE תשואה על ההון - מציג את יכולת החברה להשיג רווחים על הונה העצמי, היחס מחושב על ידי חלוקת רווחי החברה בהון העצמי. בחברה טובה יחס זה גבוה וגדל באופן קבוע למשך תקופת זמן ארוכה. מכפיל רווח - מבטא את "מחיר המניה" ביחס לרווחיה, יחס זה צריך להיות נמוך בהשוואה ענפית והיסטורית. יציבות פיננסית - כפי שבאים לידי ביטוי במינוף פיננסי נמוך (היחס שבין התחייבויות החברה להונה ההעצמי) ויכולת כיסוי והחזר חוב גבוהים. גידול מתמיד בסך המאזן- נתון המבטא גידול בנכסי החברה ובנפח הפעילות שלה. תזרים מזומנים ותשואת דיבידנד גבוהים וגדלים באופן קבוע, מבטאים את יכולת החברה להפיק מזומנים מפעילויות הליבה של החברה. השיטה מאפשרת חישוב של ערכה הכלכלי של החברה, הפער בינו לבין מחיר השוק של החברה, נקרא "מרווח ביטחון" וככול שמרווח זה גדול יותר אנו קונים נכס "בהנחה" גדולה יותר ולכן מרווח הטעות שלנו גבוה יותר. חברות שעומדות בתנאים המחמירים שתיארנו נדירות מאוד ונקראות חברות בעלות "מרווח בטחון" גבוה. לאחר שנרכשה המניה, נדרש המשקיע למשמעת וסבלנות רבה מתוך תפיסה שמחירו הממוצע של הנכס שואף בטווח הארוך לערכו הכלכלי. המשקיעים בשיטה זו נדרשים להתייחס באופן אובייקטיבי לערכה הכלכלי של החברה ולהתעלם לגמרי מתחושות ורגשות סובייקטים לגבי מחיר המניה. לסיכום, ניתן לומר שמחקרים רבים שנערכו מאשרים שאכן שיטה זו מאפשרת השגת תשואה עודפת, אך היא מצריכה השקעה רבה ומשמעת.
אחת מפילוסופיות ההשקעה הנפוצות והמוערכות הינה שיטת השקעת הערך, השיטה פותחה במקור על ידי בנג'ימין גרהם ומתוארת, בין היתר בספרו המומלץ "המשקיע הנבון". במרוצת השנים יושמה השיטה על ידי משקיעים רבים וביניהם וורן באפט האגדי. וורן באפט בבסיס השיטה עומדת ההנחה שמרבית הזמן שוקי ההון יעילים כך שחברות מתומחרות לפי ערכם הכלכלי, אך לעיתים, לרוב בעיתות של פאניקה בשווקים, מתנתק מחירה הכלכלי של החברה ממחיר השוק שלה, כלומר חברה יציבה ורווחית מתומחרת בחסר. המשקיעים בשיטה זו, בניגוד למשקיעים טכנים או סוחרי יום, קונים חברה ולא מניה, במחיר נמוך ככול הניתן, בתקווה שבטווח הארוך יתקן השוק את הטעות. נציין שמשקיעי ערך נוטים לתת משקל פחות משמעותי לנושא הגיוון הסקטוריאלי או הגיאוגרפי. בשלב איתור ההשקעה יזהה משקיע הערך חברות מתאימות על ידי אנליזה מעמיקה ויסודית שיבצע לחברה, נהוג לחלק את את הניתוח לשניים- ניתוח מצבה העסקי - מתייחס לבדיקה מקיפה של מצבה העסקי של החברה, בין היתר יש לבדוק האם לחברה יתרונות תחרותיים מהותיים כגון מיתוג ומוניטין חזקים, פטנט או סוד מסחרי מוגן או חסם טכנולוגי המונע תחרות. כמו כן, יש לבחון את הנהלת החברה. מומלץ לבחור בחברות בהן יש למשקיע הבנה בסיסית המאפשרת ניתוח בסיסי של פעילות החברה בענף. ניתוח פעילות החברה - ננסה לסכם בקצרה מספר עקרונות ופרמטרים מהותיים שעומדים בבסיס השיטה: חברות הפועלות זה זמן רב לפי מודל עסקי יציב, כמו כן על החברות להציג גידול מתמיד, במשך מספר שנים לפחות, הן בהכנסות והן ברווחיות. ROE תשואה על ההון - מציג את יכולת החברה להשיג רווחים על הונה העצמי, היחס מחושב על ידי חלוקת רווחי החברה בהון העצמי. בחברה טובה יחס זה גבוה וגדל באופן קבוע למשך תקופת זמן ארוכה. מכפיל רווח - מבטא את "מחיר המניה" ביחס לרווחיה, יחס זה צריך להיות נמוך בהשוואה ענפית והיסטורית. יציבות פיננסית - כפי שבאים לידי ביטוי במינוף פיננסי נמוך (היחס שבין התחייבויות החברה להונה ההעצמי) ויכולת כיסוי והחזר חוב גבוהים. גידול מתמיד בסך המאזן- נתון המבטא גידול בנכסי החברה ובנפח הפעילות שלה. תזרים מזומנים ותשואת דיבידנד גבוהים וגדלים באופן קבוע, מבטאים את יכולת החברה להפיק מזומנים מפעילויות הליבה של החברה. השיטה מאפשרת חישוב של ערכה הכלכלי של החברה, הפער בינו לבין מחיר השוק של החברה, נקרא "מרווח ביטחון" וככול שמרווח זה גדול יותר אנו קונים נכס "בהנחה" גדולה יותר ולכן מרווח הטעות שלנו גבוה יותר. חברות שעומדות בתנאים המחמירים שתיארנו נדירות מאוד ונקראות חברות בעלות "מרווח בטחון" גבוה. לאחר שנרכשה המניה, נדרש המשקיע למשמעת וסבלנות רבה מתוך תפיסה שמחירו הממוצע של הנכס שואף בטווח הארוך לערכו הכלכלי. המשקיעים בשיטה זו נדרשים להתייחס באופן אובייקטיבי לערכה הכלכלי של החברה ולהתעלם לגמרי מתחושות ורגשות סובייקטים לגבי מחיר המניה. לסיכום, ניתן לומר שמחקרים רבים שנערכו מאשרים שאכן שיטה זו מאפשרת השגת תשואה עודפת, אך היא מצריכה השקעה רבה ומשמעת.