עוד יוסף פנדריך
Member
השרה והיועץ המסורס
שרת המשפטים כועסת על המשנה ליועמ"ש דינה זילבר ו"הדיחה" אותה מיצוג הממשלה בכנסת בדיון בהצעות חוק צטעם הממשלה.
היועמ"ש התערב וטען שההדחה היא בסמכותו אבל בפועל אישר את החלטת השרה.
מדובר בתגובה של אדם חסר חוט שידרה מוסרי שחושש לעמוד על שלו.
לגופו של ענין הסוגיה שמעוררת התבטאויותיה של זילבר אינה פשוטה.
היא לא הגנה על הצעות של הממשלה אלא דיברה נגדן. לכאורה זוהי מעילה בתפקידה כעורכת דין. עו"ד הוא שלוח של הלקוח. עוה"ד חייב להגן על לקוחו ולא לפעול נגדו. במקרה דנן הלקוח היא הממשלה. לכאורה היה עליה להגן על הצעות החוק.
מצד שני מסורת היא שהיועמ"ש לממשלה איננו מגן בבגצ על עמדת הממשלה אם אינה חוקית. לכן אם הצעות החוק אינן חוקתיות רשאית זילבר להסתייג מהן.
באופן כללי שקד מתנהגת בצורה בריונית. טענותיה הנבובות על משילות ונאמנות מתעלמות מערכי היסוד של שלטון החוק. שלטון החוק במדינה דמוקרטית מחייב את עובדי הציבור לציית לחוק ולערכי היסוד של המשפט. מותר להם להיות נאמנים לאישיות הפוליטית שמינתה אותם, אך כשיש סתירה בין ערכי היסוד לרצונם של הפוליטיקאים גוברים ערכי היסוד.
לפיכך אם לדוגמא תחליט הממשלה לקדם הצעת חוק שתחייב כל אזרח ערבי לשאת טלאי על בגדו שיציין את לאומיותו, או להטיל גזרות בנוסח חוקי נירנברג על התושבים הלא יהודים, לא רק שזכותו של היועמ"ש להתנגד אלא חובתו.
במשפטי נירנברג נדחתה טענת ההגנה של הנאשמים שהם צייתו לחוק. נקבע שיש נורמות שמעל לחוק.
במקרה שלנו יש את מגילת העצמאות.
שקד הכניסה רוח חדשה לשירות הציבורי. רוח רעה שחותרת תחת יסודות הדמוקרטיה.
שרת המשפטים כועסת על המשנה ליועמ"ש דינה זילבר ו"הדיחה" אותה מיצוג הממשלה בכנסת בדיון בהצעות חוק צטעם הממשלה.
היועמ"ש התערב וטען שההדחה היא בסמכותו אבל בפועל אישר את החלטת השרה.
מדובר בתגובה של אדם חסר חוט שידרה מוסרי שחושש לעמוד על שלו.
לגופו של ענין הסוגיה שמעוררת התבטאויותיה של זילבר אינה פשוטה.
היא לא הגנה על הצעות של הממשלה אלא דיברה נגדן. לכאורה זוהי מעילה בתפקידה כעורכת דין. עו"ד הוא שלוח של הלקוח. עוה"ד חייב להגן על לקוחו ולא לפעול נגדו. במקרה דנן הלקוח היא הממשלה. לכאורה היה עליה להגן על הצעות החוק.
מצד שני מסורת היא שהיועמ"ש לממשלה איננו מגן בבגצ על עמדת הממשלה אם אינה חוקית. לכן אם הצעות החוק אינן חוקתיות רשאית זילבר להסתייג מהן.
באופן כללי שקד מתנהגת בצורה בריונית. טענותיה הנבובות על משילות ונאמנות מתעלמות מערכי היסוד של שלטון החוק. שלטון החוק במדינה דמוקרטית מחייב את עובדי הציבור לציית לחוק ולערכי היסוד של המשפט. מותר להם להיות נאמנים לאישיות הפוליטית שמינתה אותם, אך כשיש סתירה בין ערכי היסוד לרצונם של הפוליטיקאים גוברים ערכי היסוד.
לפיכך אם לדוגמא תחליט הממשלה לקדם הצעת חוק שתחייב כל אזרח ערבי לשאת טלאי על בגדו שיציין את לאומיותו, או להטיל גזרות בנוסח חוקי נירנברג על התושבים הלא יהודים, לא רק שזכותו של היועמ"ש להתנגד אלא חובתו.
במשפטי נירנברג נדחתה טענת ההגנה של הנאשמים שהם צייתו לחוק. נקבע שיש נורמות שמעל לחוק.
במקרה שלנו יש את מגילת העצמאות.
שקד הכניסה רוח חדשה לשירות הציבורי. רוח רעה שחותרת תחת יסודות הדמוקרטיה.