השריית אורז מלא ללילה לפני בישולו עושה טוב לבריאות. האמנם?

[RSPA]

השריית אורז מלא ללילה לפני בישולו עושה טוב לבריאות. האמנם?

קראתי באיזה פורום ש"עכשו אנחנו יודעים גם למה כדאי להשרות את האורז המלא לילה שלם. בין השאר כי זה מייטיב עם מפגעי סוכרת וכך טוב לכולנו. חוקרים מג'ורג'יה מצאו כי התרכובת ASG העוזרת לאורז לצמוח, מופיעה באורז לאחר השריה במשך לילה, והיא מפחיתה את נזקי כלי הדם והעצבים הנובעים מרמות סוכר גבוהות. אצל חולי הסוכרת הוריד האורז המושרה את רמות הסוכר ".
לדברים הללו צורפה הפנייה למחקר הזה >> [URL]http://www.jlr.org/content/49/10/2188.long[/URL]

תגידו, זה באמת כך? זה אמיתי?

 

[מיקי מהי]

לא יודעת אבל

היפנים נוהגים להשרות אורז לפני בישול, גם לבן
כשאני זוכרת ומשרה האורז מתבשל מהר יותר ואחד אחד יותר

 

[RSPA]

תודה. ו...

האם היפנים עושים זאת מטעמי בריאות או שסתם יותר נוח/טעים להם בשיטה הזאת?

 

[מיקי מהי]

אין לי מושג

אבל אנסה לבדוק עם חברים, שיחפשו במידע ביפנית כי לדעתי הם לא יודעים, עניני מסורת...

 

[RSPA]

אחלה. בינתיים הכנתי אורז אדום (שהוא מלא) לאחר השרייה של לילה

ויצא מעולה (עם בצל מטוגן ותבלינים) לאחר בישול של שעה על אש נמוכה.
ו...עדיין מסקרן אותי אם זה באמת מוריד את רמת הסוכר בדם.

 

[Dr T noki]

אין לי מושג, אני אקרא את המחקר

אבל אני תמיד משרה אורז מלא ללילה כי טעמו ללא השריה פחות מוצלח לטעמי והשריה משפרת את הטעם והמרקם.

 

[RSPA]

אמתין לאישוש הנחת המוצא או לשלילתה.

תודה מראש.

 

[Gidi Shemer]

מסריקת ספרות כללית

יש די מעט מחקר, ובעיקר מעט מאד מחקר קליני שבודק את ההשרייה של האורז המלא, אבל אפשר לומר שלפחות חלק מהמחקרים מראים תוצאות טובות יותר אצל האורז המלא המושרה ביחס לאורז לבן. זה בעיקר נכון למחקרים שבדקו אנשים עם סוכרת ופחות לאנשים עם רמות סוכר רגילות.

שוב, המגבלה העיקרית היא שיש מעט מאד מחקרים קליניים. הייתי אומר שבשלב הזה יהיה נכון לומר שהוא בעיקר רלבנטי לאוכלוסיות שהמרכיב המרכזי בתזונה שלהם הוא אורז.
למי שרוצה להתרחק מסוכרת- בנוסף להמלצות הרגילות של פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין, והתרחקות מסוכרים מזוקקים, הייתי דווקא ממליץ לחשוב יותר על צריכה נמוכה של אורז, ללא קשר לאיזה אורז מדובר, אבל זה כמובן לא אומר שצריכת אורז מוליכה בהכרח לסוכרת.

 

[RSPA]

תודה. יש לי שאלה...

לא הבנתי למה "לחשוב יותר על צריכה נמוכה של אורז". מה בדיוק הסיבה? איך זה עומד מול הדברים הטובים (דוגמת הורדת לחץ דם) שגלומים (כך מפורסם בכמה מקומות) ב"דיאטת האורז" למשל?
אגב, לפני שנתיים, היה מחקר (שאיני יודע מה איכותו מבחינה מחקרית מדעית) בבי"ח "אסף הרופא", שמצא ש"דיאטת אורז" (בגירסה שלהם) מועילה יותר מדיאטת DASH הידועה להורדת לחץ דם.
הנה, זה המחקר >> [URL]http://www.nature.com/jhh/journal/v27/n10/pdf/jhh201329a.pdf[/URL]

 

[Gidi Shemer]

כי אורז הוא הרבה עמילן בלי הרבה דברים אחרים

כמו שכתבתי, אכילת אורז היא לא מסלול ישיר לסוכרת, ממש לא, אבל אפשר להחליף אותו בדברים טובים הרבה יותר כמו קטניות. זו לפחות בחירתי האישית.

 

[RSPA]

הבנתי. תודה.

 

[Gidi Shemer]

לגבי המחקר שצירפת

כמו תמיד, השאלה היא לא אם משהו הוא טוב אלא האם הוא טוב ביחס לאלטרנטיבה.
בהחלט ייתכן שזו אלטרנטיבה טובה יותר לדיאטת dash (שממעיטה בקטניות למשל אבל הולכת על לחם וקורנפלקס).
בנוסף, שים לב שלא מדובר רק בדיאטה תזונתית, אלא שינוי אורח חיים משמעותי במספר תחומים.

 

[RSPA]

כן. שמתי לב. שוב תודה.

 

[vegetalien]

אוסיף לדבריו של גידי

באומרי כי אמנם אכילת קטניות עדיפה בהרבה גם בעיני על-פני אכילת דגנים.
לראייה, צריכת הקטניות שלי עומדת בד"כ על אזור הפי 2 לעומת הדגנים, בשעה שלרוב היחס הפוך לטובת הדגנים, ועוד בשיעור גבוה יותר - משהו כמו 1:3 במקרה הטוב (אצל טבעונים בעיקר) ו... 1:10 במקרה הפחות טוב.
וזה עוד בארץ כשלנו, עם תרבות החומוס והחמין. בסקנדינביה בטח המצב קשה בהרבה.

מה שעוד ברצוני להוסיף, הוא שגם מבין הדגנים, לטעמי אורז הוא מבין הפחות-מומלצים באופן כללי - וזאת לא-רק עקב אחוז חלבון נמוך במיוחד (בין 7% ל- 8%), אלא גם עקב תכולת מינרלים נמוכה-יחסית ליתר הדגנים.
ועד כמה שהדבר מדהים - גם ההבדל בתכולת הסיבים בין אורז לבן לחום אינו משמעותי כמעט. האורז דל מאוד בסיבים, לפיכן.
דווקא הדגנים הגלוטניים המושמצים כל כך, כמו גרגרי החיטה, הגריסים ושיבולת השועל, מכילים אחוז חלבון גבוה פי 2 לעומת זה של האורז. וכמות מינרלים וסיבים משמעותית בהרבה.
וכמובן, גם הפסבדו-דגנים מצטיינים בקטגוריות אלו בהרבה לעומת האורז - קינואה, כוסמת ואמרנט. והם כמובן מצוינים עבור אלו צליאקיים ו/או אלו שאינם מסתדרים טוב עם גלוטן.

אפילו התירס הנודע לשמצה, שידוע בכך שבניגוד ליתר הדגנים הוא דל בחומצת האמינו טריפטופאן (מה שתרם בעבר למחלת הפלגרה בקרב אוכלוסיות שהתבססו עליו בכבדות), מזין יותר לעומת האורז, ומכיל את נוגד-החמצון לוטאין (שמקנה לו את צבעו הצהוב).
למעשה, היתרון היחיד של האורז על-פני יתר הדגנים הוא בעצם היותו מזון היפו-אלרגני, כלומר שיעור האנשים שעלולים לסבול מאלרגיה/רגישות לאורז הוא נמוך מאוד. לכן דיאטות-אלימינציה רבות כוללות אורז כמרכיב קלורי ראשי.
ייתכן שזוהי הסיבה לכך שדיאטת האורז שציינת מבכרת אותו על-פני יתר הדגנים המשמשים כמזון-בסיס (Staple food).

 

[Gidi Shemer]