השרשור שנמחק

לב אם

New member
השרשור שנמחק

לפי בקשה של פותחת השרשור הוא נמחק עקב חשש מזיהוי של הניק שלה. לתועלת מתלבטים אחרים - להלן פירוט הדברים שנאמרו על ידה והתשובות פניה של אמא: ביתי בת שנתיים ןחצי. בעלי אימץ אותה מיום שהיא נולדה וכך הפך לאבא באופן טבעי. לי בתור אמא תמיד יש חששות ואולי אלה רק בגלל כל מיני סיפורים על האבות שמתעללים מינית בילידיהם. לפני שאני אפנה לגורם מקצועי רציתי לדלות פרטים מכאן. הילדה מאוד קשורה אליו עד שלפעמים היא לא רוצה לבוא אליי בכלל . וכשהיא בוכה היא רוצה שרק הוא יחזיק אותה .. ומסמנת לי עם היד ללכת עם דמעות בעיניים. אתמול הוא לא לקח אותה לגן כי היה לו יום חופש אז הוא נישאר איתה בבית.וכשחזרתי מהעבודה הדלת היתה נעולה על שתי המנעולים. והתחלתי לכעוס עליו למה אתה נועל את שתי המנעולים? הוא אמר לי שהוא נעל רק מלמעלה ושהם הלכו לישון.. וכניראה שהילדה סגרה מלמטה את המנעול מה שלא יכול להיות. מה עושים? עצות עצות עצות לב אם: מצד אחד, הדבר הכי טבעי בעולם הוא שילדה אוהבת את אבא שלה וקשורה אליו. חשוב מאד לאפשר להם את הקשר הטוב הזה, כולל היכולת לחבק ולתת נחמה פיזית בצורה הכי טבעית בעולם. יש הרבה בנות שהן "בת של אבא" כפי שיש כאלה שהן "בת של אמא" - הקשר הוא טבעי וטוב. מהצד השני, במקרים רבים של התעללות, הסתבר בדיעבד שהיו רמזים, והיו ארועים שגרמו לתחושת אי נוחות - שבמחשבה לאחור העידו בצורה מאד ברורה על מה שקורה. את צריכה לשבת ולחשוב עם עצמך ולשחזר האם החששות שעלו בך קשורים לתחושת בטן לא טובה, להתנהגות לא תקינה מצידו, לארועים שיכולים להתפרש לשתי פנים - או שהם קשורים רק למה ששמעת לגבי אבות וילדים, וחוסר נחת מזה שהילדה קשורה אליו יותר מאשר אליך. תסתכלי על שניהם ביחד ותראי האם נוצרת בך תחושה של אי נוחות - בגיל שנתיים אין יותר טבעי מאשר שהיא תשב עליו או שיקח אותה בידיים, אבל איך הוא נראה, איך הוא מחזיק. האם הוא משתף אותה במשחק, מלמד אותה, מטייל אתה, נותן לה לאכול או מחפש רק קרבה פיזית כאשר זה מתאים לו?. סימן חשוב שיכול להרגיע אותך, הוא אם יש מגע פיזי בעיקר ביוזמה של הילדה , כשכואב לה או כשהיא עייפה או זקוקה לפינוק, ובשאר הזמן הוא מעודד אותה לעצמאות ומשחק, חוץ מנניח איזה חיבוק כשהוא מגיע מהעבודה וחיבוק פרידה. סימן בכיוון ההפוך, זה אם הוא מחפש להיות אתה לבד. בגיל הזה, מאד טבעי להיות כל הזמן יחד עם כל המשפחה, או לטייל למקומות ציבוריים שיש בהם משחקים ונוטים להיות מלאים אמהות וילדים. התבודדות מעלה סימן אזהרה. מבחינת הילדה, גם אם יש מצידו אלמנט מיני, אבל הוא לא מכאיב לה, אז לא תראי סימנים של חשש או בעיה. תנסי זמן מה להיות קשובה וללבן את תחושותיך, ולפי זה צריך לראות מה ניתן לעשות הלאה. דבר אחד ברור - מרגע שחשד כזה יוצא לאור, לא ניתן להחזיר את השד לבקבוק - חיי המשפחה והקשר בין האב לילדה, כבר לא יחזרו להיות טבעיים כפי שהיו. גן חיות: הכי טבעי ונפלא שהילדה אוהבת את אבא שלה והוא אותה. אבל את אומרת שתמיד יש חששות - למה? מה גרם לך לחשוש לפני האירוע של היום?? יש הרבה התנהגויות וסיטואציות שניתן לפרש לכאן או לכאן. אם יש יותר מדי כאלו, זה מעורר באמת סימן שאלה גדול. אצלי - אחרי שנודע לי בוודאות שהילדה עברה התעללות בידי אבא ועוד בני משפחה, פתאום קפצו לי אלף רמזים שהיו קודם ולא הבנתי . זה לא אומר שיש לה מה לחשוש - זה אומר שאם את חושבת שאולי יש , תנסי לבדוק אחורה ממתי את חשה ככה ומדוע.
 

לב אם

New member
המשך

האמא: לי אין שום בעייה לפרק חבילה או יחסים עם הבן זוג שלי.. אני לטובת הילדב שלי ולא לטובת שום קשר אחר בעולם. הילדה שלי היא העתיד שלי ושל הרכב העולם בכלל. לכל אדם יש השפעה על עצם היותו בעולם ולכן אני אומרת שאני מוכנה לוותר על הכל בעולם שרק לבת שלי יהיה ויהיהו חיים טובים ונורמאלים בלי שום נזקים טראומטיים כי גם ילד לאחר טראומה כל שהיא הוא לא אותו ילד. עכשב מתעוררות בי שאלות נוספות.. והן: לפנות לגורם מקצועי=מה זה פסיכולוג לילדים? איך ניקרא הגורם המקצועי הזה? לפנות לרופא של הילדה קודם? ואגב ניסיתי היום לשבת ןלצייר איתה סתם בלי כוונה כל שהיא והיא לבדה מציירת משהוא לא ברור ואומרת זה אבא .. אוני ישר היתחלתי שאלות בתוק מתוק איפה הראש של אבא? אויפה הידיים של אבא ואיפה הרגליים של אבא אבל לא רציתי לשאול אותה איפה הפיפי של אבא או כל מילה אחרת לפני שאני מתייעצת איתכן ..כמובן שהיא גם ציירה אוצי לפי בקשתי . אני לא יודעת לצרוב אחרת הייתי צורבת ומצרפת את הציור אבל זה שמור אצלי למקרה שאצטרך.. לא משהוא מיוחד.. אני בחששות כן בגלל הסיפורים בחדשות ןכן.. ןגם בגלל שהיא כבר גמולה מטיטולים ביום אך בלילה היא עם טיטול עדיים ומשום מה נידמה לי שבדרך כל אין לה אדום בפיפי ופעמיים שכבר הייתי דרוכה כן היה לה אדום אז כאן השאלה איך בעצם ניראה איבר מינה של ילדה אם מישהוא נגע בה שלא לצורך טיפול מסור. אלה לצורל פדופיליה מופנמת.. אני חושבת שבכל גבר מסתתר לו פדופיל . לא יודעת למה . אבל זה בגלל דרך החשיבה היומיומי שלהם. תגידו לי שאני טועה. ואנה תענו לי על השאלות. לב אם: קשה מאד לזהות את הסימנים באופן חד משמעי ובפרט בגיל כה רך, עצם העובדה שאת חוששת מהנושא מעידה על כך שמשהו לא בסדר - אולי באמת את צודקת בחששך לגבי בו זוגך, או שאולי את נמצאת במצב של חרדה ומשליכה עליו את חרדותיך, אך ברור שאם היה לך אמון מלא בו, לא היו החששות כל כך מכרסמים בך ולא היית יכולה לחשוב שבכל גבר מסתתר פדופיל סמוי . טיפ נוסף שיכול לעזור לך היום, הוא להיות קשובה לסיבה בה את חושדת בבן זוגך - הםא זה מצביע על משבר זוגי ביניכם או שמא את חשה בו משהו שגורם לך אי נחת בהתייחסותו לילדות, רמזים ששמעת מאנשים אחרים - אם הוא פדופיל סביר להניח שיש עליו המון סיפורים מושתקים שמסתובבים מפה לאוזן, ואם תשדרי לאנשים שאת מוכנה לשמוע, יתחילו לזרום אליך השמועות (כפי שקורה בכל הגשת תלונה - כשפתאום מתגלות עוד נפגעות). אני מציעה שתתקשרי לאחד מארגוני הסיוע , תשתפי אותם בדברים שאת רואה ותבקשי המלצה לאיש מקצוע באיזורך - מדובר בדרך כלל בפסיכולוג אך לעתים עובד סוציאלי או איש מתחום קרוב שעבר הכשרה מיוחדת. מנסיוני העצוב, לא תמיד פסיכולוג כלשהו מספיק רגיש וקשוב לסימנים: כשנודע לי על הפדופיל במשפחתי, אחד האנשים הראשונים שהתקשרתי אליהם היתה הפסיכולוגית שטיפלה במשך למעלה משנתיים בבתי. העליתי בפניה את החשש וזכיתי לתשובה מרגיעה שלא היתה כל אינדיקציה לפגיעה מינית. לצערי, מאוחר יותר גיליתי כמה שהרגעה זו היתה לא נכונה. במידה שתשתכנעי שאין כל אינדיקציה לפגיעה שלו בילדה, אני הייתי ממליצה על טיפול זוגי לחיזוק הזוגיות. גן חיות: זה באמת יכול להיות כלום. יכול להיות שאדום בפות זה בגלל שפשוף של תפר המכנסיים שישב לא טוב. אבל,, זה גם יכול להיות סימן שמישהו התעסק איתה. ממליצה קודם כל, כבר עכשו, להתקשר לארגון כמו אל"י ולבקש התייעצות איתם לאן פונים. רופא משפחה זה לא תמיד הכתובת. יש מקומות שיש רופא שמתמחה בפגיעות מיניות בילדים. בדיקה שלו חשובה מאד. מבחינת חקירה אפשרית בעתיד - לא תמיד הרופא יוכל להביא ממצאים. אצל הבת שלי היה לה גירוי אדום. עד שהגענו לרופא במיון(שירותי הרווחה צריכים לקבוע תור איתו) כבר לא היה אדום. לא היו סימני חדירה. הרופא אמר לי:" אני יכול להגיד לך מה לא היה. אבל ייתכן מאד שמישהו נגע או שפשפך חיצונית ולא נשארו סימנים - זה לא אומר שלא היה , רק שאני לא מוצא סימנים" . הזהרי מאד מ"חקירות " של הילדה. לא לשאול אותה במפורש או ברמז על איברים אינטימיים או מה אבא עושה איתם. אפשר כן לשאול אותה מה היא ציירה. לבקש שתספר לך את הסיפור של התמונה. אפשר להתעניין מה עבר עליה היום. ייתכנו עוד סימנים. כנסי לאתר "מקום"(לא זוכרת כתובת, חפשי בגוגל) וקראי את הסימנים. אם יש לה ילדה יותר ממחצית מהתופעות - פני לגורמים המטפלים(רווחה, משטרה) מוכרחה להסתייג בדבר אחד מדבריה של לב אם. אם יש בינך ובין זוגך מתחים כרגע, ואם אין לו שום סיפורים חשאיים - זה לא אומר כלום. במקרה שלי, כנראה שאת כל הכעסים שלו ושל בניו עלי (על נשים?) הוציאו על הילדה הקטנה שלנו. אף אחד שם לא פדופיל - אבל "התנקמו" בי, כביכול על-ידי הפגיעה בה, שדרך אגב, עד היום , הם מכחישים. אם את פונה עבור הילדה לפסיכולוג - לא מספיק פסיכולוג ילדים. את צריכה מישהו עם ניסיון בתחום פגיעות מיניות כי אחרת הם עלולים "לפספס". אם תגיעי למצב של פנייה לפסיכולוג או לרשויות - את יכולה לרשום לנו בכללי באיזה אזור ולבקש שישלחו לך למסרים שמות של פסיכולוגים מתאימים. מקווה שאין צורך. מקווה שיתבדו חששותיך. וכאן יש עוד התכתבות - מה היא החליטה לעשות ואיחולי הצלחה.
 
למעלה