אריאל אריאלי
Member
השתגענו?
בימים האחרונים מתנהל, מעל דפי פורום תעופה קלה, "ריב ומדון" מדאיג מאד.
עד עכשיו, קראתי מבלי להתערב וללא כוונה להגיב.
יצא לי לדבר עם כמה מהמעורבים ב"דיונים" המתנהלים ועכשיו החלטתי, בכל זאת, להגיב במספר מילים משלי.
לפני שבוע חזרתי מטיול פרטי בארה"ב. בעיקר באזור לוס-אנג'לס. במהלכו, יצא לי להפגש עם הרבה אנשים העוסקים בתעופה, טסתי קצת ויכולתי גם להתרשם.
אולי הדבר המדהים בארה"ב הם המרחבים העצומים. מרחבים המונעים את ה"חיכוך" בין האנשים. חיכוך פיסי ומנטאלי.
באזור לוס אנג'לס, בערך כשטח שבין חדרה לגדרה, מצויים כעשרים שדות תעופה. ביניהם שניים בין-לאומיים המשרתים חברות תעופה מסחריות, שדות תעופה פנים ארציים מפוקחים, שדות תעופה פנים ארציים לא מפוקחים ומספר מנחתים. בכל רגע נתון, טסים במרחב הזה כמה עשרות מטוסים. טיסות IFR ןטיסות ראיה.
כאשר באנו לנחות בשדה המפורסם VAN-NUYS (שדה המשרת תעופה כללית, משטרה, כיבוי אש וטיסות פרטיות אחרות. השדה מפוקח בשעות היום ואינו מפוקח בשעות הלילה(!)), ואנו נוחתים בססנה 172 על מסלול 34R, משמאלנו, על מסלול 34L (הגדול יותר) נחת ליר-ג'ט. ואיש אינו מתלונן על "צפיפות ועומס עבודה" ולא על מגבלה של 19 תנועות בשעה ......
ובמספר שדות תעופה קיימים מוזאונים בהם מוצגים מטוסים מתקופות מלחמת העולם הראשונה (פוקר תלת-כנפי ואחרים), מלחמת העולם השנייה (בחזית אירופה והמזרח הרחוק – ספיטפיירים, מוסטאנגים ואחרים), מלחמת קוראה, מלחמת ויטנאם, מלחמת המפרץ ומתקופות שבין המלחמות. חלק נכבד ביותר מבין המטוסים המוצגים שמורים ומבהיקים ובמצב טיסה (טרנר!).
והאנשים – ברק בעיניים. מלטפים ו"מחבקים" את המטוסים, כאילו היו ילדיהם. איזו מסירות, איזו אהבה, איזה כבוד.
ואתה יכול לדבר איתם שעות. ולשמוע סיפורים בהתלהבות עצומה. הם חולקים את חויותיהם ברצון ובהתלהבות. ואתה רואה את הפרגון שבינם לבין חבריהם אוהבי התעופה (ולא כולם טייסים !!!!!).
ואתה שומע סיפורים על עזרה הדדית, וגם יכול לחוות זאת, התנדבות וכבוד לאחרים העוסקים בתחביב.
חזרתי ארצה ל"מלחמות יהודים", ריבים קטנוניים בין אנשים החולקים אותו תחביב! מה קורה כאן?
האם איננו מבינים כי המחלוקת והמלחמות הקטנות משרתות את הממסד הנלחם בנו? אותו ממסד מנצל את המחלוקות והפירוד בבחינת "הפרד ומשול" והם "צוחקים עלינו בפנים".
השתגענו?
מדוע אנו צריכים את הריבים והמחלוקות? מה יש בנו, הישראלים, שגורם לנו, במקום להתאחד, להתפצל ולהתחלק לקבוצות מפוצלות, קטנות וחלשות מול הממסד?
ואני לא יכול שלא להזכר באותו מכתב מפורסם שיצא ממנהל קלוב התעופה, שקרא לכל הגופים הכפופים לקלוב, שלא "לשתף פעולה עם אי איי איי ישראל בקיום יום תעופה במגידו". אותו קלוב תעופה שהיה ערש התעופה בישראל, עוד לפני שקמה המדינה ושחרט על דגלו "קידום התעופה בישראל"!
הנה קמה עמותה שלקחה על עצמה להגן על קיומו של שדה התעופה הרצליה, היקר והחשוב לכולנו.מדוע צריכים אנשים להשמיץ ולפגוע בה עד לכדי הגשת תלונות לרשם העמותות? האם עמותה זאת מנוגדת אינטרסים לאגודת התעופה הכללית?
וההשמצות האישיות.
מדוע הנהלת אגודת התעופה, לאחר שהיטיחו בה כי היא מנהלת "עסקים פרטיים" ומקדמת אינטרסים מסחריים של גורמים כאלו ואחרים, אינה "פותחת את הקלפים" ומפרסמת, בשקיפות מלאה מה באמת קורה עם ההסכמים עם אנשים אלו או אחרים. האם נחתמו או לא נחתמו הסכמים עם גופים מסחריים פרטיים?
נכון. אינני חבר אגודה. הייתי ופרשתי. פרשתי משום שהרגשתי כי האגודה אינה מייצגת אותי מול הרשויות. לשם מה קיימת האגודה? האם לא להגן על האינטרסים של חבריה?
האם הנהלת האגודה אינה מבינה כי כל המחלוקות והריבים גוזלים אנרגיות, שבמקום להיות מופנות לטובת חבריה, מתישות ומחלישות אותה במאבקים מול הרשויות?
יש לי "בטן מלאה" על מה שקורה בתעופה בארץ. לא אוציא הכל כאן. אבל, אנא, חדלו מהמחלוקות והריבים.
הועלו טענות על התנהלות לא תקינה ? פתחו את הקלפים. ספרו את האמת. נקו את האורוות. האווירה העכורה אינה מוסיפה לנו, החולקים את התחביב המקסים, לא כח ולא אנרגיה.
ושב, אני קורא להנהלת אגודת התעופה: פרסמו את העובדות ומנעו שמועות זדוניות, שאינן מוסיפות לאמינות להתנהלות האגודה.
אריאל אריאלי
בימים האחרונים מתנהל, מעל דפי פורום תעופה קלה, "ריב ומדון" מדאיג מאד.
עד עכשיו, קראתי מבלי להתערב וללא כוונה להגיב.
יצא לי לדבר עם כמה מהמעורבים ב"דיונים" המתנהלים ועכשיו החלטתי, בכל זאת, להגיב במספר מילים משלי.
לפני שבוע חזרתי מטיול פרטי בארה"ב. בעיקר באזור לוס-אנג'לס. במהלכו, יצא לי להפגש עם הרבה אנשים העוסקים בתעופה, טסתי קצת ויכולתי גם להתרשם.
אולי הדבר המדהים בארה"ב הם המרחבים העצומים. מרחבים המונעים את ה"חיכוך" בין האנשים. חיכוך פיסי ומנטאלי.
באזור לוס אנג'לס, בערך כשטח שבין חדרה לגדרה, מצויים כעשרים שדות תעופה. ביניהם שניים בין-לאומיים המשרתים חברות תעופה מסחריות, שדות תעופה פנים ארציים מפוקחים, שדות תעופה פנים ארציים לא מפוקחים ומספר מנחתים. בכל רגע נתון, טסים במרחב הזה כמה עשרות מטוסים. טיסות IFR ןטיסות ראיה.
כאשר באנו לנחות בשדה המפורסם VAN-NUYS (שדה המשרת תעופה כללית, משטרה, כיבוי אש וטיסות פרטיות אחרות. השדה מפוקח בשעות היום ואינו מפוקח בשעות הלילה(!)), ואנו נוחתים בססנה 172 על מסלול 34R, משמאלנו, על מסלול 34L (הגדול יותר) נחת ליר-ג'ט. ואיש אינו מתלונן על "צפיפות ועומס עבודה" ולא על מגבלה של 19 תנועות בשעה ......
ובמספר שדות תעופה קיימים מוזאונים בהם מוצגים מטוסים מתקופות מלחמת העולם הראשונה (פוקר תלת-כנפי ואחרים), מלחמת העולם השנייה (בחזית אירופה והמזרח הרחוק – ספיטפיירים, מוסטאנגים ואחרים), מלחמת קוראה, מלחמת ויטנאם, מלחמת המפרץ ומתקופות שבין המלחמות. חלק נכבד ביותר מבין המטוסים המוצגים שמורים ומבהיקים ובמצב טיסה (טרנר!).
והאנשים – ברק בעיניים. מלטפים ו"מחבקים" את המטוסים, כאילו היו ילדיהם. איזו מסירות, איזו אהבה, איזה כבוד.
ואתה יכול לדבר איתם שעות. ולשמוע סיפורים בהתלהבות עצומה. הם חולקים את חויותיהם ברצון ובהתלהבות. ואתה רואה את הפרגון שבינם לבין חבריהם אוהבי התעופה (ולא כולם טייסים !!!!!).
ואתה שומע סיפורים על עזרה הדדית, וגם יכול לחוות זאת, התנדבות וכבוד לאחרים העוסקים בתחביב.
חזרתי ארצה ל"מלחמות יהודים", ריבים קטנוניים בין אנשים החולקים אותו תחביב! מה קורה כאן?
האם איננו מבינים כי המחלוקת והמלחמות הקטנות משרתות את הממסד הנלחם בנו? אותו ממסד מנצל את המחלוקות והפירוד בבחינת "הפרד ומשול" והם "צוחקים עלינו בפנים".
השתגענו?
מדוע אנו צריכים את הריבים והמחלוקות? מה יש בנו, הישראלים, שגורם לנו, במקום להתאחד, להתפצל ולהתחלק לקבוצות מפוצלות, קטנות וחלשות מול הממסד?
ואני לא יכול שלא להזכר באותו מכתב מפורסם שיצא ממנהל קלוב התעופה, שקרא לכל הגופים הכפופים לקלוב, שלא "לשתף פעולה עם אי איי איי ישראל בקיום יום תעופה במגידו". אותו קלוב תעופה שהיה ערש התעופה בישראל, עוד לפני שקמה המדינה ושחרט על דגלו "קידום התעופה בישראל"!
הנה קמה עמותה שלקחה על עצמה להגן על קיומו של שדה התעופה הרצליה, היקר והחשוב לכולנו.מדוע צריכים אנשים להשמיץ ולפגוע בה עד לכדי הגשת תלונות לרשם העמותות? האם עמותה זאת מנוגדת אינטרסים לאגודת התעופה הכללית?
וההשמצות האישיות.
מדוע הנהלת אגודת התעופה, לאחר שהיטיחו בה כי היא מנהלת "עסקים פרטיים" ומקדמת אינטרסים מסחריים של גורמים כאלו ואחרים, אינה "פותחת את הקלפים" ומפרסמת, בשקיפות מלאה מה באמת קורה עם ההסכמים עם אנשים אלו או אחרים. האם נחתמו או לא נחתמו הסכמים עם גופים מסחריים פרטיים?
נכון. אינני חבר אגודה. הייתי ופרשתי. פרשתי משום שהרגשתי כי האגודה אינה מייצגת אותי מול הרשויות. לשם מה קיימת האגודה? האם לא להגן על האינטרסים של חבריה?
האם הנהלת האגודה אינה מבינה כי כל המחלוקות והריבים גוזלים אנרגיות, שבמקום להיות מופנות לטובת חבריה, מתישות ומחלישות אותה במאבקים מול הרשויות?
יש לי "בטן מלאה" על מה שקורה בתעופה בארץ. לא אוציא הכל כאן. אבל, אנא, חדלו מהמחלוקות והריבים.
הועלו טענות על התנהלות לא תקינה ? פתחו את הקלפים. ספרו את האמת. נקו את האורוות. האווירה העכורה אינה מוסיפה לנו, החולקים את התחביב המקסים, לא כח ולא אנרגיה.
ושב, אני קורא להנהלת אגודת התעופה: פרסמו את העובדות ומנעו שמועות זדוניות, שאינן מוסיפות לאמינות להתנהלות האגודה.
אריאל אריאלי
