ניסיון בפוירשטיין
הבן שלי כבר כעשר שנים בבי"ס של פוירשטיין. הוא התחיל בצורה חלקית (יומיים בשבוע) כשביתר הזמן היה בבי"ס של חינוך מיוחד אחר. ובהמשך עבר לנוכחות מלאה בבית הספר. אנו מאוד מרוצים מבית הספר ומשיטות הטיפול שם. הם מאמינים ביכולות של הילדים בצורה קיצונית. הגישה שלהם מתבססת על קידום מתמיד, ולכן באבחון של פוירשטיין לא מודדים את יכולות הילד אלא את יכולות הלימוד שלו. אבחנו את בני שם כשהוא היה בתקופה קשה, ועד עכשיו (יותר מ 10 שנים אחרי) אני נדהם כשאני נזכר בשיתוף הפעולה שלו עם פרופ' פוירשטיין, כשבני לומד שם להרכיב פזל תלת-מימדי ובחדר עוד כ 10 סטודנטים (חלקם מסריטים את התהליך). ברוח זו מסגרות ההמשך של מוסדות פוירשטיין אינם בלתי מוגבלים בזמן כי הם מאמינים בהתקדמות מתמדת. הבעיה בבית הספר היא שמכיוון שהם מוסד מוכר שאינו רשמי (או משהו דומה), הם מקבלים פחות תקציבים ולכן התנאים והתקנים שלהם נחותים בהשוואה למקומות אחרים. הם מחפים על כך במתנדבים וברוח צוות מצויינת. מבחינת המרחק - הבן שלנו נוסע כל יום מאזור המרכז לירושלים, במונית שהעיריה סידרה לו.