השתמטות!
שלום שמי ......אני משרתת בחטיבת גולני,באחד מגדודי החי"ר. אני גאה להיות חיילת שמשרתת בצבא ההגנה לישראל ועוזרת לתרום למדינה. החיים בגדוד הם לא חיים קלים. עשרה בנות, 700 בנים... גדוד שבד"כ לא יושב בתנאי שטח הכי טובים ובמקומות בטוחים. גדוד שכל חייל וחייל שמשתייך אליו מסתובב עם גאווה ועם תחושת סיפוק מסוימת. גדוד שהוא כמו משפחה גדולה ומחבקת לכל חייליו ומפקדיו. אני רוצה לדבר על נושא ההשתמטות והיחס לחיילים הלוחמים בצה"ל. חייל לוחם שנותן מעצמו 3 שנים לתרומת המדינה – 3 שנים שהם לא קלות בכלל...! 3 שנים עם מעט מאד שעות שינה, 3 שנים עם תנאים לא תנאים בחום בקור בחמסין ובשלגים, 3 שנים עם העובדה שהוא מקריב את עצמו למדינה נלחם למענה ושומר על אזרחיה יום יום ולא מוציא מילה אחת מהפה – כי באמת חשוב לו ואכפת לו מהמדינה. לעומת זאת, בתקופה האחרונה יש לא מעט נערים ונערות שלתרום למדינה במשך 3 שנים נראה להם יותר מידי מסובך ובמקום שהמדינה והתושבים יגנו בתוקף את התופעה הזאת ויתמכו בחיילים הלוחמים והתומכי לחימה שלנו – קורה בדיוק ההפך..! נער ונערה שלא מתגייסים לצה"ל מקבלים את כל הלגיטימציה והכוח מהציבור לחשוב שמה שהם עושים הוא לא כ"כ נורא, יש בני נוער אחרים שיעשו את העבודה במקומם. אדוני הרמטכ"ל, למה לא משקיעים קצת יותר ביחידות שכן נותנות את הכוח להגן על המדינה..?!?! למה אני צריכה לשבת בעזה, בחום במשרד אפילו בלי מאורר כשבבסיסים הפתוחים לא קיים דבר כזה משרד ללא מזגן ?! למה חיילים וחיילות שמגיעים לבסיס ב9 ויוצאים ממנו ב 12 מקבלים את תנאי הת"ש הכי טובים שיש והחיילים שבאמת זקוקים להם גם מבחינת הקושי הנפשי וגם הפיזי חיים בבוץ?! למה כל בסיס של חיל האוויר או הים נראה כמו בית מלון מפואר ולגדוד שלם של לוחמים אין אפילו חדר כושר קטן להתעמל בו....?! כשאתה מדבר על העלאת המוטיבציה אתה צריך לחשוב גם על הדברים האלה... כי המצב כרגע הוא שהחיילים והחיילות שבאמת צריכים לקבל את הצו'פרים לא מקבלים אותם כלל ... שלא תבין אותי לא נכון אני לא באה בטענות טוב לי איפה שאני ואני מאושרת וגאה להיות שם. לא מתחרטת על אף רגע...! אני לא מבקשת מזגן קטן למשרד, יום כייף גדודי או חדר כושר. – אני רק מבקשת את ההערכה של תושבי המדינה לחיילים כאלה. ללוחמים שלנו. לאלו שהתודה החיבוק והשי והתרומה הקטנה באמת מגיעה להם. ולאלה שבאמת חשוב להם לקבל את החיזוק מהמדינה הזאת ולהמשיך לשרת אותה בגאווה אינסופית...! אני רוצה לסיים ולומר תודה לאנשים שבשבילם לשרת ביחידה לוחמת זה ערך מאד חשוב. לתושבים המדהימים שפתאום מגיעים כדי לשמח ולעזור – אתם לא יודעים איך דבר כה קטן מעלה חיוך כה גדול לחיילים המדהימים האלה שמוכנים לתת הכל בשביל המדינה הקטנה הזאת, מדינת ישראל – ולא מקבלים בתמורה אפילו רבע ממה שמגיע להם. אך הם עדיין עושים זאת עם חיוך על הפנים. כי להיות חייל שמשרת בצבא ההגנה לישראל זו לא זכות – זו חובה וללוחמים המדהימים שלנו מגיעה ההערכה קצת יותר גדולה מהמדינה....!
שלום שמי ......אני משרתת בחטיבת גולני,באחד מגדודי החי"ר. אני גאה להיות חיילת שמשרתת בצבא ההגנה לישראל ועוזרת לתרום למדינה. החיים בגדוד הם לא חיים קלים. עשרה בנות, 700 בנים... גדוד שבד"כ לא יושב בתנאי שטח הכי טובים ובמקומות בטוחים. גדוד שכל חייל וחייל שמשתייך אליו מסתובב עם גאווה ועם תחושת סיפוק מסוימת. גדוד שהוא כמו משפחה גדולה ומחבקת לכל חייליו ומפקדיו. אני רוצה לדבר על נושא ההשתמטות והיחס לחיילים הלוחמים בצה"ל. חייל לוחם שנותן מעצמו 3 שנים לתרומת המדינה – 3 שנים שהם לא קלות בכלל...! 3 שנים עם מעט מאד שעות שינה, 3 שנים עם תנאים לא תנאים בחום בקור בחמסין ובשלגים, 3 שנים עם העובדה שהוא מקריב את עצמו למדינה נלחם למענה ושומר על אזרחיה יום יום ולא מוציא מילה אחת מהפה – כי באמת חשוב לו ואכפת לו מהמדינה. לעומת זאת, בתקופה האחרונה יש לא מעט נערים ונערות שלתרום למדינה במשך 3 שנים נראה להם יותר מידי מסובך ובמקום שהמדינה והתושבים יגנו בתוקף את התופעה הזאת ויתמכו בחיילים הלוחמים והתומכי לחימה שלנו – קורה בדיוק ההפך..! נער ונערה שלא מתגייסים לצה"ל מקבלים את כל הלגיטימציה והכוח מהציבור לחשוב שמה שהם עושים הוא לא כ"כ נורא, יש בני נוער אחרים שיעשו את העבודה במקומם. אדוני הרמטכ"ל, למה לא משקיעים קצת יותר ביחידות שכן נותנות את הכוח להגן על המדינה..?!?! למה אני צריכה לשבת בעזה, בחום במשרד אפילו בלי מאורר כשבבסיסים הפתוחים לא קיים דבר כזה משרד ללא מזגן ?! למה חיילים וחיילות שמגיעים לבסיס ב9 ויוצאים ממנו ב 12 מקבלים את תנאי הת"ש הכי טובים שיש והחיילים שבאמת זקוקים להם גם מבחינת הקושי הנפשי וגם הפיזי חיים בבוץ?! למה כל בסיס של חיל האוויר או הים נראה כמו בית מלון מפואר ולגדוד שלם של לוחמים אין אפילו חדר כושר קטן להתעמל בו....?! כשאתה מדבר על העלאת המוטיבציה אתה צריך לחשוב גם על הדברים האלה... כי המצב כרגע הוא שהחיילים והחיילות שבאמת צריכים לקבל את הצו'פרים לא מקבלים אותם כלל ... שלא תבין אותי לא נכון אני לא באה בטענות טוב לי איפה שאני ואני מאושרת וגאה להיות שם. לא מתחרטת על אף רגע...! אני לא מבקשת מזגן קטן למשרד, יום כייף גדודי או חדר כושר. – אני רק מבקשת את ההערכה של תושבי המדינה לחיילים כאלה. ללוחמים שלנו. לאלו שהתודה החיבוק והשי והתרומה הקטנה באמת מגיעה להם. ולאלה שבאמת חשוב להם לקבל את החיזוק מהמדינה הזאת ולהמשיך לשרת אותה בגאווה אינסופית...! אני רוצה לסיים ולומר תודה לאנשים שבשבילם לשרת ביחידה לוחמת זה ערך מאד חשוב. לתושבים המדהימים שפתאום מגיעים כדי לשמח ולעזור – אתם לא יודעים איך דבר כה קטן מעלה חיוך כה גדול לחיילים המדהימים האלה שמוכנים לתת הכל בשביל המדינה הקטנה הזאת, מדינת ישראל – ולא מקבלים בתמורה אפילו רבע ממה שמגיע להם. אך הם עדיין עושים זאת עם חיוך על הפנים. כי להיות חייל שמשרת בצבא ההגנה לישראל זו לא זכות – זו חובה וללוחמים המדהימים שלנו מגיעה ההערכה קצת יותר גדולה מהמדינה....!
