הו. .. איה....
כל כך הייתי רוצה לבוא ולכתוב לה מכתב פתוח, אם בבלוג ואם לא, אבל הצרה עם מכתב, וגם עם בלוג וגם עם צ´ט שחסרים שני דברים מאוד בסיסיים: אף אחד לא רואה את הבעת הפנים שלנו, ואף אחד לא שומע את הקול שלנו... וללא שני המרכיבים החשובים האלה אנחנו מעבירים רק מסר חלקי, ולא רק זה... אם האדם שאמור לקבל את המסר בוחר לתרגם אותו אחרת, אין אפשרות מיידית לתגובה שתתקן את המעוות... אני מעבירה מספר שורות. אני לא מעבירה אינפורמציה רבה מפני שישנם אנשים שמכירים גם אותי וגם אותה מקהילה משותפת, ואין זה מעניינם כל הכביסה המלוכלכת הזו. אבל, מצאתי את עצמי בעצם מתכתבת עם החברה דרך הבלוג. כשאני כותבת מספר שורות, והיא עונה לי בתיבת המסרים... וזה היה די סוריאליסטי... אבל בסופו של דבר זה רק תחליף חלקי... תודה על הקריאה! ורד