השתקמות רירית לאחר גרידה

[אלמה113]

השתקמות רירית לאחר גרידה

שלום לכולן,

אשמח לעידוד ועיצות.

לפני כשלושה חודשים עברתי גרידה בשבוע 8 אצל ד"ר גולדשמידט. שני המחזורים שהיו לי מאז - היו חלשים יחסית. באחד המחזורים הללו עברתי IVF 'חצי טבעי', כבר במעקבים קלטתי שהרירית שלי לא כתמול שלשום, וביום ההחזרה בקשתי לבדוק - הרירית הגיעה ל 8 (כשבעבר היא היתה לפחות 10, יפה ועבה..). אני חוששת שהעובר לא נקלט בגלל עובי הרירית (כי המחזור שהגיע אח"כ היה ממש חלש יחסית למה שאני מכירה). במקרה עברתי אתמול US אצל ד"ר אלדר, אני שבוע לפני מחזור והרירית בעובי 6!!

בראש שלי אני כבר עוברת לתרומת ביצית, אבל מה אם הגרידה דפקה לי את הרירית? האם זה הפיך? האם זה ישתקם?

ד"ר אלדר המליץ על הסטרוסקופיה אבחנתית אצל בר חוה לשלילת הדבקויות. האם מישהי עברה הסרת הדבקויות וזה שיקם לה את הרירית?

בנוסף הוא אמר לי שיש המון אופציות מלאכותיות לעיבוי הרירית, אבל אני כ"כ סולדת מהתרופות, וחוששת מאוד מההשלכות הרפואיות שלהן (אני גם ככה עמוסה בהורמונים בגלל השאיבות).

אשמח לשמוע מבנות שעברו זאת - מתי אם בכלל הרירית חזרה לעצמה? האם נאלצתן לקחת תרופות? מה עבד בשבילכן?
אגב, אני אוהבת סלק ומטופלת ע"י מדקרת בכל מחזור IVF. האם זה הוכח כיעיל?

תודה!
ובשורות טובות... א.

 

[oneday10]

מה רע ברירית 8?

דווקא נשמע מהמם, אני נקלטתי פעמיים עם רירית כזו.
אחרי הגרידה הראשונה כל התגובה שלי לטיפולים השתנתה ונאלצו לעלות לי את המינון משמעותית. עם הזמן זה קצת הסתדר. נשארתי עם אותו מינון גבוה אבל תגובה יותר נדיבה מבחינת מספר ביציות.
נחכה לראות מה יקרה אחרי הגרידה השנייה שעברתי לפני שבועיים...
את קופצת ממש רחוק מדי עם תרומת ביצית, אין שום קשר בין הדברים.
לדעתי שווה לעבור היסטרוסקופיה, חשוב לוודא שהכל נקי. אני הסרתי גם הדבקויות וגם שאריות לפני שחזרתי לטיפולים.
&nbsp

 

[אלמה113]

תודה! נשמע מעודד. מאחלת בהצלחה

ושההריון הבא יגיע מהר ויעבור תקין.
המעבר לתרומה נשקל בגלל שתי הפלות נדחות שיש חשש שקשורות לגיל הביציות שלי. אבל כעת אני מבינה שגם רירית עלולה לחבל בסיכויים וזה כבר מכניס לסרט אחר לגמרי.

בגלל הגיל וכמות הביציות - אני בכוונה לעבור עוד שתי שאיבות וזהו.

בשורות טובות
א.

 

[איןאריותכאלה]

למיטב ידיעתי

רירית בעובי 8 מ"מ מאפשרת להריון להיקלט. אבל יכולות להיות סיבות אחרות לאי היקלטות שקשורות לגרידה, בפרט הידבקויות, כך שהייתי פועלת לפי המלצת הרופא ועושה היסטרוסקופיה אבחנתית. מאחלת לך מכל הלב שההריון הבא שיקלט יארך 40 שבועות מלאים!

 

[אלמה113]

תודה רבה!

נכון, העובי והמבנה היו מספקים לדעת הרופא, לכן החזירו לי את העובר.
אבל כעת, חודש אחרי, הרירית אפילו דקה יותר מאז (אולי כי לא לקחתי שום הורמונים), וזה מכניס לסרט.

אני אעשה היסטרו וארד על כמה סלקים

בשורות טובות,
א.

 

[מרעישה בשקט]

מנסה להרגיע

כפי שכבר נכתב באחת התגובות, נכון ש-8 מ"מ זה לא ה-10 שהיה לך, אבל גם 8 זו רירית נהדרת.

לאור העובדה שאת מתארת דימום מועט ביחס למה שהיה בעבר, נראה לי שבהחלט כדאי לבצע היסטרו אבחנתית.
חצי שנה אחרי הגרידה האחרונה עשיתי אבחנתית בגלל דימום וסתי מועט בצורה קיצונית, לאחר מכן עברתי ניתוחית להסרת ההידבקויות שהתגלו.
אחרי הסרת ההידבקויות הדימום השתפר, אבל לא חזר למה שהיה לפני שנה או שנתיים.
הרחם שלי עבר המון בשנים האחרונות, אני מקבלת את המצב ומקווה לטוב, מזכירה לעצמי שלפני קצת יותר מ-6 שנים הבת שלי בחרה להשתקע על רירית 5.5 בזמן שאני הייתי כחודש וחצי אחרי הפלת ציטוטק.

אני חושבת שכדאי לך להתייעץ גם בפורום פוריות, חלק מהנשים שם כותבות על טיפול שנקרא פיפל. אם הבנתי נכון "שורטים" את הרירית כדי לגרום לעיבוי שלה.

 

[אלמה113]

תודה למרעישה, עודדת!

כפי שציינת, גפ הרופא הציע פיפל אם יש צורך, ושלח להיסטרוסקופיה אבחנתית, אותה אני אעשה בהחלט.

בשורות טובות,
א.

 

[אליסקה]

ראיתי את המסר שלך אך לא מצליחה לענות במסר

זה מה שכתבתי לך:
היי,
קודם כל אני רוצה לעודד: עברתי שלוש הפלות בגרידה (וכימי אחד), ולאחר מכן נקלט הריון תקין שהסתיים בתינוק חמוד. רק בשבוע שעבר חזרתי מחופשת הלידה - הוא בן ארבעה חודשים. אז אל ייאוש.
שנית, רירית 6 היא ממש רירית סבירה להיקלטות, מה גם שהמדידות האלה לא ממש מדויקות, אז אל תתייחסי לזה ככזה ראה וקדש.
שלישית, לשאלתך, שלושת ההריונות שהסתיימו בהפלה היו ספונטניים. לקח לנו יותר משנה וחצי אחרי הגרידה השלישית להתחיל טיפולי IVF, ובסופו של דבר ההריון נקלט אחרי 5 סבבים. לא עשיתי שומדבר מיוחד לעיבוי הרירית. הייתה תקופה שניסיתי לאכול סלק, אבל לא עמדתי בזה כי זה דוחה. אני מניחה שהזמן עשה את שלו, והרירית השתקמה. הגרידה האחרונה הייתה במאי 2015, ונקלטתי להריון חדש רק במאי 2017, כך שחלף די הרבה זמן... (אבל אי אפשר לדעת אם הרירית הייתה הגורם, כי היו לי ריריות טובות לפני ההחזרות).
העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה לא לוותר. תהיי חזקה ותמשיכי בניסיונות.
בהצלחה!

 

[סימון בוליבאר]

אפשר לשאול למה הלכתם לIVF?

כמובן אל תעני אם לא מתאים לך.
אני בת 42 ומרגישה ככ מגוחכת להתחיל עם טיפול כזה וגם שני הרופאים שראיתי מתייחסים כך לרעיון הזה, מי יותר בעדינות ומי פחות. ה"בעיה" אצלי היא כנראה רק הגיל ("רק). הם טוענים שלזה IVF הכי פחות עוזר כי עם גיל הביצית אין הרבה מה לעשות - יש את הבירור הזה ששכחתי איך זה נקרא. ובגלל הגיל צריך המווווון הורמונים כדי לקבל מעט ביציות ושורה תחתונה הסיכוי נמוך. והם גם לא מעונינים בהתערבות כזו בגלל שיש לי כבר ילדים בבית במספר שלדעתם הוא די והותר. ואני לא ככ מתעניינת בדעתם על מספר הילדים שלי אבל כן תוהה אם להכניס את עצמי למערבולת הרגשית פיזית והורמונלית הזו בשביל משהו שרוב הסיכויים שלא ילך, אם להיות ריאליים. גם לנסות טבעי זה מאד קשה ונמאס אבל מן הסתם זה דורש הרבה פחות. אז בעצם רק הבוקר התחלתי לחשוב ברצינות על IVF... ואשמח לשמוע ממך למה הלכתם לכיוון הזה. ואם זה קשור להפלות או "רק" לזה שאי אפשר היה להשיג הריון טבעי. סליחה אם הגזמתי
תודה רבה

 

[אליסקה]

אפשר בהחלט

פשוט מפני שלא הצלחנו שוב, אז לא הייתה לנו ברירה. וכמו שכתבתי, בין ההפלה האחרונה לשאיבה הראשונה עברו כשנה וחצי - מה שמלמד אותך באיזה לב כבד עשינו זאת...
אני לא יודעת לייעץ לך מה כדאי לך לעשות, רק יכולה לומר שבשבילי הליך ה-IVF (שהתחיל באוגוסט 2016 והסתיים במאי 2017) לא היה כזה טלטלה רגשית-הורמונלית כמו שאולי קורה אצל אחרות. גם מפני שההורמונים לא השפיעו עליי בדרך כלל כך (למעט הורמון אחד - דקפפטיל - שקיבלתי לזמן ממושך והוא גרם לדכדוך), וגם מפני שבסך הכל הייתה לי כמות סבירה של ביציות שנשאבו והופרו, והייתי די אופיטמית בסך הכל. האופטימיות נבעה מזה שעדיין לא ממש עברתי את פרק הזמן הממוצע הדרוש להיקלטות בגילי. אני מניחה שאם הייתי עוברת את מספר הסבבים הממוצעים, הייתי מתחילה לחוש ייאוש.
תראי, זה לא מחייב. את יכולה לנסות, ולראות מה קורה. אולי תופתעי ויהיו לכם הרבה עוברים? אולי יהיה לך מזל ותיקלטי בסבב הראשון או השני? את יכולה גם לקצוב את מספר הסבבים שאת מוכנה לעבור. אני חושבת שזה מה שהייתי עושה.
בעוד חודשיים אהיה בת 39. אני יודעת, שלא אהיה מוכנה לעבור סבל רב מדי בשביל ההריון הבא. יש לי תינוק חמוד, שהגיע אחרי הרבה שנים של סבל והמתנה, ואני רוצה ליהנות ממנו, ולא להקריב את חיי על מזבח ההריון הנוסף. אני בגישה של - אם יגיע עוד אחד טוב, ואם לא אז לא נורא. חשוב שנהיה מאושרים.

 

[ויקטור החתול]

 

[אלמה113]

תודה שענית על הרירית ומאוד התחברתי

למה שרשמת אח"כ על הטיפולים - להגיע בגישה חיובית ועם אמונה בגוף, ולדעת להקשיב לגוף ולשים גבולות.

למרות הדרך הלא קלה שעברת, הצלחת וזה משמח ומעודד לקרוא ולשמוע

שוב תודה ובשורות טובות,
א.