השתתפות בפעילויות של כל המשפחה

לאה_מ

New member
אצלנו זו זכות, אבל עד כה לא נתקלתי

בילד שמסרב לבוא לפעילות משפחתית, כך שהזכות היא עדיין במישור התיאורטי. זכור לי מילדותי, שארוחות ליל שבת המשפחתיות היו זכות (ולא חובה), אבל מכיוון שידענו שזה חשוב להורים ולסבא וסבתא, ומכיוון שבסופו של דבר המדובר בפגישה משפחתית מהנה, באמת השתדלנו לבוא גם כשהיו לנו אירועים אחרים. מצד שני, גם המשפחה התאימה את עצמה והיו מוכנים להקדים/לדחות את שעת הארוחה כדי שמי שרוצה אחר כך לצאת עם חברים או מי שיש לו איזה אירוע קודם יוכל גם להשתתף. מקווה שכך זה יהיה גם אצלנו, גם כשהילדים יגדלו.
 

noa_f

New member
והדברים המיוחדים שיש רק אצלם

אם זה אוכל מיוחד, או חצר עם אטרקציות, או משחקים שיש רק אצל ___. בגלל זה תמיד מפריע לי שהאמא של האיש מנסה לשכפל הַצלָות (נניח מאכל או משחק) שיש אצלנו - אצלה ולהיפך (לתת לנו כל מה שמוצלח אצלה). כמה שניסיתי להסביר לה, שכדאי שיהיה משהו יחודי "אצל סבתא" - זה לא עובר... טוב, מטאטא ישן וגו'
 
נורא תלוי בגיל ובסוג הפעילות

אם הילד יכול להשאר לבד (וגל שלי בן 5 וחייב לבוא אלא אם כן יש אלטרנטיבה אחרת - ואז מוותרים לו). אמיר (12) - לא מוכרח - אלא אם כן מדובר באירוע חשוב שדורש נוכחות. לרוב אנחנו מוותרים אם הוא לא מעונין.
 

פלגיה

New member
אז הנה משהו שקרה השבוע

האיש שלי ואחיו היקרים החליטו שלא נפגשים מספיק והתחילו לייסד מסורת של מפגשים משפחתיים - אחת לחודש. נסענו כולם והיה מאוד נחמד, ארגנו פעילו לצעירים ולמבוגרים. אבל - היו שם שלוש בנות נחמדות (אחת שלי) שישבו כל אחת עם אוזניותיה על אוזניה, מחוברת לדיסקמן שלה עם פרצוף של "הכרחתם אותי לבוא, אני לא מתכוונת ליהנות מזה". ואז השאלה היא לפעם הבאה: להביא ושיישבו בפרצוף כועס (בתקווה שישנו דעתן בהדרגה) או: לא להביא ולנתק קשר עם בנות-דוד.
 
א"א להכריח אותן, אפשר לעשות

את המפגשים האלה גם בחוץ, ולא אצלם בבית. כנראה לא מתאים לבנות כל השיחות על המניות על עבודה כסף וכו', הן רוצות אקשן, או מנוחה, וזה גם בסדר. לדעתי אפשר לוותר להן אחת ל..
 

פלגיה

New member
לא היו "שיחות מבוגרים"

היו משחקי זיהוי של הילדים כתינוקות (הן לא ניסו אפילו) וחידות היגיון, ואוכל, ומשחק ניחוש מילים שכל המבוגרים שיחקו בהנאה. זה היה נראה שהן נהנות לסבול. בפעם הבאה - מי שרוצה בא, שכל השאר יתייבשו בבית.
 

לאה_מ

New member
לפני שאת מרימה ידיים -

לי כן היה חשוב שהילדים שלי יגיעו למפגש כזה. גם אני לא הייתי מכריחה אותם, אבל כן הייתי מנסה בדרכי נועם לגרום להם להגיע. אולי תציעי לבת שלך שהיא תארגן חלק מהפעילות לפעם הבאה? שתביא דברים שנראים לה מעניינים ומדליקים, שתפעיל את הילדים הקטנים יותר או את בני גילה, שתארגן משחק משותף לכל המשפחה - כל רעיון שיגרום לה לקחת חלק פעיל בארגון המפגש הזה (שאז ההגעה תהיה בגדר ציפיה להוטה, ולא בגדר חובה לא נעימה).
 
בעייני זה בסדר לא לבוא.

אני לא אוהבת מפגשים משפחתיים. כשיש המון אחים יש מפגשים כאלו כל הזמן. (לידות, בריתות, שולם-זוכר, פדיון הבן, בר מצווה, קידוש, שבת חתן, 7 ברכות ועוד לא דיברנו על אלפי ימי הולדת...) ותכפילו את כל זה בשני צדדים ובהמון אחים... אני לא אוהבת להתארח מחוץ לבית וישר מזדהה עם הילדים ששונאים. אצלי זה הרבה יותר קל עם קרובי משפחה חילוניים. שם מראש אתה לא יכול לאכול ולא בא לשבת. איזה כיף! אבל לצאת לשבת שלמה מהבית בלי אופציות למילוט, לאכול אוכל שאחרים נגעו בו (איחס!!!)- עבורי זה סיוט!!! אני כבר מעכשיו בלחץ מזה שיאשימו אותי שבגללי הילדים לא יבואו הרבה משפחה (אם הם יהיו דומים לי....)
מזדהה עם הילדה עם הווקמן.
 

פלגיה

New member
מי דיבר על שבת שלימה?

אני באה ממשפחה עם המון אחים והמון דודים. לא היה צריך "תירוצים" למפגש - נפגשנו כל הזמן. גם היום כולם באים לשמחות של כולם, ויש קשר טוב מאוד בין כולם. עם המשפחה שלי לרוב לא צריך "לארגן מפגש" כי נפגשים באופן טבעי, אבל במשפחות שלא נפגשות (כמו מהצד של בעלי) צריך לתפוס יוזמה ולארגן, גם אם זה נראה מלאכותי בהתחלה. ולאה - הרעיון שהיא תארגן משהו נשמע לי ממש טוב. ננסה לפעם הבאה. (הכי מצחיק שהיא קיטרה "למה הכרחתם אותי לבוא?" אבל בכלל לא הכרחנו, רק אמרנו שהולכים והיא הצטרפה בפרצוף לימון)
 

לאה_מ

New member
ועוד רעיון:

מכיוון שכתבת ששלוש בנות ישבו בפרצוף חמוץ כל אחת עם הדיסקמן שלה - אולי משהו בנושא מוסיקה - הרי ברור שיש להן מכנה משותף, מה שהופך את ההתבודדות החמוצה למיותרת אפילו יותר...
 
מי שגר במרחק יותר מ3 שעות נסיעה...

מי שנמאס לו מזה שכל שאר הנשים סביבו הן מורות ומסיימות כל יום לכל המאוחר ב16:00. מי שצריך להתנצל על זה שהוא לא גר בשטחים כמו כל שאר המשפוחה ולכן לא רואה אותם כל יומיים... זה מי שמדבר על שבת שלמה... (המושג
לשבת מקבל משמעות נוספת...) גם אנחנו נפגשים כל הזמן בשמחות. וגם אצלינו יש הפעלות יזומות (טיולים משותפים, משחקים וחידונים וכו') אני שונאת את זה. מזל שיש עוד צד לגנים...אולי הם יאהבו כמו בנזוגי...
 

פלגיה

New member
את שונאת את זה, אז מה את עושה?

לא באה בכלל? או באה ויושבת בפרצוף חמוץ? אני גיליתי שחמותי אוהבת את הילדים שהיא רואה הכי הרבה, ולכן זה חשוב לי, למרות שאני לא מתה עליה.
 
טוב, אצלי זה שונה...

אנחנו הזוג היחיד בלי ילדים... אילו שיש להם תמיד זמן לבשל, ידיים פנויות לשטיפת כלים, אוזן קשבת לקיטורים, גב פנוי לילד ועוד ברכיים לעוד שניים, אין לי ממש זמן להחמיץ פנים ואני גם לא ממש הטיפוס... אני (כמו פולניה טובה) סובלת בשקט ולפעמים (כמו פולניה מצטיינת) מזכירה לעצמי שאני סובלת גם כשאני נהנית
... ככה זה... אני גדלתי בבית של הורים שלא נוסעים לשבתות שלמות ועלי זה ממש ממש כבד. אני מסכימה איתך ונראה לי טבעי שסבתות קשורות לילדים שהן רואות הכי הרבה . אבל...
סופסוף משהו שקשור לפורום: נחרדת מהרגע בו הילדים שלי ירצו להשתתף בחידונים ובגלל האמונות החינוכיות שלי לא ידעו כלום... (מה למשל? אני למשל גדלתי בבית שבו מתפללים ומברכים בהדרגה ולא מברכים ברכות שעוד לא מבינים או חוזרים על תפילות כמו דיקלום. ואני כבר מדמיינת את עצמי מסבירה שזו הדרך שלי ועם זה אין לי בעיה. אבל לכי תסבירי לילד למה כולם יודעים את ה"חידון ברכות" והוא לא... או למה אמא שלו (אני
) לא מכירה את שירי הגן של כל בני הדודים ובגן שלו שרים שירים אחרים לגמרי... אם כל אחד הוא שונה הכל בסדר. אבל אם כולם באים מאותו רקע אולי פתאום הילד שלי יהיה חריג...
 

פלגיה

New member
יצאנו ../images/Emo32.gif לגמרי

אבל אני רוצה לומר לך שאולי את מרגישה "בחוץ" כי אין לך ילדים. כשיש ילדים פתאום כל נושאי השיחות יותר מעניינים, והרבה יותר נחמד. מה שעוד קורה זה שבמקום לרוץ אחרי ילד בן שנתיים יש לו חמישה בני דודים שרבים על הזכות לשחק איתו וסוף-סוף תוכלו לשתות קפה בנחת. ולגבי להיות חריגים - לא יודעת אם ילדים מרגישים את זה. שיחקנו עם בנידודינו הבני ברקים ולא הורגש פער תרבותי (למרות שהיה כזה ועוד איך). לי קצת חבל שהצד שלהם ניתק את הקשרים כשהילדים קצת גדלו.
 
דווקא נראה לי שזה כבר לא ../images/Emo32.gif

(בעיני הדיון חזר לחינוך ילדים ולעל מה ואיך מגדלים וגם למפגשי המשפחות...) נושאי שיח כשיש ילדים,הלוואי שאני אחשוב שהנושאים האלו מעניינים... (אם את קוראת את הקיטורים שלי בפורום הריון ולידה את בטח מבינה שבעיני הנושאים שעליהם מדברים בפורום , כמו גם במשפחה, די משעממים בעיני "קניתי ככה" ו"הוא אמר ככה" "זה עוזר נגד הסימפטום" ו"הבגדים האלה ממש"...) צר לי, אבל אילו ממש לא הנושאים שלי. על חינוך אני דווקא שמחה לדבר אבל בד"כ זה לא הנושא הפופולרי...וכשאני מעלה אותו כדי לדון באמת (והרבה פעמים גם רוצה לחשוב יחד עם אחרים) אני מרגישה שאני ממליא לא מול מי שקובע (=הגברים...)ורק יושבת מול כמה "מדקלמות"... בפעם האחרונה למשל ניסיתי להעלות את הנושא: האם כנשים שמקוות לדור עתיד חזק ובר קיימא (אני מקווה ומשערת שכולנו נהיה "משפחות ברוכות ילדים") אנחנו יכולות להרשות לעצמינו מבחינה ערכית, חינוכית ופרקטית להשתמש בחיתולים חד פעמיים? במוצרים שנוסו על בע"ח? אין לי תשובות. באמת רציתי לדון. זה ממש אבל ממש,לא הטריד אף אחת. נושא מחיר החיתולים , לעומת זאת, מחזיק בשקט חצי שעה דיון... לגבי החריגים, השאלה אם כל בני דודיכם היו בני ברקים ורק אתם לא? או שכל אחד היה שונה. אצלינו יש הכל מכל כל וזה מסתדר נפלא. אבל כשכולם דומים ורק שלי שונים זה אחרת...
 

פלגיה

New member
הבני ברקים היו השונים

כל השאר פחות או יותר אותו דבר. עם האחים שלי זה צומח להיות שכל אחד ימצא את הכיוון שלו בעצמו. לגבי חיתולים חד פעמיים - היות ואני עוד בגיל שזוכר את השימוש בחיתולי בד ובכביסה שלהם - אני לא הולכת לוותר על החד פעמיים כל כך מהר. תכשירים שנוסו על בעלי חיים - אני לא קונה (זה שונה בעיני מתרופות שנוסו על בעלי חיים)
 
למעלה