התֶמה המרכזית של ליבוביץ...
בודדה את הדת והמוסר, ומנעה ביקורת מוסרית על תכנים דתיים.
כך טוען פרופ' פנחס שיפמן בספרו מרחיב הדעת 'שפה אחת ודברים אחדים', הקורא תיגר על תפיסות אלה ומציע להן חלופה הגותית ומעשית שיוצאת מתוך הבנה דקה של המציאות וניתוח מעמיק של הפרקטיקה ההלכתית הנוהגת היום בבתי הדין הרבניים. בחירתו של שיפמן להתמודד עם הפילוסופיה הליבוביציאנית כמבוא לתפיסה ההלכתית שהוא פורש לאורך ספרו מניבה את אחת הסקירות המעמיקות והבהירות ביותר שנראו כאן לאחרונה בתחום התפתחות ההלכה בתקופתנו. כאמור, הנחת היסוד של ספרו היא תרומתו המכרעת של ליבוביץ להגבהת המחיצה שבין דת למוסר ולהפקעת השיקולים המוסריים מן התודעה הדתית.
כך כתבה בתיה כהנא דרור, במאמר ביקורת על הספר.
מישהו קרא? דעתכם המלומדת?
ודרך אגב - שלום לכם. מזמן לא הייתי כאן. שמחה לראות שעולם כמנהגו נוהג.
בודדה את הדת והמוסר, ומנעה ביקורת מוסרית על תכנים דתיים.
כך טוען פרופ' פנחס שיפמן בספרו מרחיב הדעת 'שפה אחת ודברים אחדים', הקורא תיגר על תפיסות אלה ומציע להן חלופה הגותית ומעשית שיוצאת מתוך הבנה דקה של המציאות וניתוח מעמיק של הפרקטיקה ההלכתית הנוהגת היום בבתי הדין הרבניים. בחירתו של שיפמן להתמודד עם הפילוסופיה הליבוביציאנית כמבוא לתפיסה ההלכתית שהוא פורש לאורך ספרו מניבה את אחת הסקירות המעמיקות והבהירות ביותר שנראו כאן לאחרונה בתחום התפתחות ההלכה בתקופתנו. כאמור, הנחת היסוד של ספרו היא תרומתו המכרעת של ליבוביץ להגבהת המחיצה שבין דת למוסר ולהפקעת השיקולים המוסריים מן התודעה הדתית.
כך כתבה בתיה כהנא דרור, במאמר ביקורת על הספר.
מישהו קרא? דעתכם המלומדת?
ודרך אגב - שלום לכם. מזמן לא הייתי כאן. שמחה לראות שעולם כמנהגו נוהג.