אני חדשה פה, בתחילת המסע והבירור...
זה קרה בלי תכנון, בלי לחפש את זה,
אני נשואה עם ילדים סוף שנות ה 40, דתיה.
היא לסבית, אני עד שהכרתי אותה לא.
הכל קרה מהר, עצמתי מאד....משהו שלא חוויתי מעולם,
רק נשיקה של שעות....ועוד אחת ועוד.
נבהלתי נורא, התבלבלתי, היא נשארה לצידי זמן,
רצתה שאבחר בינו לבינה...
איך אבחר בין מי שאני איתו 20 שנה לבינה?
המון שאלות ובלבול, נפרדנו, היא ואני ....המון בכי...
קושי, לא מפסיקה לחשוב עליה,
רוצה רק את המגע שלה, את השיח איתה....
את עומק הרגשות וההבנה ההכלה וכל התשוקה
שחוויתי רק איתה,
לא עם אף גבר.
מעולם. לא ככה.
מספר שבועות אנחנו לא בקשר,
אבל הגעגוע רק מחריף,
היא כבר ממש בחלומות שלי, לא הפנטזיות אלא החלומות.
היום התוודעתי לאירית,
קראתי את המאמר שלה בפסיכולוגיה עברית, לא הפסקתי לבכות.
מי מזדהה? מה עשית? מה חלטת ואיך?
זה קרה בלי תכנון, בלי לחפש את זה,
אני נשואה עם ילדים סוף שנות ה 40, דתיה.
היא לסבית, אני עד שהכרתי אותה לא.
הכל קרה מהר, עצמתי מאד....משהו שלא חוויתי מעולם,
רק נשיקה של שעות....ועוד אחת ועוד.
נבהלתי נורא, התבלבלתי, היא נשארה לצידי זמן,
רצתה שאבחר בינו לבינה...
איך אבחר בין מי שאני איתו 20 שנה לבינה?
המון שאלות ובלבול, נפרדנו, היא ואני ....המון בכי...
קושי, לא מפסיקה לחשוב עליה,
רוצה רק את המגע שלה, את השיח איתה....
את עומק הרגשות וההבנה ההכלה וכל התשוקה
שחוויתי רק איתה,
לא עם אף גבר.
מעולם. לא ככה.
מספר שבועות אנחנו לא בקשר,
אבל הגעגוע רק מחריף,
היא כבר ממש בחלומות שלי, לא הפנטזיות אלא החלומות.
היום התוודעתי לאירית,
קראתי את המאמר שלה בפסיכולוגיה עברית, לא הפסקתי לבכות.
מי מזדהה? מה עשית? מה חלטת ואיך?