התאומים שלי היו אמורים לחגוג שנה
אני אמא שכולה לתאומים שנפטרו יום אחרי סדר הפסח בשנה שעברה. הם היו בני 26 שבועות.
עברתי לידה שקטה קשה מנשוא.
איבדתי המון דם, ומפאת מצבי הנפשי, רציתי למות עם המלאכים שלי. לא היה לי שום רצון לחיות יותר.
לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לי.
הייתי תמימה ומלאת אמונה ועשיתי מדיטציות ודיברתי איתם והתאהבתי בהם, ואכלתי בריא וכו', והגורל התאכזר אליי.
אני בת 37 וחצי. כמעט שנה עברה מהאובדן של חיי.
והכאב מכביד עדיין.
בחרנו כמובן להיפרד מהם, והם היו כ"כ יפים ומקסימים המלאכים שלי... וכ"כ שקטים ודוממים. זה היה סוחט דמעות! לעולם לא אשכח אותם! רפאל ודוד שלי... הנשמות שלי!
שלעולם לא יקרו לי אמא.... ולעולם לא יחבקו אותי.
אני חושבת שגמרתי כ
בר את כל מכסת הדמעות שהייתה לי EVER
זו לחלוטין הטראומה של חיי! הדבר הכי כואב שקרה לי בחיים.
זה היה הריון ראשון שלי, לא היו אנשים יותר מאושרים מאיתנו על פני האדמה. והם חזרו לאלוקים.
קורה הרבה שאני רואה נשים שמשוויצות בהריון שלהן, והכל הולך להן כ"כ בקלות. ומה שמעסיק אותן זה לתקתק ולחזור מהר לגזרה. הן בכלל לא מבינות מה זה לאבד תינוק,
אני איבדתי שניים!
ואני לא מבינה למה זה קרה לי החוסר מזל הזה.
במיוחד שהכל היה תקין. היה לי כעס רב לאלוהים שבשמיים.
לפעמים אני מוצאת את עצמי מנסה לשחזר אם עשיתי משהו לא בסדר.
החודש האחרון ובמיוחד בימים אלה שקרובים לתאריך פטירתם, אני כואבת. אני בוכה. אני מפחדת. אני לא יודעת מה לעשות עם התחושה שאני רוצה לנסות שוב, אבל אני פוחדת ממש!
אני גם יודעת שאני חייבת לטפל בכאב הזה, אבל לא יודעת מה לעשות. איך מתגברים על זה שקברנו שני תינוקות?
ומולי כולם מביאים ילדים כמו כלום.
אני לא רוצה לפספס את הרכבת, יש בי מקום שמאוד רוצה לנסות שוב. אבל איך אעבור 9 חודשים בפחד??
מה עושים?
אני ובעלי נזהרנו ועדיין נזהרים, כי לא יכולתי לחשוב בכלל על הריון נוסף. ובזמן האחרון כשחקרתי את תחושותיי, הבנתי שיש שם רצון וצורך לרפות את המקום הזה וליצור חיים.
רק שהפחד שולט בי. ואין לי מושג מה עושים כדי להרגיע אותו.
אני כנראה פחדנית ממש!
אני קוראת על כל הנשים האמיצות שניסו למרות הפחד,
ומצדיעה להן! כנראה שאני רגישה ופחדנית מדי.
הלוואי וידעתי איך לטפל בזה ולנסות שוב באמונה ובטחון (השאלה אם זה יקרה לי שוב, אם אחווה שוב אובדן
מה יהיה איתי??)
אתמול היינו בחב"ד בסדר פסח (אנחנו גרים במיאמי)
והיו שם זוג שישבו לידנו שנה שעברה, וידעו שאנחנו בהריון עם תאומים. ואתמול ברחתי והתחמקתי מהם כל הערב, שרק לא ישאלו אותי על התאומים.... איפה הם.
אני אמא שכולה לתאומים שנפטרו יום אחרי סדר הפסח בשנה שעברה. הם היו בני 26 שבועות.
עברתי לידה שקטה קשה מנשוא.
איבדתי המון דם, ומפאת מצבי הנפשי, רציתי למות עם המלאכים שלי. לא היה לי שום רצון לחיות יותר.
לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לי.
הייתי תמימה ומלאת אמונה ועשיתי מדיטציות ודיברתי איתם והתאהבתי בהם, ואכלתי בריא וכו', והגורל התאכזר אליי.
אני בת 37 וחצי. כמעט שנה עברה מהאובדן של חיי.
והכאב מכביד עדיין.
בחרנו כמובן להיפרד מהם, והם היו כ"כ יפים ומקסימים המלאכים שלי... וכ"כ שקטים ודוממים. זה היה סוחט דמעות! לעולם לא אשכח אותם! רפאל ודוד שלי... הנשמות שלי!
שלעולם לא יקרו לי אמא.... ולעולם לא יחבקו אותי.
אני חושבת שגמרתי כ
בר את כל מכסת הדמעות שהייתה לי EVER
זו לחלוטין הטראומה של חיי! הדבר הכי כואב שקרה לי בחיים.
זה היה הריון ראשון שלי, לא היו אנשים יותר מאושרים מאיתנו על פני האדמה. והם חזרו לאלוקים.
קורה הרבה שאני רואה נשים שמשוויצות בהריון שלהן, והכל הולך להן כ"כ בקלות. ומה שמעסיק אותן זה לתקתק ולחזור מהר לגזרה. הן בכלל לא מבינות מה זה לאבד תינוק,
אני איבדתי שניים!
ואני לא מבינה למה זה קרה לי החוסר מזל הזה.
במיוחד שהכל היה תקין. היה לי כעס רב לאלוהים שבשמיים.
לפעמים אני מוצאת את עצמי מנסה לשחזר אם עשיתי משהו לא בסדר.
החודש האחרון ובמיוחד בימים אלה שקרובים לתאריך פטירתם, אני כואבת. אני בוכה. אני מפחדת. אני לא יודעת מה לעשות עם התחושה שאני רוצה לנסות שוב, אבל אני פוחדת ממש!
אני גם יודעת שאני חייבת לטפל בכאב הזה, אבל לא יודעת מה לעשות. איך מתגברים על זה שקברנו שני תינוקות?
ומולי כולם מביאים ילדים כמו כלום.
אני לא רוצה לפספס את הרכבת, יש בי מקום שמאוד רוצה לנסות שוב. אבל איך אעבור 9 חודשים בפחד??
מה עושים?
אני ובעלי נזהרנו ועדיין נזהרים, כי לא יכולתי לחשוב בכלל על הריון נוסף. ובזמן האחרון כשחקרתי את תחושותיי, הבנתי שיש שם רצון וצורך לרפות את המקום הזה וליצור חיים.
רק שהפחד שולט בי. ואין לי מושג מה עושים כדי להרגיע אותו.
אני כנראה פחדנית ממש!
אני קוראת על כל הנשים האמיצות שניסו למרות הפחד,
ומצדיעה להן! כנראה שאני רגישה ופחדנית מדי.
הלוואי וידעתי איך לטפל בזה ולנסות שוב באמונה ובטחון (השאלה אם זה יקרה לי שוב, אם אחווה שוב אובדן
מה יהיה איתי??)
אתמול היינו בחב"ד בסדר פסח (אנחנו גרים במיאמי)
והיו שם זוג שישבו לידנו שנה שעברה, וידעו שאנחנו בהריון עם תאומים. ואתמול ברחתי והתחמקתי מהם כל הערב, שרק לא ישאלו אותי על התאומים.... איפה הם.
