only for a sec
New member
התאוששות..
היי לכל הנוכחים..
אני בת 24,אחרי פרידה מקשר ראשון
נפרדנו לפני חודשיים כמעט..
הוא היוזם אבל זה לא אומר שזה לא הלך לשם
אני לא אכנס לפרטים,אבל בשורה התחתונה זה היה קשר בריא, שנגמר כי יש לו בעיות שהוא צריך לפתור עם עצמו, לטענתו הוא צריך את הלבד שלו כרגע ובגלל שאין לו מקום לדבר על הפסקה, כי אף פעם זה גם לא באמת הפסקה, הוא חתך
אני באמת לא חושבת שיש דברים מתחת לפני השטח,ואולי זה אומר עוד מאה ואחד אלף דברים,לא יכול להתחייב,לא יציב או לא יודעת מה,
בשורה התחתונה הפרידה הזאת כרגע היא נכונה..יצא לנו לדבר מאז,וזו הייתה שיחה בריאה שלא הצלחנו לקיים בכל החודש האחרון שהיינו ביחד..
וגם לי יש דברים לפתור עם עצמי,אני כרגע במקום מפורק,לא רק בגלל זה
ולהיות עכשיו בקשר לא יבוא ממקום נכון אלא כדי לשים פלסטר
הרגשות חזקים..אני אוהבת אותו מאוד ועדיין
ואני פשוט לא יודעת להתמודד עם הפרידה הזאת..
קשה לי החוסר של הבנאדם ולא רק בתור בן זוג
כחבר, כמישהו לשתף אותו, להתייעץ איתו, הצחוקים שלנו
כמובן שהזכרונות לא מפסיקים לצוף וזה גומר אותי
אבל באמת בתוך תוכי אני לא מרגישה שהפרק שלו בחיים שלי תם.
אני כמובן פגועה ממנו אימים, ואולי האסימונים על כמה אני שווה יותר עוד ייפלו,
אבל הזמן עובר והנוכחות שלו פשוט חסרה לי ולא דועכת
הוא כמובן רצה שנשאר בקשר ועדיין.. עדיין אוהב לטענתו והיה רוצה שהדברים לא יהיו שחור או לבן
זה דפוק אולי להגיד,כי הוא וויתר עליי, אבל אני מרגישה אשכרה שהפסדתי בן אדם
וככל שהזמן עובר ומתפכחים יותר,ההרגשה הזו לא משתנה
כשהסברתי לו למה זה לא אפשרי מבחינתי ללכת ברחוב איתו כמו סתם ידידים או פשוט לשאוף להיות ידידה שלו יום אחד, נתתי דוגמא של אולי גם אספר לו בתור ידיד על הגברים שאני יוצאת איתם , הוא בלע את הרוק ואמר שזה יהיה קשה אבל הוא רוצה להתמודד
לא יודעת מה בעצם אני מחפשת כאן,אולי רק פריקה..
איך פשוט מניחים את הזכרונות הטובים בצד?
הכל נקטע בשיא של הרגשות..וזה כל כך כואב
היי לכל הנוכחים..
אני בת 24,אחרי פרידה מקשר ראשון
נפרדנו לפני חודשיים כמעט..
הוא היוזם אבל זה לא אומר שזה לא הלך לשם
אני לא אכנס לפרטים,אבל בשורה התחתונה זה היה קשר בריא, שנגמר כי יש לו בעיות שהוא צריך לפתור עם עצמו, לטענתו הוא צריך את הלבד שלו כרגע ובגלל שאין לו מקום לדבר על הפסקה, כי אף פעם זה גם לא באמת הפסקה, הוא חתך
אני באמת לא חושבת שיש דברים מתחת לפני השטח,ואולי זה אומר עוד מאה ואחד אלף דברים,לא יכול להתחייב,לא יציב או לא יודעת מה,
בשורה התחתונה הפרידה הזאת כרגע היא נכונה..יצא לנו לדבר מאז,וזו הייתה שיחה בריאה שלא הצלחנו לקיים בכל החודש האחרון שהיינו ביחד..
וגם לי יש דברים לפתור עם עצמי,אני כרגע במקום מפורק,לא רק בגלל זה
ולהיות עכשיו בקשר לא יבוא ממקום נכון אלא כדי לשים פלסטר
הרגשות חזקים..אני אוהבת אותו מאוד ועדיין
ואני פשוט לא יודעת להתמודד עם הפרידה הזאת..
קשה לי החוסר של הבנאדם ולא רק בתור בן זוג
כחבר, כמישהו לשתף אותו, להתייעץ איתו, הצחוקים שלנו
כמובן שהזכרונות לא מפסיקים לצוף וזה גומר אותי
אבל באמת בתוך תוכי אני לא מרגישה שהפרק שלו בחיים שלי תם.
אני כמובן פגועה ממנו אימים, ואולי האסימונים על כמה אני שווה יותר עוד ייפלו,
אבל הזמן עובר והנוכחות שלו פשוט חסרה לי ולא דועכת
הוא כמובן רצה שנשאר בקשר ועדיין.. עדיין אוהב לטענתו והיה רוצה שהדברים לא יהיו שחור או לבן
זה דפוק אולי להגיד,כי הוא וויתר עליי, אבל אני מרגישה אשכרה שהפסדתי בן אדם
וככל שהזמן עובר ומתפכחים יותר,ההרגשה הזו לא משתנה
כשהסברתי לו למה זה לא אפשרי מבחינתי ללכת ברחוב איתו כמו סתם ידידים או פשוט לשאוף להיות ידידה שלו יום אחד, נתתי דוגמא של אולי גם אספר לו בתור ידיד על הגברים שאני יוצאת איתם , הוא בלע את הרוק ואמר שזה יהיה קשה אבל הוא רוצה להתמודד
לא יודעת מה בעצם אני מחפשת כאן,אולי רק פריקה..
איך פשוט מניחים את הזכרונות הטובים בצד?
הכל נקטע בשיא של הרגשות..וזה כל כך כואב