עוד יוסף פנדריך
Member
התבטאות פסולה של עו"ד- חשש לעיוות דין
לאחרונה ניתן פס"ד בביהמ"ש המחוזי בירושלים שמעורר חשד כבד לעיוות דין. העובדות היו כדלקמן.
המערער, עו"ד שמואל יוסף, היה בעל כלב שנתפס על ידי השירותים הוטרינרים. הכלב מת בהסגר. הוטרינרית שלחה למערער מכתב עם הפרטים והוא השיב לה בהשמצות וגידופים קשים ואיחל לה גורל דומה לכלבו.
הוטרינרית התלוננה עליו בלשכת עורכי הדין. הוא הורשע וערעוריו לביה"ד הארצי וביהמ"ש נדחו, וסופו שהושעה לתקופה ממושכת מאוד מהלשכה בגין סגנון לא ראוי.
ביהמ"ש מציין שלמערער עבר משמעתי מכביד בתחום התבטאויות כלפי נושאי תפקידים שונים, אבל בכל אלה אין כדי להצדיק את הרשעתו. האמת שהרשעתו מנוגדת בצורה חד משמעית לפסיקת ביהמ"ש העליון. במה דברים אמורים-
בפרשת שפטל קבע ביהמ"ש העליון שביטויים שנאמרו ללא קשר למקצוע עריכת הדין מוגנים על ידי חופש הביטוי, וכי במקרים כאלה יש להעדיף את חופש הביטוי על פני השמירה על כבוד המקצוע. באותה פרשה איחל שפטל למפגיני שמאל שתיפול עליהם קטיושה, והוא זוכה בביהמ"ש העליון מכל אשמה.
לא ברור מדוע הערכאות השונות לא החילו את העקרון הזה על הנאשם יוסף שמואל. מפסק הדין עולה בעליל, שהוא פעל ללא שום קשר למקצועו כעורך דין. מדובר במכתב ששלח אדם מתוך סערת נפש לאחר שנמסר לו שכלבו מת בהסגר. אין בפסק הדין תיאור מלא של הנסיבות ולא מן הנמנע שהכלב הומת על ידי הוטרינרית ומכאן תגובתו הקשה של הנאשם.
מן הראוי היה לזכות את הנאשם מכל אשמה. אין קשר בין עברו המשמעתי, אופיו וסגנונו בערכאות השונות עליהם הכביר ביהמ"ש הנכבד מלים. הוא יכול להיות האיש הכי גס רוח בעולם. במקרה הספציפי הא לא אשם.
http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4132964.pdf
לאחרונה ניתן פס"ד בביהמ"ש המחוזי בירושלים שמעורר חשד כבד לעיוות דין. העובדות היו כדלקמן.
המערער, עו"ד שמואל יוסף, היה בעל כלב שנתפס על ידי השירותים הוטרינרים. הכלב מת בהסגר. הוטרינרית שלחה למערער מכתב עם הפרטים והוא השיב לה בהשמצות וגידופים קשים ואיחל לה גורל דומה לכלבו.
הוטרינרית התלוננה עליו בלשכת עורכי הדין. הוא הורשע וערעוריו לביה"ד הארצי וביהמ"ש נדחו, וסופו שהושעה לתקופה ממושכת מאוד מהלשכה בגין סגנון לא ראוי.
ביהמ"ש מציין שלמערער עבר משמעתי מכביד בתחום התבטאויות כלפי נושאי תפקידים שונים, אבל בכל אלה אין כדי להצדיק את הרשעתו. האמת שהרשעתו מנוגדת בצורה חד משמעית לפסיקת ביהמ"ש העליון. במה דברים אמורים-
בפרשת שפטל קבע ביהמ"ש העליון שביטויים שנאמרו ללא קשר למקצוע עריכת הדין מוגנים על ידי חופש הביטוי, וכי במקרים כאלה יש להעדיף את חופש הביטוי על פני השמירה על כבוד המקצוע. באותה פרשה איחל שפטל למפגיני שמאל שתיפול עליהם קטיושה, והוא זוכה בביהמ"ש העליון מכל אשמה.
לא ברור מדוע הערכאות השונות לא החילו את העקרון הזה על הנאשם יוסף שמואל. מפסק הדין עולה בעליל, שהוא פעל ללא שום קשר למקצועו כעורך דין. מדובר במכתב ששלח אדם מתוך סערת נפש לאחר שנמסר לו שכלבו מת בהסגר. אין בפסק הדין תיאור מלא של הנסיבות ולא מן הנמנע שהכלב הומת על ידי הוטרינרית ומכאן תגובתו הקשה של הנאשם.
מן הראוי היה לזכות את הנאשם מכל אשמה. אין קשר בין עברו המשמעתי, אופיו וסגנונו בערכאות השונות עליהם הכביר ביהמ"ש הנכבד מלים. הוא יכול להיות האיש הכי גס רוח בעולם. במקרה הספציפי הא לא אשם.
http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4132964.pdf