michmich777
New member
התגברות על פחד - התייעצות
היי לכם, יש לי אתגר מסויים שאני רוצה לפתור - ורציתי לקבל ייעוץ.
לפני כמעט שנה הלכתי לראשונה למתקשרת, זה היה לאחר שכבר התנסיתי בתהליכים של התפתחות והעצמה אישית - ואחרי שהחלטתי שאני מאוד רוצה לפתור את הפחדים שקיימים בי, שבגללם לא הייתי יכולה לעשות אפילו מדיטציה פשוטה - מרוב הפחד של מה שאגלה בפנים.
היו אירועים בהתבגרות שלי שמאוד הפחידו אותי, כמו שיתוקי שינה שבהם הייתי מרגישה נוכחות של מה שהמתקשרת שלי קוראת לו "יישויות" נמוכות, והדבר זעזע אותי.
אז בעקבות הרבה פחדים שהיו בי הלכתי אליה, ויחד עברנו תהליך שבאמצעותו נחשפתי לעצמות שלי, ועברתי מבן אדם שמרגיש חלש וחסר אונים לבן אדם שמודע לכח ולאור שיש בתוכו, וגם הסביבה הפכה מודעת יחד איתי.
אבל הפחד לא פסק, למרות שהיכולת שלי להתבונן פנימה התעצמה, והנוחות שלי עם עצמי התגברה, הפחד הבסיסי מ"יישויות", מ"תקיפות לייליות" עדיין שולט בי.
עכשיו פעם בממש הרבה זמן יש לי את הדברים האלה בלילה, שיתוקי שינה, וגם אז, אלו דברים מינוריים שגם אם הם מזעזעים אותי באותו רגע הם חולפים...(וגם יש משפטים שאני אומרת שעוזרים, טורמלין, מרווה, הכלים הללו מוכרים לי)
אבל הפחד שולט בי ביום יום, אני עושה "שחרור ישויות" כמעט כל פעם שאני מרגישה חוסר נוחות פיזית או נפשית, ועוסקת בטיהור כמעט אובססיבי של ההילה שלי, של החדר, ובאופן די כפייתי מדקלמת את השיטות ליצירת הגנה לפני השינה וכד'...כלומר, אני כל הזמן חושבת על זה, הפחד עצמו הוא הרבה יותר עצמתי בשבילי מהחוויה - והפחד, או ההגיון (אני כבר לא יודעת) אומר לי שהעיסוק הכפייתי בנושא, אולי אפילו מזמן את הישויות הללו אלי.
בימים האחרונים זה ממש התעצם, ככה לקראת השנה החדשה מבקש הפחד שארפא אותו...
הסיבה שאני לא פונה יותר למתקשרת שלי זה כי פיתחתי כלפיה תלות, ועד כמה שהיא בן אדם מיוחד ומדהים, מבחינת נטו אנרגיה - השיחות המבוהלות אליה בזמן חרדה, והעובדה שהיא ישר מזינה אותי בהגנות, ובאנרגיות מרגיעות להילה ולגופים - מרגישה לי כמו התמכרות לסמי הרגעה....ויותר חשוב מזה - נמאס לי לחשוב במונחים של "יישויות", של "נמוך" וקונוטציות מפחידות, בא לי לחזור להיות כמו כל בן אדם רגיל, כמו החברים שלי שאומרים - אני מרגיש לא טוב עכשיו, כואב לי פה, או היה לי סיוטים בלילה. אולי זה דרך לא מדויקת להסתכל על זה אבל לפחות זה לא מפתח שום אובססיה לישויות שמעבר, וגורמת לדברים קטנים כמו באסה או כאב להראות נוראיים.
בקיצור כרגע אני בסוג של מצוקה, רוצה להעביר יום בזרימה עם מה שמגיע, והתמודדות עם רגשות קשים בדרך של קבלה - של לדעת שהם שייכים לי ולא ישר לחשוב "זה ישויות"...מצד שני, רוצה להמשיך לתרגל מדיטציות כמו "הלהבה הסגולה", או כל דבר שבאמת עוזר לי להרגיש טוב, מקורקעת ושלווה, וכמובן - רוצה להיות מוגנת...(מפני מה שאליו אני גם רוצה להתכחש) - אני רוצה למצוא את האיזון בין התרגולים שמקרקעים וגורמים לתחושה טובה לבין המצב הקיצוני של אובססיה לטיהור.
בקיצור מקווה שהבהרתי את האסבורדיות שבבעיה שלי, מקווה שההודעה הזו תהייה קודם כל מסר לייקום עם כוונה להשתחרר מהפחדים שלי, ולהיות מחוברת לעצמי ומלאת ביטחון, בכל רגע ביום, בכל מצב...ומקווה שאולי הדעות שלכם ירעננו את מאגר ההשקפות שלי על הנושא ויעזרו לי למצוא עוד פרספקטיבה...
תודה רבה ושנה טובה לכולם,
מיכל.
היי לכם, יש לי אתגר מסויים שאני רוצה לפתור - ורציתי לקבל ייעוץ.
לפני כמעט שנה הלכתי לראשונה למתקשרת, זה היה לאחר שכבר התנסיתי בתהליכים של התפתחות והעצמה אישית - ואחרי שהחלטתי שאני מאוד רוצה לפתור את הפחדים שקיימים בי, שבגללם לא הייתי יכולה לעשות אפילו מדיטציה פשוטה - מרוב הפחד של מה שאגלה בפנים.
היו אירועים בהתבגרות שלי שמאוד הפחידו אותי, כמו שיתוקי שינה שבהם הייתי מרגישה נוכחות של מה שהמתקשרת שלי קוראת לו "יישויות" נמוכות, והדבר זעזע אותי.
אז בעקבות הרבה פחדים שהיו בי הלכתי אליה, ויחד עברנו תהליך שבאמצעותו נחשפתי לעצמות שלי, ועברתי מבן אדם שמרגיש חלש וחסר אונים לבן אדם שמודע לכח ולאור שיש בתוכו, וגם הסביבה הפכה מודעת יחד איתי.
אבל הפחד לא פסק, למרות שהיכולת שלי להתבונן פנימה התעצמה, והנוחות שלי עם עצמי התגברה, הפחד הבסיסי מ"יישויות", מ"תקיפות לייליות" עדיין שולט בי.
עכשיו פעם בממש הרבה זמן יש לי את הדברים האלה בלילה, שיתוקי שינה, וגם אז, אלו דברים מינוריים שגם אם הם מזעזעים אותי באותו רגע הם חולפים...(וגם יש משפטים שאני אומרת שעוזרים, טורמלין, מרווה, הכלים הללו מוכרים לי)
אבל הפחד שולט בי ביום יום, אני עושה "שחרור ישויות" כמעט כל פעם שאני מרגישה חוסר נוחות פיזית או נפשית, ועוסקת בטיהור כמעט אובססיבי של ההילה שלי, של החדר, ובאופן די כפייתי מדקלמת את השיטות ליצירת הגנה לפני השינה וכד'...כלומר, אני כל הזמן חושבת על זה, הפחד עצמו הוא הרבה יותר עצמתי בשבילי מהחוויה - והפחד, או ההגיון (אני כבר לא יודעת) אומר לי שהעיסוק הכפייתי בנושא, אולי אפילו מזמן את הישויות הללו אלי.
בימים האחרונים זה ממש התעצם, ככה לקראת השנה החדשה מבקש הפחד שארפא אותו...
הסיבה שאני לא פונה יותר למתקשרת שלי זה כי פיתחתי כלפיה תלות, ועד כמה שהיא בן אדם מיוחד ומדהים, מבחינת נטו אנרגיה - השיחות המבוהלות אליה בזמן חרדה, והעובדה שהיא ישר מזינה אותי בהגנות, ובאנרגיות מרגיעות להילה ולגופים - מרגישה לי כמו התמכרות לסמי הרגעה....ויותר חשוב מזה - נמאס לי לחשוב במונחים של "יישויות", של "נמוך" וקונוטציות מפחידות, בא לי לחזור להיות כמו כל בן אדם רגיל, כמו החברים שלי שאומרים - אני מרגיש לא טוב עכשיו, כואב לי פה, או היה לי סיוטים בלילה. אולי זה דרך לא מדויקת להסתכל על זה אבל לפחות זה לא מפתח שום אובססיה לישויות שמעבר, וגורמת לדברים קטנים כמו באסה או כאב להראות נוראיים.
בקיצור כרגע אני בסוג של מצוקה, רוצה להעביר יום בזרימה עם מה שמגיע, והתמודדות עם רגשות קשים בדרך של קבלה - של לדעת שהם שייכים לי ולא ישר לחשוב "זה ישויות"...מצד שני, רוצה להמשיך לתרגל מדיטציות כמו "הלהבה הסגולה", או כל דבר שבאמת עוזר לי להרגיש טוב, מקורקעת ושלווה, וכמובן - רוצה להיות מוגנת...(מפני מה שאליו אני גם רוצה להתכחש) - אני רוצה למצוא את האיזון בין התרגולים שמקרקעים וגורמים לתחושה טובה לבין המצב הקיצוני של אובססיה לטיהור.
בקיצור מקווה שהבהרתי את האסבורדיות שבבעיה שלי, מקווה שההודעה הזו תהייה קודם כל מסר לייקום עם כוונה להשתחרר מהפחדים שלי, ולהיות מחוברת לעצמי ומלאת ביטחון, בכל רגע ביום, בכל מצב...ומקווה שאולי הדעות שלכם ירעננו את מאגר ההשקפות שלי על הנושא ויעזרו לי למצוא עוד פרספקטיבה...
תודה רבה ושנה טובה לכולם,
מיכל.
