--->
רק צריך לקחת בחשבון שבמציאות דבר כזה לעולם לא יתרחש כמו בפרק, לפחות לא בגלקסיה שלנו. מה שקרה בפרק הוא שהצוות, בהתבוננות מחלונות הספינה, לא יכל אפילו לראות כוכבים מרוב שהשטח הריק בתוכו שהתה הספינה היה גדול כל כך. זה כמובן קשקוש, מכיוון שסטטיסטית, אל כל נקודה בגלקסיה שלנו בה נשים צופה, יגיע לפחות אורו של כוכב אחד (למעשה יש אינספור כוכבים כאלה). ברור שמספר שנות האור שהאור הזה התקדם שווה בדיוק למספר השנים שהוא בתנועה, ולכן רק איזור בקוטר גדול מהמרחק שהספיק האור לעבור יהיה מחוץ לטווח השגתו. כפי שידוע לנו, יש מיליארדי כוכבים שאורם נע כבר מיליארדי שנים בחלל עד שהגיע לגלקסיה שלנו. גדולה ככל שתהיה, קוטר הגלקסיה שלנו הוא בסדר גודל של 80,000-100,000 שנות אור ולכן לא יכול להיות איזור שמוכל בו וששטחו למעלה ממיליארדי שנות אור. לכן, מכל נקודה שבה נימצא בגלקסיה (וכמובן שוויאג'ר נמצאה בגלקסיה), אין סיכוי שנהיה מרוחקים כל כך מאורו של איזשהו כוכב ביקום כולו. בסדרה, וויאג'ר טסה לה בנחת משך פרק זמן מסוים ואז פתאום נעלמו בהדרגה אורות הכוכבים. בפועל, מה שיקרה לספינה שתטוס בתוך השטח הריק הזה, הוא שאנשיה יראו את אותו רקע של כוכבים בדיוק כמו קודם, רק שהיא תצטרך לטוס הרבה מאוד זמן כדי להגיע לכוכב הבא. על פי התבוננות חיצונית בלבד, אנשי הספינה בכלל לא יהיו מודעים לכך שהם נמצאים בשטח שומם כל כך. ההשערה היחידה שאני יכול להעלות בדעתי כדי שהמצב יתרחש במציאות כמו שהוא מתואר בסדרה, הוא ששדה כבידה כלשהו עיוות את כל אור הכוכבים מסביב לקוטר של אותו איזור. כמובן שבמציאות, כדי שזה יקרה, יידרש עצם עצום בגודלו מהכוכב הכי גדול שאפשר להעלות בדעתנו, להיות ממוקם במרכז האיזור המדובר, כדי ליצור שדה כזה, ואז כבר אי אפשר יהיה להגיד שהוא ריק. או שפשוט מישהו ייצור את השדה באופן מלאכותי. או שזו פשוט סדרת טלוויזיה וכדאי שאני אפסיק ל***ן את השכל.
